ורטיגו, המכונה גם סחרחורת סיבובית, היא מצב הגורם לתחושה שהסביבה נעה או מסתובבת. זהו סימפטום ולא מצב רפואי בפני עצמו. תחושה זו עשויה להיות כמעט ולא מורגשת, או שהיא יכולה להיות חמורה עד שקשה לשמור על שיווי המשקל ולבצע משימות יומיומיות.
• ניסטגמוס - תנועות עיניים מהירות לא רצוניות (ריצוד) .
• טינטון (Tinnitus) - רעש או זמזום באוזניים שמקורו פנימי ולא רעש חיצוני .
• הפרעות בתחושה, בדיבור או בראייה עלולות ללוות ורטיגו מרכזי הנובע מבעיה מוחית.
סיבות וגורמי סיכון
ורטיגו נגרם בדרך-כלל כתוצאה מבעיה באוזן הפנימית, מצב המכונה ורטיגו פריפרי, אך הגורם לוורטיגו יכול להיות גם בגלל בעיות באזורים מסוימים במוח, מצב המכונה ורטיגו מרכזי . הסיבות הנפוצות לוורטיגו פריפרי הן:
• ורטיגו התקפתי תנוחתי שפיר (Benign paroxysmal positional vertigo) - אחד הגורמים השכיחים לוורטיגו. הטריגר במקרה זה הוא לרוב שינויים במיקום הראש כגון שכיבה, מעבר לישיבה או הטיית הראש. הגורם לכך הוא שינוי מיקומם של גבישי סידן (קריסטלים) המהווים חלק מאיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית.
• דלקת בעצב הווסטיבולרי (העצב שאחראי על שיווי המשקל) .
• מחלת מנייר- הפרעה באוזן הפנימית שנובעת ככל הנראה מבעיית לחץ בתוך האוזן ויכולה לגרום לוורטיגו .
ורטיגו מרכזי לעומת זאת נובע מבעיה במוח כגון שבץ, טרשת נפוצה או גידול מוחי.
אבחון ובדיקות
לצורך אבחון, רופא/ה עשוי/ה לבצע בדיקה גופנית כדי לבדוק אם יש סימנים לתנאים שעלולים לגרום לוורטיגו. זה יכול לכלול בדיקת אוזניים ובדיקת עיניים, בה ייבדקו סימנים של תנועה בלתי רצונית (ניסטגמוס). בנוסף, הרופא/ה עשוי/ה לבדוק את שיווי המשקל או לנסות ליצור מחדש את הסימפטומים על ידי כך שיבקש לעבור במהירות מישיבה לשכיבה. בהתאם לתסמינים, הרופא/ה עשוי/ה להפנות לבדיקות נוספות, בהן:
• Electro Nystagmography) ENG) - בדיקה להערכת מערכת שווי המשקל הממוקמת באוזן הפנימית ובמוח. הבדיקה עוקבת אחר פעילות העיניים בתגובה לגירויים שונים. בנוסף, במהלך הבדיקה מבוצעת בדיקה קלורית שבה מוזרמים מים או אוויר לאוזן לצורך הערכה של מערכת שווי המשקל.
• פוסטורוגרפיה- בדיקה הנעשית ע״י מכונה לבדיקת שיווי המשקל המספקת מידע על השימוש בראייה, חישה ומערכת שיווי המשקל כדי לשמור על שיווי משקל.
• בדיקות הדמיה כגון CT או MRI כדי לשלול גורם מוחי לוורטיגו.
סיבוכים אפשריים
ברוב המקרים ורטיגו נגרם מבעיה באוזן הפנימית. במקרים רבים זהו תסמין לא מסוכן, אך הוא מצריך פנייה לרופא/ה לצורך אבחון וקבלת טיפול. חשוב לציין כי ורטיגו עלול להעלות את הסיכון לנפילות, במיוחד בקרב אוכלוסייה מבוגרת, ועל כן יש חשיבות רבה בפנייה לרופא/ה ולקבלת טיפול. במקרים בהם קיימים סימפטומים המרמזים על ורטיגו מרכזי כגון הפרעות בדיבור, בתחושה או בראייה, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף.
טיפולים ותרופות
לרוב, מצב של ורטיגו משתפר עם הזמן ללא טיפול. עם זאת, יש אנשים שיסבלו מאפיזודות חוזרות ונשנות לאורך מספר שנים, כמו אלה הסובלים ממחלת מנייר.
תרופות, כמו אנטי-היסטמינים, יכולות לעתים לעזור בוורטיגו. בנוסף, טיפול בסטרואידים או אנטיביוטיקה במקרה של דלקת באוזן הפנימית או בעצב הווסטיבולרי יכול להיות נחוץ. יש להיוועץ עם הרופא/ה המטפל/ת על מנת להתאים את הטיפול התרופתי למצב הרפואי שגורם לוורטיגו.
פיזיותרפיה וסטיבולרית - סדרת תרגילים לסובלים מוורטיגו התקפי תנוחתי שפיר (פתאומי לאחר שינוי תנוחת הראש), עשויה לגרום להטבה בתסמינים.
מניעה
מניעה של ורטיגו קשורה במצב הרפואי שגרמה לו. לא תמיד ניתן למנוע ורטיגו. עם זאת, ישנם דברים שניתן לעשות כדי להפחית את מספר האירועים, ובהם:
• להזיז את הראש בזהירות ובאטיות במהלך פעילויות יומיומיות.
• לקום לאט מהמיטה ולהתיישב בקצה המיטה זמן מה לפני שנעמדים.
• לישון כאשר הראש מורם מעט על 2 כריות או יותר.
1.NHS inform. Vertigo. Last updated: 18 February 2020. https://www.nhsinform.scot/illnesses-and-conditions/ears-nose-and-throat/vertigo
התגלו לי קשריות בבלוטת התריס שפירות ברוך השם.
גודל האונות תקין ובדיקות הדם תקינות.
האם אצטרך רק מעקב? האם קשריות אלו יכולות להעלם להתמוסס או לחילופין לגדול?
שלום וברכה
קשריות בתריס בדרך כלל לא נעלמות הן יכולות לשנות את הגודל כלפי מעלה ולעיתים אף כלפי מטה אבל לרוב לא נעלמות
ולכן מעקב
בדרך כלל מתחילים ביקורת אחת לחצי שנה או שנה ואז אם רואים שאין שינוי משמעותי בגודל אפשר פעם בשנתיים עד חמש שנים
בהצלחה
שלום וברכה
בניקור שעשיתי באונה שמאלית התקבל דם קולואיד חופשי דליל, לימםוציטים בקבוצות(חלקם ארטיפקטים)וקבוצות של פוליקולים שלמים בגדלים שונים. קשר קולואידי שפיר עם Lymphocytic thyroiditis
Bethesda II
המידע שאמרת כמובן מוסיף.
אבל עדיין חסרים פרטים
את אומרת שיש לך קשרית TIRADS4 וניקור הדגים רקמת תירואיד שפירה ותאי דלקת.
חשוב לציין מה הגודל של הקשרית והאם היא גדלה מלפני שנתיים. והאם יש בלוטות לימפה.ֿ
אני מציע לפנות לרופא.ה אנדוקרינולוג.ית או א.א.ג להערכת הקשר ומישוש הצוואר.
בהצלחה ומקווה שאת מוצאת נחמה אחרי מותו הטראגי
הוסף תגובה
דלת בבלות התריס
Yaara04/03/2024 | 17:34
הבן שלי חלה בגידול בבלוטה עבר כריתה ורדיואקטיבי וחזר לו כשנה אחרי כלוקמיה שכתוצה מכך נפטר, לאור הממצאים של הבדיקות עליי בביקורת תקופתית, אציין כי ניקור שעשיתי לפני כשנתיים פלוס היה ללא שום חשד ופה ביה חשד לטרייד 4
עקב אי נוחות באה והולכת בצוואר ביצעתי אס צווארי ובתוצאותיו רשום קשריות היכולה להתאים לtgdc triads 3 ולהגיע לאס נוסף בעוד כחצי שנה. בדיקות דם של בלוטת בתריס תקינות. לחוצה ממש אשמח לדעת מה המשמעות? תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
בהמשך לציסטה בבלוטת המגן
חוששת28/02/2024 | 18:56
תודה ד"ר. רק דבר אחד לא מובן לי עדיין. ביצעתי לפני הרבה שנים ב- 2016 2 אס צוואר ובלוטת תריס ושם לא הופיעה ציסטה כזו, כיצד זה יתכן שלא הופיעה אז אם זה שריד עוברי? ושוב תודה.
כשיש חשד לציסטה תירוגלוסית יש כמה אינדיקציות לניתוח
1. זיהומים חוזרים (מתבטא בנפיחות אודם וכאב מקומי)
2. חשד לממאירות
3. הפרעה אסטטית
אם אין לך אף אחת מהבעיות אין סיבה לנתח.
אפשר להסתפק במעקב
באופן אישי במצב הנוכחי לא הייתי מבצע ביופסיה (ניקור עם מחט) והייתי מסתפק בלחזור על אולטראסאונד עוד חצי שנה אבל יש רופאי א.א.ג - ראש צוואר שהיו ממליצים על ביופסיה בגלל החשד (המאד נמוך) לממאירות.
אם במהלך החצי שנה הציסטה תגדל או שתסבלי מנפיחות בצוואר או כאבים ממוקמים לצוואר מרכזי עליון. אני ממליץ לכרות את הציסטה (מבוצע ביחד עם כריתה של חלק אמצעי של עצם ההיואיד (עצם הלשון))
בהצלחה
הוסף תגובה
בהמשך לשאלה
חוששת26/02/2024 | 21:06
תודה רבה על המענה המהיר
רשום סובמנטלי קו אמצעי הודגם תהליך נוזלי בגודל סמ יכול להתאים לTGDc. לא ברור לי אם מדוהר ב 1 סמ או שהמבפר הושמט.
תודה שוב
אני לא בטוח שאני מבין את התשובה שקיבלת.
להבנתי הם מציינים שיש ציסטה שיכולה להיות ציסטה תירוגלוסית בצוואר. חסר לי גודל וחסר לי מיקום.
מבחינת לחץ - אפשר להוריד את סף הלחץ כי הסיכון לסרטן בלוטת התריס בתיראדז 3 אינו גבוה.
מאידך אם אכן יש לך ציסטה תירוגלוסית (ורובם שפירות) והיא יחסית גדולה ייתכן והיא זו שגורמת לך לאי נוחות ולכן יש מקום לדון על כריתת הציסטה (יש שיבצעו ביופסיה לפני כן)
לצורך כך מציע לך לפנות לרופא/ת א.א.ג ולדון איתה/ו
בהצלחה
היי
קיבלתי הפנייה לאולטרסאונד צוואר רקמות רכות ובלוטות צוואר עקב הממצא הבא:
"בלוטת מגן נמושה קצת נוקשה ולא אחידה משמאל, ללא קשר בולט"..
מה זה אומר? האם יש סיבה לדאגה?
שלום וברכה
בעבר כשלא היו אמצעי דימות הרופא התבסס על מישוש בלוטת התריס
כיום לא ניתן להפריד את הבדיקה הפיזיקלית מהדימות בדיקת מישוש הצוואר הינה מאד סובייקטיבית ולכן אני ממליץ להמתין לבדיקת האולטראסאונד.
בהצלחה
שלום,
בעבר עברתי ניתוח לכריתת 3 בלוטות הפאראתירואיד בהצלחה עקב היפרפלזיה. במשך כמה שנים של מעקב רמות הpth היו תקינות. בשנתיים האחרונות ההורמון הpth החל לעלות בהדרגה וכרגע עומד על ערך של 92. אני מניחה כי הבלוטה היחידה שנוצרה החלה להפריש רמות גבוהות של ההורמון. האם במקרה כזה מבצעים ניתוח נוסף? אני חוששת מאד להישאר ללא בלוטה אחת אפילו. מה עושים אם הבלוטה נמצאת בתוך בלוטת התריס? והאם קיים קשר בין רמות גבוהות של ההורמון להשמנה? תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
מה עדיף היפרפאראתירואידיזם (רמות גבוהות של PTH) או היפופאראתירואידיזם (רמות נמוכות של PTH) כשיש היפרפלזיה של כל בלוטות יותרת התריס?
התשובה לשאלה בכותרת היא שתלוי בעיקר כמה ההיפרפארא קשה אבל ברמות סבירות כלומר שרמת הסידן לא מטפסת יותר מדי עדיף לדעתי היפרפארא כי היפופאראתירואידיזם והיפוקלצמיה (סידן נמוך) גורמת ליותר סבל.
לעצם השאלה לא ציינת מה רמת הסידן. אם הסידן בטווח הנורמה ואין לך תסמינים קשים של היפרפארא אנימהסכים איתך ושעדיף לא ללכת להרפתקה ניתוחית.ֿ
באופן תיאורטי (לא במקרה שלך) אם בלוטת יותרת התריס נמצאת בתוך בלוטת התריס משהו שקורה מדי פעם אז לפעמים צריך לכרות את בלוטת התריס מאותו צד יחד עם הפאראתירואיד.
לגבי הקשר בין היפרפאראתירואידיזם והשמנה ראו שלאנשים עם היפאפראראתירואידיזם יש יותר שומן בגוף. העניין שלא ברור האם PTH או סידן מוגברים גורמים ליותר שומן או שלהיפך רמות שומן גבוה גורמות לעליה ב PTH וסיכון יותר גבוה להיפאפראתירואידיזם (אולי דרך לפטין שעולה כשעולה רקמת השומן בגוף)
בהצלחה