גז צחוק (Laughing Gas)

Laughing Gas

מתאים לטיפול ב:

דלקת חניכיים

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

המומחים של Infomed מסבירים:

כיום ידוע שגז צחוק בטוח לשימוש רק לפרקי זמן קצרים (זאת משום שחוסר החמצן בתחמוצת חנקן טהורה, יכול להוביל לאיבוד ההכרה ואף למוות) – אבל ניתן להשתמש בגז בבטחה, גם למשך פרקי זמן ארוכים יותר, כאשר מערבבים אותו עם חמצן (O2). לכן גז צחוק שנמצא כיום בשימוש נקרא N2O-O2, הוא מכיל לפחות 30% חמצן (כל המכונות המשמשות כיום אינן מאפשרות שיעור חמצן נמוך יותר). בדרך כלל היחס הוא 70% חמצן ו- 30% תחמוצת החנקן.

למי מיועד הטיפול

ניתן לבקש מהרופא הדגמה למשך חמש דקות, לפני הטיפול, כך שניתן יהיה לדעת למה יש לצפות ביום הטיפול עצמו. חלק מרופאי השיניים מציעים למטופליהם שירות זה, על מנת לסייע להם בקבלת ההחלטה. יש רופאי שיניים שלא יאהבו את הרעיון (עלויות, זמן וכו'..) אבל אף פעם לא מזיק לשאול!

ניתן להגיע לארבע רמות של רגיעה (לאחר תחושה ראשונית של כאב ראש קל), רמת הרגיעה נקבעת על פי ריכוז הגז ועל פי משך הזמן הנחוץ.

תחושת נימול (עקצוץ), במיוחד בזרועות וברגליים, או תחושת רטט, שמיד אחריה מופיעים:

·           תחושת חמימות.

·           תחושה נעימה של שמחה וריחוף. במקרים של רגיעה עמוקה יותר השמיעה מתעמעמת ונשמעים צלילים
          שמזכירים פעימות אלקטרוניות בלתי פוסקות.

·           ברגיעה עמוקה יותר יכולה לגרום לנמנום, לקושי בשמירה על עיניים פתוחות ולקושי בדיבור ("חולמנות").

·           במקרים בהם מתפתחת בחילה, סימן שהמינון שנלקח גבוה מידי (מינון יתר).

תהליך הטיפול

הציוד המשמש לשאיפת גז צחוק הוא פשוט למדי. הוא מורכב מאספקה של גזים דחוסים וממכשיר שמעביר את הגז אל המטופל. באמצעות סיבוב כפתורים והפעלת מתגים יוצרים את התערובת המורכבת מתחמוצת החנקן ומחמצן ביחס המבוקש. מד זרימה ומד לחץ מאפשרים לאדם שמפעיל את המכשיר, לעקוב אחר זרימת הגז.

מהם היתרונות של גז צחוק?

·         תחמוצת החנקן משפיעה על המטופל תוך פרק זמן קצר מאד – היא מגיעה אל המוח תוך 20 שניות וגורמת
         להרגעה ולשכוך כאבים תוך שתיים עד שלוש דקות.

·         ניתן לשנות את רמת ההרגעה מרגע לרגע, האדם שמפעיל את המכונה יכול לקבוע את רמת ההרגעה.
         בשיטות הרגעה אחרות לא קיימת האפשרות לשנות את עומק הרגיעה.

·         בשיטות הרגעה אחרות משך הרגיעה הוא קבוע (זאת משום שההשפעה של גלולות או תרופות, המוזרקות
        אל תוך הוריד נמשכת לפרק זמן מסוים בלבד), את הגז ניתן לשאוף למשך פרק זמן מדויק, על פי הצורך
        בדיוק. כמו כן, ניתן לכבות את המכשיר כאשר אין בו צורך ולהדליקו שוב בשעת הצורך (אם כי מומלץ לא
        לעשות זאת באופן פתאומי מידי, זאת על מנת להימנע מאפקט של רכבת הרים).

·         לאחר השימוש עם גז צחוק לא קיימת תחושת "הנגאובר", הגז מתנדף מהגוף תוך שלוש עד חמש דקות
        מרגע שאספקת הגז מופסקת. לאחר טיפול באמצעות גז צחוק, המטופל יכול לנהוג הביתה בכוחות עצמו
        בבטחה, אין צורך במלווה.

·         בשימוש בתחמוצת החנקן ניתן בקלות להגדיל את מינון הגז, עד שמושגת רמת הרגיעה הרצויה (תהליך זה
        מכונה "טיטרציה"). למעשה, מפעיל המכונה שולט באופן מוחלט על פעולת החומר, עובדה שמונעת מתן של
        מנת יתר בשוגג. כאשר מזריקים תרופות הרגעה אל תוך הוריד יש אפשרות לשנות את המינון, אולם כאשר
        תרופת ההרגעה ניטלת דרך הפה, אין אפשרות לשנות את המינון (כתוצאה מכך שימוש בתרופת הרגעה דרך
        הפה, עלול להחטיא את המטרה).

·         בטיפולים מסוימים – כאשר מטפלים בחניכיים ולא בשיניים (ניקוי עמוק למשל) – ניתן להשתמש בחנקן
        במקום בהרדמה מקומית. תחמוצת החנקן משמשת כמשכך כאבים ברקמות רכות, כמו החניכיים למשל. יחד
        עם זאת, יכולתה לשכך כאבים משתנה מאדם לאדם ולא ניתן להסתמך עליה.

·         אין צורך בזריקה. אצל אנשים שחוששים מאד ממחטים, ניתן להשתמש תחילה באמצעות גז צחוק, כך הם נרגעים ואז ניתן להשתמש במחט, הנחוצה להזרקת חומר ההרגעה אל תוך הוריד בזרוע או בכף היד. רמת רגיעה עמוקה מאד שמושגת באמצעות הזרקת חומר הרגעה אל תוך הוריד, מאפשרת הרדמה מקומית.

·         נטילת תרופות הרגעה באמצעות שאיפה היא שיטה בטוחה מאד. יש לה תופעות לוואי מועטות ביותר,
         החומרים בהם נעשה שימוש בשיטה זו אינם מזיקים ללב, לריאות, לכבד, לכליות או למוח.

·         נטילת תרופות הרגעה באמצעות שאיפה, יעילה מאד במניעה, או לפחות בצמצום של הופעת הקאה חמורה.

מה החסרונות של גז צחוק?

· חלק מהאנשים אינם מרגישים בנוח עם ההשפעה של גז צחוק (אם משום שהם מפחדים לאבד שליטה, או
משום שהדבר גורם להם בחילה – אלו הם מקרים נדירים למדי, שנגרמים בדרך כלל כתוצאה ממינון יתר).

· חלק מהאנשים אינם מצליחים להגיע לרמת הרגיעה הרצויה, באמצעות שימוש בשיעור החמצן המורשה.

·           אנשים שאינם נושמים דרך האף (בין אם הם נושמים דרך הפה באופן קבוע ובין אם האף שלהם סתום
          באופן זמני), או שהעובדה שמניחים להם משהו על האף גורמת להם לתחושה של קלסטרופוביה, אינם
          יכולים חשים בנוח עם גז צחוק.

· לא בכל מקום ניתן למצוא רופא שיניים שמטפל בעזרת גז צחוק.

·           החסרונות האחרים של גז צחוק אינם משפיעים על המטופל, אלא על הצוות המטפל: על מנת להשתמש בגז
          צחוק, יש צורך בהכשרה ובלימודים, הציוד מגושם למדי ותופס מקום רב, כמו כן, אנשי צוות שנחשפים
          באופן מתמיד לתחמוצת החנקן, עלולים לפתח בעיות בריאותיות. עלות הציוד והגז גבוהה, כך שהיא תבוא
          לידי ביטוי במחיר הטיפול – יחד עם זאת היא קצת יותר זולה מתרופות המוזרקות אל תוך הוריד.

סיכונים

תגובות שליליות, כתוצאה משימוש באמצעות גז צחוק, עלולות להופיע, אך הן נדירות. בדרך כלל הן נגרמות כתוצאה מרגיעת יתר, שהתרחשה בעקבות שיעור גבוה מידי של תחמוצת החנקן בתערובת. בעיה זו ניתנת לתיקון באופן מידי, על ידי הפחתת כמות תחמוצת החנקן בתערובת. לדוגמא, אנשים מעטים דיווחו על הזיות "פיזיות" וכאלה הקשורות לשמיעה, סחרחורת או ורטיגו.

לא קיימות תוויות נגד משמעותיות לשימוש בשיכוך כאבים שאינו כרוך בהרדמה, מלבד במקרים של טרשת נפוצה, נפחת (אמפיזמה) ומספר מחלות חזה אקזוטיות. לא הוכח שהשימוש באמצעות גז צחוק הוא בטוח, במהלך השליש הראשון להיריון, לכן לא ניתן להשתמש עם גז צחוק בפרק זמן זה. מאחר ושואפים את גז צחוק דרך האף, הוא אינו מתאים לשימוש על ידי אנשים הלוקים בהצטננות, או במחלה אחרת שמונעת מהם את האפשרות לנשום דרך האף.

לא קיימת אלרגיה לתחמוצת החנקן. הוא בטוח לשימוש גם אצל אנשים שסובלים ממחלת הנפילה (אפילפסיה), מחלת כבד, מחלת לב, סוכרת, או מחלות של המוח וכלי הדם המוחיים. גם אנשים הלוקים במחלות נשימתיות יכולים ליהנות מהשימוש עם גז צחוק – אך הדבר תלוי בסוג הספציפי של המחלה ובמאפייניה, יש לבדוק כל מקרה לגופו עם רופא השיניים!