עיקור חצוצרות היא שיטה רפואית למניעת הריון, המתבססת על קטיעת רצף החצוצרות והפסקת תפקודן. החצוצרות הן איבר תוך-בטני, שתיים במספר, באורך של 9-7 ס"מ, המקשרות בין חלל ה
רחם לחלל הבטן.
מוצאן מקרן הרחם, והקצה האחר שלהן מצוי בקרבת השחלה.
בתהליך ההפריה הביצית חודרת אל החצוצרה והזרע מגיע אל החצוצרה דרך הנרתיק במעלה הרחם. כלומר, המפגש בין הביצית והזרע מתרחש בחצוצרה. לאחר מספר ימים הביצית המופרית מגיעה מן החצוצרה אל חלל הרחם להשרשה ולהמשך התפתחות העובר. בחצוצרה שמהלכה נקטע על ידי קשירה, חיתוך או צריבה, לא יתאפשר המפגש בין הזרע והביצית, ויימנע הריון.
שיטה זו למניעת הריון יושמה כבר במאה ה-19, אצל נשים שעברו ניתוחים קיסריים נישנים. לימים קיבלה מקום של כבוד ברשימת השיטות למניעת הריון.
עיקור החצוצרות מתבצע בניתוח שבמהלכו קושרים, צורבים או מנתקים את שתי החצוצרות בדרך שלא מאפשרת רצף אנטומי. ניתן לבצע פעולה באופן יזום, במהלך ניתוח קיסרי, או במהלך כל ניתוח אחר בתוך הבטן.
לעיתים עושים זאת לאחר לידה. ניתן לבצע את הפעולה באמצעות לפרוסקופיה או על ידי פתיחת הבטן. השיטה יעילה ביותר, אם כי קיימים דיווחים בודדים על הריונות רגילים או על הריונות מחוץ לרחם, כנראה בגלל היווצרותו של רצף מחודש בחצוצרות.
נשים השוקלות הריונות למרות שבוצע בגופן עיקור חצוצרות, עומדות בפניהן מספר דרכי טיפול. אם העיקור בוצע על ידי חיתוך החצוצרות, ניתן בניתוח לחבר קצה לקצה. במרבית המקרים דרך יעילה יותר היא באמצעות טיפולי
הפריה חוץ-גופית.
המועמדות למניעת הריון בדרך זו הן נשים שעברו ניתוחים קיסריים נישנים, ובמהלך הלידה המתוכננת האחרונה הן מבקשות עיקור. כמו כן מבוצע העיקור בנשים שמנועות או אינן רוצות ליטול גלולות למניעת הריון, ואף לא שיותקן בגופן התקן תוך-רחמי, ואשר השלימו את תכנון המשפחה.
ד"ר פואד עאזם
פרופ' יוסי לסינג
