כריתת ריאה היא הוצאה אנטומית של ריאה שלמה. ניתוח מסוג זה בוצע ותואר לראשונה בשנת 1933 על ידי ד"ר זינגר מבית החולים סנט לואיס שבארצות הברית, בחולה שלקה בסרטן ריאה. כריתה של ריאה שלמה מקטינה ב-50% את יכולת הנשימה של החולה, אך גם יכולת מוגבלת זו מספיקה לתפקוד ללא תלות במכשירים.
ההוריות לכריתת ריאה, אצל חולים שלקו באחת מהמחלות הבאות:
1.
סרטן ריאות שמעורבים בו כלי דם ראשי ו/או דרכי אוויר ראשיות לריאה;
2. הרס שלם של ריאה כתוצאה מתהליך זיהומי או מפגיעה חבלתית (פצע חודר מירייה, מסכין או מתאונה);
3. במקרים שכיחים פחות כאשר התפשטו אל הריאה גרורות מאיברים אחרים.
אופן הניתוח: כריתת הריאה מתבצעת לאחר פתיחת בית החזה בין הצלעות 5 ו-6, חיתוך
השרירים הבין-צלעיים ופתיחת מעטפת הריאה. העורק המזין את הריאה יוצא מהלב (עורק ריאה ראשי לריאה) נקשר ונחתך, שני ורידי הריאה שמנקזים דם מחומצן מהריאה ללב נקשרים ונחתכים, ודרך האוויר הראשית שיוצאת מהקנה לריאה, נחסמת ונחתכת. הקשירה והחיתוך של העורקים של הוורידים ושל דרך האוויר, מבוצעים בדרך כלל באמצעות מכשיר ידני, אך ניתן לבצעם גם בדרך המסורתית על ידי קשירה בחוט. הניתוח נמשך מספר שעות ותקופת ההחלמה - כשבוע ימים.
הסיבוכים העיקריים הם: הפרעות זמניות בקצב הלב, זיהום החלל שנותר לאחר הוצאת הריאה, הקשר שחוסם את דרך האוויר נפתח ונגרם דלף אוויר גדול, דימום מאזור כלי הדם, זיהום פצע הניתוח.
חלק מהפתרונות לסיבוכים אלו הם שמרניים כגון טיפול באנטיביוטיקה ובתרופות אחרות וחלק (אם נגרם דמם או נפתח הגדם של דרך האוויר) מחייב ניתוח דחוף.
ד"ר בר אילן
ד"ר מיכאל פאפיאשווילי
