סוגים שונים של OCD

הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive-compulsive disorder – OCD) היא הפרעה נפשית בעלת שני מרכיבים:

• אובססיות - מחשבות טורדניות המשבשות את התפקוד היומיומי.

• כפייתיות - "טקסים", דחפים כפייתיים, אותם מרגישים כי חייבים ליישם באופן מסוים בתגובה למחשבות הטורדניות.

Andrey_Popov | Shutterstock

OCD יכולה להתבטא בדרכים שונות. לפי מחקר (1) שהתפרסם בשנת 2009, ההפרעה באה לידי ביטוי בארבע קבוצות תסמינים עיקריות:

• ניקיון וזיהום.

• סימטריה וסדר.

• מחשבות אסורות, פוגעניות או מוגדרות כטאבו.

• אגרנות, כאשר הצורך לשמור חפצים מסוימים מקושר לאובססיה או דחף כפייתי ומלווים בחרדה (בשונה מאגרנות כשלעצמה, שאינה מלווה בחרדה).

קבוצות התסמינים הללו גם מתוארות במהדורה האחרונה של ה-DSM-5 המדריך האמריקאי לאבחנות פסיכיאטריות (2).

תסמינים של הפרעה טורדנית-כפייתית

התסמינים משתנים בהתאם לסוג ה-OCD ממנו סובלים, ויכולים לכלול בין היתר:

• מחשבות טורדניות על הרגשה לא טמאה (פיזית ו/או נפשית), הימנעות כפייתי ממקורות אפשריים לזיהום, דחף להיפטר מחפצים הנחשבים מזוהמים, גם אם הם אינם כאלו, דחף לשטוף ידיים או לנקות פריטים מזוהמים, דחף לנקות את הידיים או לקרצף משטחים מספר מסוים של פעמים.

• דחף בלתי נשלט לסדר חפצים באופן מסוים וצורך בסימטריה בפעולות , ומשל אם מגרדים את ברך שמאל, חייבים לגרד גם את ברך ימין, טקסים של ספירה כמו הצורך למנות חפצים עד למספר מסוים כמה פעמים, אמונה שמשהו רע יקרה אם דברים לא יהיו מסודרים באופן מסוים.

•מחשבות פולשניות בעלות אופי מיני או אלים המלוות באשמה בושה וחרדה, פחד מפעולה על פי המחשבות האלימות ומחשבה כי עצם קיום המחשבות הופך אותם לאנשים רעים, סקירה כפייתית של אירועי היום כדי לוודא שאף אחד לא נפגע בטעות.

הטיקים שמופיעים בילדות

ילדים לא חווים OCD באופן זהה למבוגרים, וההתנהגויות הכפייתיות עשויות להיות פחות ברורות כמו הימנעות ממגע או ממפגשים חברתיים. ההתעסקות הטורדנית בדבר מה גם היא עלולה להיות פחות ברורה, כמו מחשבה מגית, חיפוש אחר גורם מרגיע ותומך, והתנהגות של בדיקה ואימות, שיכולים להדמות לשלבי ההתפתחות הרגילים.

כיצד מאבחנים OCD?

מאחר שהטיפול בדרך כלל מתאים יותר לסוגים מסוימים של ההפרעה, בזמן האבחון יצוין גם סוג ה-OCD ממנו סובלים. כמו כן, ייעשה ברור בכדי להבין כמה זמן ההפרעה קיימת. מחקר מ-2009 (4) מצביע על כך שהפרעה טורדנית-כפייתי שמופיע בילדות נוטה להיות חמורה יותר מזו שמתפתחת בגיל מאוחר.

מה הם הגורמים ל-OCD?

• היסטוריה משפחתית – הסיכוי לפתח הפרעה טורדנית-כפייתית גבוהה יותר כאשר ישנו בן משפחה הסובל ממנה. מומחים סבורים כי גורם תורשתי מסוים הוא בעל השפעה בהתפתחות ההפרעה, אך הגן הספציפי המקושר ב-OCD עדיין לא התגלה.

• גורמים ביולוגים – הכימיה של המוח משחקת תפקיד גם היא. חלק מהמחקרים טוענים כי תפקוד לקוי של חלקים מסוימים במוח או הפרעות של חומרים מסוימים במוח כמו סרוטונין או נור-אפינפרין, עלולים לתרום להתפתחות ההפרעה.

• גורמים סביבתיים – פגיעה טראומטית, התעללות או גורמים אחרים למתח יכולים להוות גורם להתפתחות של הפרעה טורדנית-כפייתית כמו גם להפרעות נפשיות אחרות. גורם סביבתי נוסף הנראה כי הוא מקושר (5) להתפתחות ההפרעה הוא זיהום בחיידק הסטרפטוקוקוס בילדות שגורם להתפתחות של הפרעות עצבית-פסיכיאטרית אוטואימוניות (pediatric autoimmune neuropsychiatric disorders associated with streptococcal infections – PANDAS). האבחנה הזו ניתנת לילדים אשר לוקים בזיהום סטרפטוקוקוס ולאחר מכן מפתחים באופן פתאומי תסמינים של הפרעה טורדנית-כפייתית, או אשר חווים החמרה בתסמיני OCD לאחר זיהום בחיידק הסטרפטוקוקוס.

איך מטפלים ב-OCD?

טיפול תרופתי בהפרעה עשוי לעזור לפרק הזמן הקצר שבתחילת הטיפול הפסיכולוגי, עד שלומדים כיצד להתמודד עם התסמינים. חלק מהתרופות בהם משתמשים כוללות תרופות נוגדות דיכאון או תרופות אנטי-פסיכוטיות.

הטיפול היעיל ביותר להפרעה טורדנית-כפייתית תלוי לפעמים בתסמינים. בסקירה אחת שנערכה ב-2008 (7) הסתכלו על מחקרים קיימים העוסקים בתגובה של תסמיני OCD לטיפולים השונים. החוקרים מצאו כי קבוצת התסמינים העוסקים בניקיון וזיהום, לא מגיבים בצורה טובה כלכך לטיפול ב-SSRI, סוג מסוים של נוגדי דיכאון. אותה הסקירה מצביעה גם על כך שטיפול בחשיפה ומניעת תגובה אינו יעיל למחשבות טורדניות. טיפולי CBT אחרים, עם זאת, עשויים להועיל יותר.

עם זאת תוצאות המחקרים מגוונת, ואנשים מגיבים לטיפול באופן שונה, אפילו כאשר הם חווים תסמינים דומים.

גירוי מוחי עמוק (8) הוא טיפול מסוג חדש אשר יכול להביא לשיפור בתסמינים של OCD באנשים שלא מגיבים לטיפולים אחרים. טיפול זה טרם נחקר באופן מלא, והוא עלול להיות מלווה בסיכונים בריאותיים. 

מקורות

1.Leckman JF, Bloch MH, King RA. Symptom dimensions and subtypes of obsessive-compulsive disorder: a developmental perspective. Dialogues Clin Neurosci. 2009;11(1):21-33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3181902/

2.DSM-5, American Psychiatric Association

3. Conelea CA, Walther MR, Freeman JB, et al. Tic-related obsessive-compulsive disorder (OCD): phenomenology and treatment outcome in the Pediatric OCD Treatment Study II. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2014;53(12):1308-1316. doi:10.1016/j.jaac.2014.09.014 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4254546/

4.Claire L.LomaxVictoria B.OldfieldPaul M.Salkovskis. Clinical and treatment comparisons between adults with early- and late-onset obsessive-compulsive disorder. Behaviour Research and Therapy Volume 47, Issue 2, February 2009, Pages 99-104 https://doi.org/10.1016/j.brat.2008.10.015. 

5.Pediatric autoimmune neuropsychiatric disorders associated with Streptococcus infections. Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD). https://rarediseases.info.nih.gov/diseases/7312/pediatric-autoimmune-neuropsychiatric-disorders-associated-with-streptococcus-infections 

6.Hezel DM, Simpson HB. Exposure and response prevention for obsessive-compulsive disorder: A review and new directions. Indian J Psychiatry. 2019;61(Suppl 1):S85-S92. doi:10.4103/psychiatry.IndianJPsychiatry_516_18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6343408/

7.Starcevic, V., & Brakoulias, V. (2008). Symptom Subtypes of Obsessive–Compulsive Disorder: Are they Relevant for Treatment? Australian & New Zealand Journal of Psychiatry, 42(8), 651–661. https://doi.org/10.1080/00048670802203442

8.Tastevin M, Spatola G, Régis J, Lançon C, Richieri R. Deep brain stimulation in the treatment of obsessive-compulsive disorder: current perspectives. Neuropsychiatr Dis Treat. 2019;15:1259-1272. Published 2019 May 15. doi:10.2147/NDT.S178207. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6526924/

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

כתבה זו מתבססת על כתבה שפורסמה במקור ב-5 לספטמבר באתר Healthline