דלג לתוכן

האם בעיות זיכרון בגיל מבוגר מעידות על התפתחות דמנציה?

מחקר חדש מצביע על הקשר שבין דיווח עצמי על אובדן זיכרון בגיל מבוגר, לבין סימנים מוקדמים למחלת האלצהיימר. מתי מדובר בבעיית זיכרון הקשורה להזדקנות ומתי זו סיבה לדאגה?

מאת: נילי טלבי, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 14/10/2014
3 דקות קריאה

מבין מכלול הבעיות הנוירולוגיות המתפתחות עם הגיל, אובדן הזיכרון הוא מקור רציני לדאגה בעיקר מכיוון שלא ניתן לדעת מבעוד מועד האם מדובר בשיכחה הקשורה לגיל המבוגר או סימן מוקדם למחלת אלצהיימר (Alzheimer’s disease), הנחשבת לגורם השכיח לדמנציה.  

מחקר חדש שנערך על פני למעלה מ-12 שנה שופך אור על הקשר שבין דיווח עצמי על אובדן זיכרון לבין דמנציה (Dementia) ומאפשר אבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר. במחקר השתתפו כ- 550 מבוגרים בני 73 בממוצע, שעברו אחת לשנה מבחני זיכרון ומבחני חשיבה, ונשאלו האם הם הבחינו במהלך השנה החולפת בשינויים בזיכרון. 

במהלך עשר שנות המחקר, דיווחו מחצית מהמשתתפים על הדרדרות הזיכרון. בעוד שאחד מכל שישה משתתפים (92 מתוך 550 משתתפים) אובחן בתום התקופה בדמנציה בשלבים שונים, כאשר 80% ממשתתפים אלו דיווחו לחוקרים על שינויים בזיכרון. המחקר הראה כי חלפו בממוצע 12 שנים מהדיווח הראשון על שינויים משמעותיים בזיכרון ועד לאבחנה של דמנציה. 

החוקרים מציינים כי אין להיבהל מהופעת הפרעות בזיכרון, כיוון שהתקופה הממושכת מהופעת הסימנים המוקדמים ועד לאבחנת דמנציה נותנת הזדמנות לפעולה, אם כי עדיין לא פותח טיפול מוכח למניעת אלצהיימר או מחלות אחרות הקשורות להידרדרות הזיכרון. 

איש מבוגר סובל מבעיות זיכרון שיכולות להעיד על דמנציה
 LightField Studios |Shutterstock

מתי בעית זיכרון הופכת לסיבה לדאגה?

הפרעות זיכרון הקשורות לגיל אשר אינן צריכות לעורר דאגה כוללות קושי להיזכר בשמות של אנשים שאינם קרובים לנו, הידרדרות בזיכרון בהשוואה ליכולת הזיכרון בגיל צעיר יותר, לשכוח מדוע נכנסנו לחדר מסוים, הנחת חפצים במקום לא מתאים כאשר מאוחר יותר נזכרים איפה הם הונחו והפרעות זיכרון הדומות לאלו של אנשים אחרים בני אותו גיל. 

הפרעות זיכרון הקשורות להידרדרות קוגניטיבית אשר צריכות לעורר דאגה כוללות קושי בזכירת פרטים חשובים מאירועים שאירעו בזמן האחרון, ללכת לאיבוד במקום מוכר, קושי במעקב אחר עלילת ספר או תכנית טלוויזיה עקב בעיות זיכרון, הנחת חפצים במקום לא מתאים וחוסר יכולת להיזכר היכן הם הונחו והפרעות זיכרון חמורות יותר מאלו של אנשים אחרים בני אותו גיל. 

במידה ומתעוררת דאגה לגבי יכולת הזיכרון, רצוי לפנות לרופא לקבלת הערכה בסיסית של התפקודים הקוגניטיביים, אשר תשמש בעתיד להשוואה. 

כיצד ניתן לטפל באלצהיימר? 

למרות שנכון להיום, לאלצהיימר אין מרפא, ישנם טיפולים העשויים להקל על הסימפטומים, לתפקד ברמה גבוהה יותר לאורך זמן ולעכב את התקדמות המחלה. הטיפולים השונים מתמקדים בבעיות הרלוונטיות לשלב המחלה. 

כדי למנוע הופעת המחלה, או לפחות לדחות את מועד הופעתה, מומלץ לעסוק בפעילות גופנית וכן לשמור על תחביבים וקשרים חברתיים. פעילויות אלו שומרות על זרימת דם תקינה למוח ותחושת החיוניות והערך העצמי בגיל מבוגר. 

לאחר אבחון מחלת האלצהיימר, קיימים טיפולים המתמקדים בבעיות הקיימות במחלה ועם התקדמותה, על הרופא המטפל להתאים את הטיפול לבעיות המתעוררות.

תרופות לטיפול באלצהיימר ודמנציה:

תרופות אלו מתמקדות בעיכוב איבוד הזיכרון, בשינויים ההתנהגותיים ובבעיות השינה הנפוצות בקרב חולי אלצהיימר. התרופות יכולות לעכב את התקדמות המחלה במספר חודשים עד שנים, אך יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי, אשר עלולות להיות קשות בחולים קשישים. 

טיפול תרופתי נלווה:

תרופות נוגדות דיכאון, דוגמת פרוזק או זולופט, המיועדות לשיפור מצב רוח ירוד ועצבנות; תרופות נוגדות חרדה, למשל תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, דוגמת אטיבאן או וואבן, המיועדות להקלה של חרדות וטיפול באי-שקט; ואף שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, תוך ביצוע בדיקות תכופות, שכן נמצא קשר בין שימוש בתרופות אלו לסיכון גבוה יותר לתמותה בקרב חולי דמנציה.

טיפול קוגניטיבי:

טיפול המכוון לשמירה ושיקום של תהליכים מוחיים אשר נפגמו במחלה וצובר תאוצה בשנים האחרונות. הקהילה הרפואית בעולם עדיין לא תומכת בטיפול מסוג זה, על אף שמספר מחקרים מרחבי העולם מראים כי יש בו תועלת. הטיפול נועד כתוספת לטיפול התרופתי וכולל שיפור ההתמצאות בזמן ע"י חשיפה תכופה למאורעות בהווה והתמצאות באנשים ובמיקום. בנוסף, הטיפול מתמקד בשיפור הזיכרון ומשתמש בין היתר בתרגילים מילוליים שונים ומשפר את יכולת שליפת הזכרונות.

טיפול במוזיקה וטיפול באומנות:

לשיפור מצב הרוח, ההתנהגות והתפקוד היומיומי של חולי אלצהיימר. על-ידי גירוי החושים, טיפולים אלו יכולים לסייע לתהליכי זיכרון ולאפשר לחולי אלצהיימר לתקשר עם העולם סביבם.

תזונה:

מחקרים מצביעים כי חולי אלצהיימר שצורכים "תפריט ים תיכוני" העשיר באומגה 3 ומבוסס על צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגים, עוף, שמן זית ואגוזים שונים, תוך צמצום צריכה של בשר אדום ומוצרי חלב - מדווחים על התדרדרות איטית יותר במחלה.  מחקר שנערך בשנה שעברה תומך בהנחה זו וקובע כי מזונות עתירים באומגה 3 עשויים להגן מפני מחלת האלצהיימר על ידי וויסות של חומרים מסויימים במוח. 

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר שאול סטיר
ד"ר שאול סטיר נוירולוגיה
פסיכיאטר מומחה, נותן חוות דעת משפטית ונוירולוג מומחה.
ד"ר יהודה ספקוטי
ד"ר יהודה ספקוטי נוירולוגיה
5.0
( 4 חוות דעת )
"דר ספקוטי מעבר למיקצועיות מרשימה. הינו אדם אנושי קשוב ואיכפתי. נסך בי בטחון ואמון. הלואי וכל הרופאים יהיו כמוהו."
פרופ' ניר גלעדי
פרופ' ניר גלעדי נוירולוגיה
נוירולוג בכיר, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל-אביב
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו