אבלציה (משמעה חיסול) היא טיפול בהפרעות קצב נישנות באמצעות פגיעה מקומית במוקד הפרעת הקצב, בסיב החשמלי או במעגל החשמלי הגורם לה.
ברוב המקרים פוגעים במוקד או במעגל החשמלי על ידי צנתר המוכנס מהמפשעה אל הלב דרך כלי הדם, ואשר בקצהו מנגנון המיועד לחימום מקומי של רקמת הלב באמצעות גלי רדיו (Radiofrequency ablation או Ablation RF). החימום הורס את המוקד או את המעגל הגורם להפרעות הקצב, ומביא על ידי כך להיעלמותן.
פעולה מעין זו מתאימה לחולים רבים הלוקים בהפרעות קצב על-חדריות (SVT) וגם לחלק מהלוקים בהפרעות קצב חדריות או בפרפור פרוזדורים, בעיקר כאלה שאינם מגיבים לתרופות. אצל חלק גדול מן החולים הפעולה מסתיימת בריפוי של הפרעות הקצב לצמיתות. אצל אחרים הלוקים בפרפור פרוזדורים מהיר ועקשני שאינו מגיב לטיפולים אחרים, מטפלים באבלציה לצורך ניתוק מערכת ההולכה התקינה באזור הקישרית הפרוזדוריות-חדרית, כך שלמרות הפרפור המהיר תהיה תגובת החדרים איטית. פעולה זו מחייבת השתלת קוצב לב כי החדרים מנותקים ממקור הקצב התקין שלהם. כיום מהווה האבלציה טיפול מועדף על פני טיפול בתרופות בחלק מהפרעות הקצב העל-חדריות, ובהפרעות קצב אחרות כאשר הטיפול בתרופות נכשל או איננו נסבל.
הפעולה מתבצעת באילחוש מקומי או כללי, בחדר הצנתורים או במעבדה האלקטרופיזיולוגית. תחילה מוחדרים צנתרים אל תוך וריד או עורק במפשעה, ולעיתים לווריד נוסף בזרוע או בצוואר ומובלים אל מקומות שונים בלב, בעזרת שיקוף רנטגן. לאחר מיקום הצנתרים בלב, מתבצע רישום של הפעילות החשמלית בלב באמצעות כל הצנתרים ועל ידי מערכת רישום מתוחכמת. בעת שנגרמת הפרעת קצב מתבצע תהליך של חיפוש אחר מקורה על ידי הזזת הצנתרים בתוך הלב ורישום חשמלי ממקומות שונים בתוכו, עד לזיהוי המקור של הפרעת הקצב (פעולה המכונה מיפוי). בתום המיפוי, משזוהה מוקד הפרעת הקצב או המעגל הגורם לה, מתבצעות בדרך כלל מספר צריבות באמצעות אחד מהצנתרים במטרה לחסל את המקור להפרעת הקצב. משך הפעולה הוא בין שעה לשלוש שעות, אך לעיתים נמשכת הפעולה זמן ארוך יותר.
שיעורי ההצלחה תלויים בסוג הפרעת הקצב. בדרך כלל עולים הם על 90% בהפרעות קצב על-חדריות פשוטות ושיעור דומה בחלק מהפרעות הקצב החדריות. שיעור הסיבוכים באבלציות נמוך ושכיחות הסיבוכים החמורים באבלציות נמוך מ-1%.
