ד"ר, קראתי את העלון של זיפרקסה, תרופה שקיבלנו לבתי, עם חרדות קשות ונבהלתי ממש. האם קיימת תרופה דומה עם פחות תופעות לוואי? אולי שיטות אלטרנטיביות לטיפול? אני מאוד חוששת מהטיפול. תוכל להרגיע? מודה לך ד"ר
שלום רב, בני בן ה5 ילד בכור לעוד שני אחים קטנים ממנו, ילד רגיש מאוד. כל היום עושה הצגות והופעות אך תמיד מתחפש לבת, בוחר את הדמות הנשית כגון סינדרלה, שלגיה, נסיכה וכו. גם בחנויות צעצועים לרוב נמשך לאזורים של הבנות ושואל אם אני מרשה לו לקנות בובה. בגן משחק עם בנות בלבד. אין לו חברים בנים בכלל אלא חברה אחת מאוד טובה שלרוב משחק איתה לבד ואם מצרפים עוד ילדים זה רק בנות. שאלתי היא איך להתנהג? האם להבליג? לעודד אותו? אנחנו מנסים לעניין אותו בדברים של בנים אך הוא לא רוצה. מה זה אומר? אני מאוד חוששת מתגובות של ילדים אחרים כלפיו ומהסביבה בכלל. תודה מראש על העזרה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה בהתחשב בכך שזהו יום חג וכתבת באמצע הלילה אני מעדיף ברשותך שלא להתייחס
ד"ר מיכאל ינקו14/09/2015 | 09:36
הוסף תגובה
לאמא אני מקווה שאת זו שצוחקת איתנו...או אולי
רוני14/09/2015 | 01:35
אלינו חס וחלילה חס ושלום. מה ניראה לך שהד"ר המכובד פה ד"ר מיכאל ינקו אינו יודע מתחום היתמחותו? האם מטילה את ספק בדבריו. או ואבוי אם הינך מטילה ספק במוצא פיהם של הפסיכיאטרים, אסור בתכלית האיסור להטיל ספק בדבריהם יש להם השפעה רבה בחברה ובאכיפת וכפיית נורמטיביות ונורמליות על אנשים בחברה. אלה אנשים בעלי עוצמה וכוח ומאוד מאוד מסוכנים לפרטים בחברה יכולים לאשפז בן אדם לצורך ושלא לצורך תוך 2 דקות מהרגע שמתחיל לשוחח איתם.
הוסף תגובה
גם אני מאוד מקווה...
לורי24/07/2015 | 23:56
מבינה מאוד את החשש- אבל קודם כל לא כדאי להכנס ללחץ מזה- כי התחושה תעבור לילד היא שיש בו משהו "פגום" ולא בסדר. נכון שזה פחות נפוץ, אבל זה בהחלט קיים- אפשר להתייחס לזה כאל "שריטה" ואפשר לראות את זה כמשהו שלא הולך יד ביד עם תפקידי המגדר המקובלים בחברה. אני הייתי מאמצת דווקא את הוורסיה השניה שדנה בגדרות סביב תפקידים של בנים ובנות ונסיון לראות את מה שחורג מהמצופה כאב- נורמלי ולא תקין. כלומר התרבות מייצרת את הרושם שמדובר בפתולוגיה שכשלעצמו- הילד חי חיים חברתיים פוריים ושמעותיים- גם אם בוחר לשחק עם בנות המים השני ומזדהה עימן. מדוע זה חשוב לבדוק איזה נקודת מבט אתם מאמצים כהורים....? משום שהמסר כלפי הקבלה/ אי הקבלה של התנהגותו יקבעו במידה רבה את המהלך ואת הדימוי העצמי של הילד. כשילד מרגיש שהבחירות שלו אינן מקובלות על הסביבה הוא עלול להרגיש דחוי ובלתי אהוב. זה עלול לעיתים לייצר "אני" חלופי לא אותנטי שדרך פידבקים התנהגותיים מתעצב ע"י הסביבה ולא ע"י המקור הפנימי. אפשרות אחרת שעלולה גם לננבוע מהקודמת היא שהנטיות ה"בתיות" יחיו בארון ויצאו באופן בלתי מבוקר החוצה בבגרות. מן הסתם לעיתים נטיה כזו כשמקבלת את המקום ולא עושים ממנה "עניין גדול" יכולה להתנדף עם השנים. הילד מתנסה בתפקידי הג'נדר המקביל מתוך הזדהות וסקרנות ואולי אחרי מיצויים יוכל לחזור לזהות המגדרית המקורית. מאוד חשוב שאם אתם כן מחליטים ללכת לטיפול או לקבל הדרכה סביב הנושא (שזה נראה לי יותר משמעותי- כי הילד בסה"כ נראה כמרגיש ומתפקד טוב, זה בעיקר כדי להרגיע אתכם:))- ללכת לכיוון של איש טיפול פתוח, חף מדעות קדומות ובעל רגישות תרבותית, מבין דבר או חצי דבר ברלטיביזם חברתי וראיית כל התנהגו. בהקשר לקונטקסט החברתי בו היא מתרחשת. לסיכום- זה שזה לא נפוץ לא הופך את זה למשהו לא תקין, כל עוד הילד מתפקד חברתית ורגשית.
הוסף תגובה
התגובה הזו נרשמה בצחוק אני מקווה
אמא17/07/2015 | 15:44
הוסף תגובה
תשובת מומחה מענה לשאלה
ד"ר מיכאל ינקו18/04/2015 | 17:06
זקוק בדחיפות לאבחון פסיכולוגי מקיף של פסיכולוג ילדים מומחה
הי, בני בן ה10 מאובחן עם Adhd, לאחר שסבל לאורך זמן מתופעות לוואי לסטימולנטים התחיל ליטול אטומיק. נוטל מזה חודש 25 מג, שוקל 30 ק''ג. בינתיים לא ניכרת שום השפעה תרופתית. האם יש צפי לשינוי במצב כזה?