אי ספיקת לב

CHF | Congestive heart failure

פרופ' בזיל לואיס קרדיולוג קראו עליי עוד

המומחים של Infomed מסבירים:

אי-ספיקה בלב היא כישלון של משאבת הלב להזרים דם במידה מספקת לרקמות הגוף. זוהי בעיה קשה בעולם המערבי. היא פוגעת לרוב באוכלוסייה מבוגרת. 6% עד 10% מבני ה-65 ומעלה לוקים במחלה. בשנים האחרונות קיימת עלייה בהיקף האשפוז ובשיעורי התמותה מהמחלה, למרות החידושים בטיפול.

כיום נוהגים לסווג אי-ספיקה בלב לפי 4 דרגות חומרה:

דרגה A - כוללת אנשים שאין להם עדיין פגיעה בלב, אך נמצאים בסיכון גבוה שתתפתח אצלם פגיעה בלב. לדוגמה: חולים הלוקים ביתר-לחץ-דם, במחלת לב טרשתית או בסוכרת.
דרגה B - כוללת חולים עם פגיעה בלב, אך טרם התפתחו תסמיני המחלה. כגון חולים שעברו אוטם בשריר הלב, חולים עם פגיעה במסתמים או הרחבת החדר השמאלי.
דרגה C - כוללת חולים עם תסמינים של אי-ספיקה בלב.
דרגה D - כוללת חולים שמחלתם סופנית.

הפגיעה בתפקוד החדר השמאלי מתקדמת. הפגיעה מתחילה בנזק לשריר הלב וממשיכה בתהליך מתקדם של שינוי צורת הלב (Remodelling). שריר הלב מתעבה תוך כדי ניסיון להוריד את מתח הקיר, ובהמשך החדר מתרחב והלב מקבל צורה עגולה. תהליך זה מקדים בחודשים ואף בשנים את התפתחות התסמינים.

אי ספיקת לב תסמינים

הביטויים העיקריים של המחלה הם קוצר נשימה ועייפות אשר מגבילים את היכולת להפעיל את הגוף במאמץ, פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים של החולה.

קיימת אצירת נוזלים אשר גורמת לבצקות באזורים שונים בגוף. באי-ספיקה של החדר הימני בלב יש נטייה להצטברות הנוזלים בגפיים התחתונים, בכבד, בבטן ובוורידי הצוואר. לעומת זאת, מחלה של החדר השמאלי גורמת לצבירת נוזלים בריאות המובילה לקוצר נשימה עד בצקת בריאות.

תלונות שכיחות הן קוצר נשימה בשכיבת פרקדן וצורך בהוספת כריות לשינה. לעיתים מומלץ לחולים לישון בישיבה על מנת למנוע קוצר נשימה המעיר משינה וקימה למתן שתן בלילה.

סיווג New York Heart Association - NYHA לפי דרגות של אי-ספיקה בלב הנמדדת על פי רמת המאמץ הגורמת לתסמינים:

דרגה I - התסמינים מופיעים רק במאמצים קשים כמו אצל אדם בריא
דרגה II - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ רגיל
דרגה III - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ קל
דרגה IV - התסמינים מופיעים במנוחה
סיבות וגורמי סיכון

הגורמים יכולים להיות קשורים בפגיעה מבנית או בפגיעה תפקודית, כלומר, פגיעה ביכולת החדר להתמלא ולהזרים דם. כשני שלישים של המקרים נגרמים על ידי מחלת לב כלילית. גורמים נוספים יכולים להיות יתר-לחץ-דם, פגיעה במסתמים, רעלנים הפוגעים בשריר הלב, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), הפרעה בפעילות של בלוטת התריס. יש מקרים שבהם אין סיבה ברורה.
אבחון ובדיקות

האבחון מתבסס על העבר הרפואי ועל בדיקה גופנית. שאלות הנוגעות לתסמינים כגון חולשה, קוצר נשימה בשכיבה, קוצר נשימה בלילה, קימה בלילה למתן שתן. חשוב לברר את הסיבה להתפתחות המחלה.

כשמופיעה החמרה במחלה יש לנסות ולברר את הגורם ליציאה מאיזון, כגון צריכת מלח, אירוע בלב או הפרעת קצב, יתר-לחץ-דם, הפרעת תפקוד בבלוטת התריס, חום או זיהום חד, אנמיה, אי-היענות לטיפול בתרופות.

בדיקה גופנית כוללת האזנה לאיוושות על פני הלב, קצב הלב, שקילה יומית, בדיקה לאיתור נוזלים בריאות, גודש בוורידי הצוואר, בצקות בגפיים התחתונים.

בדיקה חשובה לאבחון היא בדיקת על-שמע של הלב (אקוקרדיוגרפיה) אשר מדגימה את מבנה הלב, ותפקודו.
טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול היא מניעת המחלה בחולים אשר טרם התפתחו אצלם תסמינים. באלו שכבר הופיעו תסמינים מטרת הטיפול היא: מניעת ההתקדמות של המחלה, מיתון התסמינים, שיפור איכות החיים ומניעת תמותה. בחולים הנמצאים בסיכון גבוה לאי-ספיקה בלב, טיפול בגורמי הסיכון מפחית את הסיכוי להתפתחות המחלה. יש צורך לטפל ביתר-לחץ-דם, ברמות גבוהות של שומנים בדם, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול, ולטפל בהפרעות בבלוטת התריס. מומלצת הגבלה של צריכת מלח. לחולים הלוקים במחלת לב טרשתית, ולחולי סוכרת או יתר-לחץ-דם, מומלץ טיפול באמצעות תרופות מסוג חוסמי אנזים המהפך (ACE-I).

לחולים שיש פגיעה במבנה הלב, כגון חולים לאחר אוטם, מומלץ טיפול בעזרת מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא. יש צורך במעקב תקופתי אחר סימנים ותסמינים של המחלה.

בחולה עם תסמינים דרוש מעקב צמוד אחר מצבו של החולה. יש צורך בהגבלת צריכת מלח, בשקילה יומית לשם מעקב אחר צבירת נוזלים, בחיסון לשפעת ולחיידק הפנימוקוק.

טיפול בתרופות: רוב החולים נזקקים למישלב של מספר תרופות. הטיפול מבוסס על תרופות משתנות ותרופות המרחיבות כלי דם. התרופות העיקריות שבטיפול הן משתנים, מעכבי אנזים המהפך, חוסמי בטא, ולעיתים דיגיטליס. מעכבי אנזים המהפך ממתנים תסמינים, מונעים את תהליך שינוי צורת הלב ומפחיתים שיעורי תמותה. מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא, הוכחו כמשפרים פרוגנוזה לטווח ארוך. דיגוקסין עשוי למתן את התסמינים ולהעלות את הסבילות למאמצים.

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי מעכבי אלדוסטרון, כגון אלדקטון, הפחיתו את שיעור התמותה מאי-ספיקה בלב באופן משמעותי.

חולים שמחלתם סופנית עם תסמינים גם במנוחה, נזקקים לעיתים לתרופות מרחיבות כלי דם במתן תוך-ורידי כגון ניטרטים, תרופות אינוטרופיות המשפרות את התכווצות הלב במתן לתוך הווריד, קיצוב חדרי, השתלת לב או טיפול במסגרת הוספיס.

המומחים שלנו לקרדיולוגיה

קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

קראו עליי עוד

קרדיולוגיה

ד"ר יונתן קוגן מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

קראו עליי עוד

קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

5.0

( 7 חוות דעת )

"מקצועית ונעימה"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לקרדיולוגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 62. לאחרונה, במדידות לחץ דם בבית, התוצאה של לחץ הדם הסיסטולי נעה בין 140 ל-150. לחץ הדם הדיאסטולי הוא בין 79 ל-81. מצאתי שהתופעה נקראת "יתר לחץ דם סיסטולי מבודד". אני עושה פעילות גופנית ושומר על תזונה מאוזנת. מה יכולה להיות הסיבה? הא

תשובה: יתר לחץ דם הוא מחלה נפוצה מאד, ושכיחותה עולה ככל שמתבגרים. היא יכולה להתבטא בלחץ הדם הסיסטולי, בדיאסטולי, או בשניהם. בגילך, רוב הסיכויים שמדובר במחלה הראשונית, שנקראת גם essential hypertension. יש מצבים שיכולים לגרום ליתר לחץ דם שניוני, כמו היצרות של עורקי הכליה והפרעות הורמונליות שונות שאותן ניתן לחפש אם יש לכך הצדקה. הטיפול ביתר לחץ דם מורכב בשלב הראשון מניסיון לשנות את אורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מסודרת, הפחתת כמות המלח בתזונה. אם אחרי תקופה של כמה חודשים אין שיפור, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי. עליך לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל אשר יבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם בסיסיות על מנת להעריך אם יש צורך בבירור נוסף, וימליץ לך על הטיפול המתאים עבורך. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אמא שלי, בת 83, חולת לב, וכרגע סובלת מאי-ספיקת לב. היא מקבלת הרבה תרופות. לאחרונה היא מקבלת פוסיד ביחד עם אלדוספירון. לטענתה, מצבה מאוד מחמיר לאחר נטילת התרופות. מצבה מידרדר מיום ליום. היא אמנם במעקב רופא, אך לדעתי, מתייחסים בקלות ראש למצבה, עקב גי

תשובה: אי-ספיקת לב היא מחלה כרונית. מסיבה כלשהי, שיכולה להיות אוטם בשריר הלב וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת ההתכווצות של שריר הלב, או מסיבה אחרת, נפגעת יכולת ההתכווצות של הלב. הלב לא יכול להתמודד היטב עם כמויות הדם שמגיעות אליו, ולכן יש הצטברות מים בריאות, דבר שיכול להביא לבצקת ריאות, ואז יש קושי משמעותי בנשימה ובעיות נוספות. במצב כזה נותנים לחולה משתנים כמו פוסיד ואלדוספירון, על מנת שלא יהיה גודש נוזלים. ניתן לתת גם תרופות ממשפחת חוסמי ACE ( טריטייס, אנלדקס ואחרים). תרופות אלו מרחיבות כלי דם ועל ידי כך מקטינות את הלחץ שנגדו צריך שריר הלב לעבוד. אני משערת שאימך מקבלת תרופה מקבוצה זו. יש גם תרופות המחזקות את יכולת ההתכווצות של שריר הלב. אינני מכירה את מצבה של אימך, לכן מה תשובתי כללית, יש לזכור שלעיתים כל התרופות שאפשר לתת אינן יכולות לעזור, ובוודאי שלא לתקן את המצב. יתכן שאף רופא לא ישב איתך והסביר לך בדרך שתעורר בך אמון שאימך אכן מקבלת את הטיפול המיטבי, ושאין מה לעשות מעבר לכך. אבל אם את חושבת שיש מה לעשות ושהרופאים לא עושים זאת, פני באופן פרטי לרופא מומחה (אנחנו באינפומד לא נותנים הפניות לרופאים). אני מקווה שכך תרגישי שאת מקבלת את ההתייחסות ההולמת למצבה של אימך ותהיי יותר רגועה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 74. זה הסיכום של בדיקת ארגומטריה שעשיתי: כושר טוב, תגובת לחץ דם תקינה. ללא תלונות לבביות. צניחות במקטע ST בחיבורים: V6-V5-V4 עד 3.65 ב V4. סבירות גבוהה לאיסכמיה במאמץ שבוצע. אנא הסבירו לי על מה מדובר ומה עלי לעשות.

תשובה: לא ציינת מדוע עשית את מבחן המאמץ. לפי התשובה שאתה מפרט, מבחן המאמץ שלך מעיד על כך שיש סבירות גבוהה להיצרויות בכלי הדם שמספקים דם ללב (העורקים הכליליים). זה מצב שעלול להתקדם עד להתקף לב ולסכן את חייך אם לא תטפל בו בהקדם. עליך לפנות בהקדם לקרדיולוג. יתכן שתצטרך לעבור צנתור. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מהי רמת הטרופונין שצריכה להיות בדם, ואיזו רמה מעל הנורמה היא בעיה שמצריכה צנתור?

תשובה: רמת האנזים טרופונין עולה כ-6 שעות לאחר אוטם בשריר הלב, ורמתו נשארת גבוהה עד 14 יום לאחר מכן. מקובל לחזור על הבדיקה פעמיים במשך 12 שעות כדי לשלול אירוע לב. הרמה של הטרופונין הנחשבת לגבול העליון של הנורמה היא 0.01, אך ישנם מצבים בהם רמה גבוהה אינה מעידה על אוטם בשריר הלב, לדוגמה אי-ספיקת כליות. בדיקת טרופונין אינה הפקטור היחיד לאבחון של אוטם בשריר הלב, האבחון כולל פרמטרים ובדיקות נוספים. מידע נוסף על בדיקת טרופונין תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=273
לפתיחה בעמוד חדש >