דלג לתוכן

התבגרות בצל נטיות חד מיניות

התבגרות בצל נטיות חד מיניות

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 09/05/2009 תאריך עדכון: 02/05/2021
2 דקות קריאה

גיל ההתבגרות הוא איננו גיל פשוט עבור אף נער. בגיל זה הוא חווה שינויים פיזיולוגים ופסיכולוגיים רבים. בין היתר הוא מתחיל בגיל זה לפתח את הזהות המינית שלו ולהתנסות בחוויות מיניות שונות. אז יכולים לגלות לראשונה משיכה לבני אותו מין, מה שיכול להפוך את גיל ההתבגרות להרבה יותר מסובך.

הומוסקסואליות היא תופעה אשר מוגדרת כמשיכה מינית בין שני בני אותו מין. הומוסקסואליות היא אומנם כוללת אקט מיני, אך טמון בתוכה גם סגנון חיים והזדהות בתור הומוסקסואל. נטייה אישיותית זו מתחילה לטענת מומחים עוד בגיל הילדות, אך מתפתחת ומתגברת בגיל הנעורים. אז הגוף מקבל מקום מרכזי בחיי המתבגר, ומתחילה אינטראקציה מינית בין המתבגר לסביבתו. אז גם מתבצעות ההתנסויות המיניות הראשונות, אשר לא אחת מתחילות בחיפוש אחרי התנסויות מסוימות (מכאן התופעה של נערים רבים מקיימים יחסי מין הומוסקסואלים חד פעמיים, כתוצאה מחיפוש זה), זאת עד לכדי גיבוש הזהות המינית באופן סופי.

במהלך השנים ניתנו הסברים שונים כיצד מתבגרים מזהים נטייה מינית הומוסקסואלית. חשוב לציין שההסברים שיינתנו כאן הם מלומדים ולא הסברים שבאים לסתור או לצאת כנגד נטייה זו (דוגמת הסברים דתיים). ההסבר הביולוגי שניתן לנטייה זו היא שישנם גנים שגורמים להומוסקסואליות והם נמצאים אצל מי שקיימת בו נטייה שכזו. ההסבר הפסיכולוגי טוען שבני האדם נולדים ביסקסואליים, אך הם בוחרים נטייה מינית הומוסקסואלית בהתאם לקשר עם האם. במידה והקשר הינו חזק אזי שהמתבגרים מתחילים לראות בנשים דמויות א-מיניות. ההסבר החברתי הוא מאחר ובגיל ההתבגרות, הגיל בו מתגבשת הזהות המינית, הקשר החזק ביותר של המתבגרים הוא עם בני מינם, אזי שהם חשים קירבה מינית אליהם ולא לבני המין השני.

כפי שצוין בתחילת המאמר, עבור מתבגרים שחשים משיכה מינית לבני מינם, ומפתחים זהות הומוסקסואלית, גיל ההתבגרות הופך להיות מסובך יותר. לרובם אין אפשרות לשתף בכך איש, לא משפחה ולא חברים, מחשש לכעס או לריחוק מצידם. הצורך לשמור סוד זה גורם להם להרגיש בלבול, בדידות ורגשות אשם. כתוצאה מכך, הדימוי העצמי שלהם יורד, תוצאות הלימודים שלהם יורדות, ולא אחת הם סובלים מדיכאון. מחקרים מראים שקרוב לחמישים אחוז ממתבגרים הומוסקסואלים פנו לטיפול פסיכולוגי, ויותר מארבעים אחוז ניסו בשלב מסוים בגיל ההתבגרות אף להתאבד.

במידה והם כן בוחרים לספר על כך, הם סובלים מעוינות מצד החברה, אשר לא פעם מלווה בהתנכלויות, פגיעה מינית ואלימות. המשפחה מגיבה לא פעם בניתוק הקשר עם המתבגר, החרמתו ואף זריקתו מהבית. לא פעם הורי המשפחה דורשים מאחיו לנתק עמו את הקשר, מחשש שמא ידביק אותם ב"מחלה". רבים ממתבגרים אלו מתדרדרים לחיי רחוב קשים.

על מנת לעזור למתבגרים הומוסקסואלים יש להכיר תחילה בכך שהומוסקסואליות היא איננה מחלה, ואין בה שוני מנטיות מיניות אחרות. יש להימנע מהדבקת תוויות ומדעות קדומות. כמו כן יש להימנע מדרישה לטיפול פסיכולוגי אשר "ישנה" את הנטייה המינית. טיפול שכזה רק גורם לתחושת אשם רבה יותר אצל המתבגר. מבחינת המתבגר, אזי שעליו לשתף את המשפחה והחברים בנטייתו המינית רק כאשר היא מגובשת מספיק והוא מרגיש שלם וחזק איתה.

אין ספק, בשלושים השנה האחרונות חלה התקדמות ביחס למתבגרים הומוסקסואלים בחברה המערבית. אך עדיין ישנה דרך ארוכה שעליהם לעבור על מנת שהחברה תקבל אותם בלי שאלות ובלי תוויות.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' ניר גלעדי
פרופ' ניר גלעדי נוירולוגיה
נוירולוג בכיר, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל-אביב
ד"ר רון קורמן
ד"ר רון קורמן רפואה אסתטית
ד"ר יונתן קוגן
ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו