אבחון וטיפול בגידולי בלוטת התריס

מהם הגורמים לסרטן בבלוטת התריס?
קיימים שני גורמי סיכון עיקריים לסרטן בלוטת התריס. הראשון היא חשיפה לקרינה רדיואקטיווית (מייננת), לעיתים לאחר טיפול בסרטן אחר. חשיפה לקרינה עשויה לגרום לסרטן בבלוטת התריס גם שנים רבות לאחר החשיפה.
גורם סיכון נוסף הוא היסטוריה משפחתית חיובית- מקרים נוספים של גידולי בלוטת תריס במשפחה מהווים גורם סיכון. 

 

סוגי הגידולים בבלוטת התריס:
קיימים ארבעה סוגי גידולים עיקריים בבלוטת התריס:
סרטן פפילארי ( Papillary Thyroid Cancer) – הינו הגידול השכיח ביותר, עד 80% מכלל גידולי בלוטת התריס. מאובחן בדרך כלל בין גילאי 30 ל 50 ומופיע פי 3 יותר בנשים.
סרטן פוליקולארי (Follicular Thyroid Cancer ) –  כ- 10-15% מגידולי בלוטת התריס, גם הוא שכיח פי 3 בנשים.
סרטן מדולארי (Medullary Thyroid Cancer) – נדיר יותר 5-10% מכלל הגידולים, ולעיתים מופיע במשפחות עם הפרעות אנדוקריניות אחרות.
סרטן אנאפלסטי (Anaplastic Thyroid Carcinoma) – נדיר- 5%, בגילאים מבוגרים ויותר בנשים. 

מה מייחד את הסרטן הפפילארי ?
הסרטן הפפילארי הוא השכיח ביותר מכלל גידולי בלוטת התריס. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות הסרטן הפפילארי- בשיעור של כ 4% יותר בכל שנה. על פי רוב – זהו אינו סרטן אלים. המשמעות היא שבטיפול נכון , מרבית החולים מחלימים.


מהם התסמינים וכיצד מתבצעת האבחנה ?
במרבית המקרים סרטן פפילארי של בלוטת התריס מתגלה באופן מקרי- מישוש או הבחנה בגוש צווארי. על פי רוב הגוש אינו גורם לבעיות כלשהן או לכאבים. במקרים מסוימים ישנם סימני לחץ על הצוואר המתבטאים בהפרעה בבליעה או נשימה, ונדיר עוד יותר- הופעת צרידות בשל פגיעה בעצב החוזר על ידי הגידול. כמובן שסימנים אלו אינם ייחודיים לגידול והם מצויים במצבים אחרים בנוסף.
לאחר בדיקה גופנית, ובדיקת אולטרסאונד של הבלוטה והצוואר,האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה- דיקור מחט עדינה (FNA-Fine Needle Biopsy). במהלך הדיקור נשאבים תאים מהגוש ונבדקים על ידי פתולוג שמאבחן את סוג הגידול.

טיפול
הטיפול בסרטן פפילארי ופוליקולארי של בלוטת התריס הוא ניתוח לכריתת הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי.
ניתוח
למעט מקרים מיוחדים, לרוב הניתוח הוא כריתה שלמה של בלוטת התריס, ובמידת הצורך כריתת בלוטות לימפה העשויות להיות נגועות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, וכרוך באשפוז קצר.
לאחר כריתת הבלוטה- יש ליטול טיפול תרופתי קבוע המחליף את הורמוני בלוטת התריס.
כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מיומן, שיעור הסיבוכים הוא נמוך. הסיבוכים כוללים פגיעה בעצב החוזר (כ 1%) עם צרידות קבועה או חולפת, ופגיעה בבלוטות הפארא תירואיד עם ירידה ברמת הסידן (כ 5%) באופן זמני או קבוע. במקרים אלו יש ליטול טיפול תרופתי שיאזן את רמת הסידן בגוף.
טיפול ביוד רדיואקטיבי- לאחר כריתת הבלוטה, מבוצעת סריקה כל גופית על ידי יוד רדיואקטיבי, על מנת לגלות שאריות גידול או פיזור גרורתי. במידה ומתגלים מוקדים חשודים, ניתנת כמות גדולה יותר של יוד רדיואקטיבי אשר משמידה את שאריות הגידול.

מעקב
לאחר השלמת הטיפול, יש להישאר במעקב הכולל בדיקה רפואית, בדיקת רמת תירו גלובולין (הורמון המופרש מתאי בלוטת התריס ואשר עליית הרמה שלו עשויה להעיד על הישנות) ובדיקות הדמיה אחרות לפי הצורך.

לשאלות על בלוטת התריס וניתוחי ראש צוואר ניתן לפנות לד"ר מועלם קלמוביץ בפורום גידולי ראש וצוואר >>>