דלג לתוכן

מבצע צוק איתן: מה אומרים לילדים ואיפה פונים לעזרה חינם?

צוות המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מעניק מענה טיפולי פסיכולוגי לילדים בזמן מבצע "צוק איתן". הפסיכולוג דני לוטן מספק קווים מנחים איך לנהוג ולדבר עם הילדים על ובמהלך המצב הביטחוני

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 09/07/2014 תאריך עדכון: 26/08/2014
2 דקות קריאה

צוות המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מעניק מענה טיפולי פסיכולוגי לילדים בזמן מבצע "צוק איתן". טיפול עזרה ראשונה פסיכולוגי לילדים מכל רחבי הארץ, הסובלים מחרדה ופוסט טראומה, ניתן ללא תשלום במספר הטלפון 03-9244955


השירות ניתן ביוזמת ד"ר אורית קריספין, מנהלת השירות הפסיכולוגי במרכז שניידר והפסיכולוג דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במרכז שניידר.

לאור האירועים הביטחוניים, ממליץ דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים:


להסביר לילדים את המצב: לתת מידע מסודר ומאורגן גם לילדים קטנים. עצם הדיבור מכניס תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה כרגע ידוע על המצב ומה חושבים לגבי מה שצפוי בימים הקרובים. ברגע שהילד קולט שההורה פתוח לשיחה ומסביר לו בשקט את הדברים הוא מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להם בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת לילד לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים הכי מפחידים לגביו.


לא להבטיח שאין שום סכנה: במסגרת מתן המידע, לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה וכך גם ההורים - מקשיבים להוראות ומחליטים איך להתנהג בצורה השקולה והאחראית ביותר. אם הילד חרד במיוחד - לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף, כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף. יש פשוט להסביר שכרגע כולם בלחץ, זה בסדר ונורמלי ושהסכנות מטופלות ונבדקות כל הזמן ע"י ההורים והגורמים המתאימים.

ליזום פעילות עם הילדים: חשוב לאפשר הסחת דעת מהמצב על ידי משחקים, סרטים, תשבצים וכל דבר דומה. כמו כן, חשוב לארגן פעולות שגרה - להכין ארוחות יחד, ולעשות כמה שיותר פעולות יחד בתוך המשפחה (לסדר אלבומים, לשחק מונופול וכדומה).

לנשום באופן מרגיע: ברמה הגופנית, כשילד נכנס ללחץ, חשוב ללמד אותו לנשום באופן מרגיע. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר אויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים וסופרים עד 2 או 3 ואז נושפים תוך ספירה עד 4 או 5. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן 5 – 10 פעמים, הן מורידות לחץ. תרגיל נוסף - בזמן לחץ כיווץ של האגרופים וספירה עד 4 ואז שחרור שלהן במשך 4 פעמים - מביא לתחושת שחרור והורדת לחץ.

חשוב להדגיש כי תחושות הלחץ הן נורמליות למצב, וכאשר אנחנו כהורים משדרים בטחון ושליטה, לצד המתח והדריכות, רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה.

מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר ישי סלם
ד"ר ישי סלם ילדים
5.0
( 21 חוות דעת )
"רופא מקצועי, מסביר כל שלב ושלב, עונה על כל השאלות שצצות במהלך הבדיקה. יחסי אנוש מעולים, רגיש ונעים. מומלץ מאוד"
ד"ר גיל באר
ד"ר גיל באר ילדים
5.0
( 3 חוות דעת )
"זמינות מלאה לתורים בטווחי זמן קצרים, ד״ר גיל באר היה נעים ונוח, הסביר לעומק מה הוא בודק ובדק דברים נוספים מעבר לנושא לשמו הגעתי, נתן חוות דעת ברורה ומקצועית ובעיקר השרה תחושה טובה ורגועה"
פרופ' דניאל לנדאו
פרופ' דניאל לנדאו ילדים
5.0
( 19 חוות דעת )
"פרופ׳ מקסים וסבלני, ממליצה מאוד!"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ילדים ומתבגרים

בניהולו של גברת הדס אורינגר וייס
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו