האם אתם סובלים מדיכאון חורף?

החשיכה שיורדת מוקדם, הקור, השלכת והשמיים המעוננים –  כל אלו מעוררים אסוציאטיבית תחושה מסוגרת ומדוכדכת. אך מתי מדובר ב"דיכאון חורף" והאם יש לזה קשר אבולוציוני?

אצל רבים מאתנו צרוף המילים "דיכאון חורף" מעלה באופן מיידי אסוציאציות של דכדוך שאנו חשים עם בוא הסתיו, כשבילוי בחוף הים, טיולים באוויר הפתוח ותענוגות קיץ מפנים את מקומם לעונת השלכת, החשיכה שיורדת מוקדם, הקור וההסתגרות בבית. אך סוג זה של מצב רוח אינו מוגדר כתופעה פתולוגית. כשם שגם אלו החווים את "תוגת הסתיו", ממשיכים בעיסוקיהם ובילוייהם הרגילים ומתאימים עצמם לעונה. 

לדברי ד"ר יוסי חלבן, מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב", המונח "דיכאון חורף" מתייחס לדיכאון קליני פתולוגי, שאינו מסווג כמחלה נפרדת או שונה מדיכאון "רגיל" אך עם המאפיין הספציפי של הופעתו בעונת הסתיו. ובעוד שאנשים מסוימים סובלים מדיכאון קליני הקשור באופן מובהק לעונת הסתיו, אחרים עשויים לסבול מתופעה דומה דווקא בקיץ; ומכאן השם הנוסף לתופעה זו, "דיכאון עונתי", (seasonal depression)  או "הפרעת מצב רוח עונתית" (seasonal affective disorder).

שינויי מזג האוויר אינם מהווים הסבר מלא להתפרצות דיכאון חורף. בדומה לסוגי דיכאון אחרים, דיכאון חורף נובע משילוב בין גורמים גנטיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים, כאשר החורף מהווה גורם להתפרצותם האינטנסיבית. 

לדברי חלבן, התופעות הקליניות של דיכאון החורף אינן שונות מאלו המוכרות לנו ממצבים דיכאוניים אחרים. "מצב רוח ירוד, הסתגרות חברתית, קשיים בתפקוד היומיומי בעבודה ובשעות הפנאי, אכילת יתר המלווה בתשוקה חזקה לפחמימות, עייפות ושינה מרובה וקושי בקימה בבוקר; יתכנו גם תופעות הפוכות כמו תיאבון ירוד וירידה במשקל ונדודי שינה – מאפיינות את מצב הדיכאון".

כתופעה קלינית, גם ב"דיכאון חורף" מטפלים באמצעות שיטות הטיפול בהן עושים שימוש בדיכאון "רגיל" כתרופות המשפיעות על רמת פעילות הסרוטונין (פרוזאק, ציפרלקס ותרופות נוספות) טיפולים פסיכולוגיים ופסיכותרפיים.  

מאחר שמדובר בתופעה עונתית, האם יש צורך בטיפול מונע? לדברי חלבן התשובה היא אינדיבידואלית. "לא אצל כולם הדיכאון מופיע מדי שנה ויש לשקול כל מקרה לגופו. עם זאת, לאנשים הנוטים לסבול מדיכאון בחורף מומלץ להרבות בשהייה בחוץ בשעות האור, גם אם מעונן ולהתמיד בפעילות גופנית". 

פחות דיכאון בפלורידה

"כל אחד יכול למעשה לסבול מדיכאון חורף", אומרת ד"ר דנה סלומי, מומחית בפסיכיאטריה למבוגרים בבית החולים גהה, "אבל השכיחות עולה כאשר מדובר בנשים, אנשים שגרים רחוק מקו המשווה, באזורים שבהם היממה קצרה הרבה יותר בחורף ואנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מדיכאון חורף".

למעשה, תופעת "דיכאון חורף" עומדת במרכזם של מחקרים רבים, אשר מנסים לחדד את הקשר שבין שעות האור והחשיכה לשיעורי התופעה באוכלוסייה. 

"מחקרים שונים מצאו כי שכיחות התופעה עולה ככל שמתרחקים מקו המשווה", מסביר ד"ר חלבן. "בארה"ב, לדוגמא, שכיחותו של "דיכאון חורף" בפלורידה, מדינה עם אקלים חם ושמשי עומדת על 1.4%, לעומת מדינת ניו המפשייר הסגרירית שבה הוא מגיע ל-9.7% מהתושבים".

"הקשר בין שכיחות המחלה ליחס שעות האור בחורף הוביל חוקרים רבים בתחום להנחה שהתופעה קשורה לרמות המלטונין, הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל במוח, ושהפרשתו משתנה במהלך היום באופן מחזורי.  כאשר החשיכה יורדת, הבלוטה מתחילה לייצר ולהפריש לדם מלטונין. רמת המלטונין בדם עולה, ואנו מרגישים פחות ערניים ויותר עייפים". 

"מכאן נסללה הדרך לטיפול היעיל ביותר, כפי הנראה, בדיכאון העונתי: לאחר שגילו כי חשיפה מבוקרת לאור בעצמה גבוהה יחסית, גם כשמדובר באור מלאכותי, ניתן יהיה להשפיע על רמת המלטונין המופרשת בגוף", מסביר חלבן. 

אך האם די באור רגיל ממנורת בית רגילה, כדי לשפר את מצב הדיכאון? לדברי ד"ר סלומי, מדובר בעוצמה פי עשרה מכך. "טיפול באור היא הסוג העיקרי של טיפול שאמור לאפס את השעון הביולוגי", אומרת סלומי. "מדובר בעצם בזרקור אור חזק המוצב בבית, ופועל בעוצמה של 5,000 לוקס, לעומת תאורה רגילה הפועלת בעוצמה של כ-500 לוקס".  

שריד אבולוציוני לתרדמת חורף?

"חוקרים שעסקו בנושא דיכאון חורף ניסו בעבר לקשר בין דיכאון קליני לבין היבט אבולוציוני, גם שאינו קליני", מסביר ד"ר חלבן, "מאחר ובמקומות בעלי אקלים קר חלה ירידה דרסטית בכמות המזון הזמין העומד לרשות תושביו, הם נאלצו בעקבות זאת להפחית את פעילותם".

"תרדמת חורף של דובים (היברנציה), היא דוגמה קיצונית לכך שירידה בפעילות מפחיתה גם את צריכת המזון. מאחר והירידה בפעילות הינה אחד המאפיינים של המצב הדיכאוני בחורף יתכן ואנו עומדים בפני שריד של התנהגות שהיה לה בעבר ערך הסתגלותי".