דיכאון לאחר לידה ( postpartum depression ) 

לידה היא אירוע משמעותי מאד, אשר במקרים רבים נקשרות אליו משמעויות חיוביות כמו: התחלה חדשה, הרחבה של המשפחה והתרגשות רבה. עם זאת, נמצא כי בלמעלה מ- 10% מהמקרים נשים סובלות בשלושה החודשים הראשונים לאחר הלידה מתסמינים של דיכאון קליני. בנוסף, נמצא כי תופעה זו אינה מתרחשת רק באוכלוסיית הנשים, וכי 10% מהאבות הטריים סובלים מסימפטומים דומים.

דיכאון אחרי לידה - דרגות חומרה

דיכאון אחרי לידה עשוי להתבטא בדרגות שונות של חומרה. המקרים החמורים פחות מכונים "בייבי בלוז", ומתארים תופעה נורמאלית של הרגשת דכדוך בימים הראשונים לאחר הלידה, שחולפת מעצמה. במקרים חמורים יותר, קיים מצב של דיכאון קליני, המתבטא בתסמינים כמו: מצב רוח ירוד, נטייה לבכי, שיבושים בתחושת הרעב ובהרגלי השינה (בלי קשר לטיפול בתינוק), הסתגרות שכוללת ירידה במידת התפקוד היום יומי, ירידה בהנאה והעניין מפעילויות אשר היו מהנות בעבר, עצבנות והפרעות בקשב וריכוז. תסמינים אלו משפיעים על האם וגם על איכות הקשר של האם והתינוק והטיפול בו. במקרים החמורים ביותר, שמתקיימים בשכיחות נמוכה (1% מהמקרים), מופיעה פסיכוזה שלאחר לידה, שמאופיינת באובדן הקשר עם המציאות. במקרים נדירים וקיצוניים ביותר, המערבים פסיכוזה הנוגעת לתינוק עצמו, קיים סיכון ממשי לשלום התינוק.

דיכאון אחרי לידה – גורמים

דיכאון אחרי לידה נובע ברוב המקרים משילוב של פרמטרים, במישורים האישי והחברתי:

• גורמים גנטיים והורמונאליים - במחקרים נמצא כי ישנה נטייה גנטית להתפתחות דיכאון אחרי לידה. נטייה זו קשורה לגנים המשפיעים על ההורמון אסטרוגן, כמו גם גנים המשפיעים על הולכת הסרוטונין, מוליך עצבי אשר מחסור בו נמצא כקשור להופעה של דיכאון.

• שינויים הורמונאליים - תקופות ההיריון והלידה מאופיינות בשינויים הורמונאליים קיצוניים, שמגדילים את הסיכוי לתנודות במצב הרגשי. במחקרים נמצא כי באופן ספציפי, רמת ההורמון בטא אנדורפין וההורמון הקורטיקוטרופי השלייתי במהלך ההיריון, עשויה לנבא את התפתחותו של דיכאון אחרי לידה.

• תורשה והיסטוריה קודמת – נשים שחוו בעבר תקופות של דיכאון וחרדה, או סבלו מהפרעות נפשיות אחרות, נמצאות בסיכון גבוה להתפתחות של דיכאון לאחר לידה. גם נשים אשר במשפחתן קיימת היסטוריה של התופעות האמורות, בדגש על דיכאון, נמצאות בסיכון גבוה.

• גורמים חברתיים - במחקרים נמצא כי נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה. בנוסף, נמצא כי מידת התמיכה שמקבלת האם הטרייה מהרשת החברתית שלה, כולל מהקשר הזוגי, משפיעה על הסיכוי לפתח דיכאון לאחר לידה.

דיכאון לאחר לידה - טיפול

שני הטיפולים הנפוצים כיום בדיכאון לאחר לידה, הנם פסיכותרפיה, הניתנת ע"י פסיכולוגים, וטיפול תרופתי באמצעות תרופות נגד דיכאון, הניתן ע"י פסיכיאטרים. בתחום הפסיכותרפיה, הטיפולים הנפוצים הנם טיפול דינאמי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול מקובל נוסף הוא טיפול זוגי, שמטרתו היא חיזוק יכולתם של בני הזוג לתמוך זה בזה בתקופה לאחר הלידה. בחירת הטיפול המתאים מתבצעת לפי העדפותיו של המטופל, ודרגות החומרה של התסמינים הדיכאוניים. בשנת 2003 פורסמה מטא-אנליזה שמצאה כי הטיפול היעיל ביותר בדיכאון לאחר לידה הוא פסיכותרפיה. עם זאת, מרבית הנשים שמדווחות על התסמינים משתפות רופא, ולכן מקבלות טיפול תרופתי אנטי דכאוני, ואינן מופנות לפסיכותרפיה.


על אף הידע הקיים בתחום הטיפול בדיכאון אחרי לידה, נשים רבות שומרות על כך בסוד, בשל החשש מהסטיגמה של "אמא רעה". הסטיגמה מעוררת לא פעם באם רגשות של אשמה ובושה ("איזו מן אמא אני?", "כולן מצליחות להסתגל, ורק אני לא?"), שעשויים להחריף ולהאריך את משך התסמינים הדיכאוניים. בנוסף, הסימפטומים לא תמיד מזוהים בתור סימפטומים של דיכאון לאחר לידה, במיוחד במקרים בהם ישנו מרווח זמנים בין הלידה, לבין הופעת התסמינים. אלמנט נוסף שמקשה על האבחון, הוא הנטייה של האם וסביבתה לתפוס את התסמינים כתגובה נורמאלית לתהפוכות שחלו בחייה עקב הלידה כגון היציאה ממעגל העבודה וההשקעה הרגשית והפיזית הרבה שדורש הטיפול בתינוק. במקרים כאלו נשים עשויות שלא לפנות לטיפול אלא לצפות לשיפור המצב, שלא תמיד מגיע ללא טיפול. במקרים רבים, התערבות טיפולית היא חיונית בכדי להקל על התסמינים, ובכדי לאפשר לאם לגייס את הכוחות הדרושים כדי לטפל הן בעצמה והן בתינוק.

מצב רוח ירוד, חוסר התעניינות והנאה, הפרעה בתיאבון ובשינה, התרגשות יתר, איטיות, עייפות או חוסר מרץ, חוסר הערכה עצמית, רגשות אשם, קושי להתרכז או להחליט. כאשר הדיכאון עמוק עלולות להופיע מחשבות על התאבדות ומוות. התסמינים מופיעים במהלך שלושת החודשים שלאחר הלידה. צורת הדיכאון דומה לדיכאון שאינו קשור להריון.

הסימפטומים של המצב הקשה ביותר, פסיכוזה שלאחר הלידה, כוללים בלבול, חוסר התמצאות ואובדן קשר עם המציאות, במצב זה האישה עלולה לפגוע בעצמה או בתינוק.


הופעת התסמינים קשורה בירידה ניכרת ברמת ההורמונים, בעיקר אצל נשים שחוו דיכאון בעבר. תופעות נוספות הנחשבות כסיבות אפשריות הן אירועים של מתח ודאגה, דיכאון בעבר ותופעות של שינויים במצבי רוח במשפחה.

תת-פעילות או פעילות-יתר של בלוטת התריס בתקופה שלאחר הלידה יכולים לגרום לשינויים במצבי הרוח המזוהים עם דיכאון אחרי לידה.

אין לדיכאון אחרי לידה קשר לרמת ההשכלה, מין היילוד, הנקה, צורת הלידה או להיות ההריון מתוכנן.


אבחון דיכאון אחרי לידה נעשה על בסיס שיחה עם האישה ובירור תחושותיה כלפי עצמה וכלפי היילוד. הצוות הרפואי הנעזר בשאלון אוסף מידע על מחשבות של הרס עצמי, דיכאון, חוסר עניין, חוסר הנאה מפעילויות, מצוקה, הפרעה בתפקוד היומי בבית, או קושי לתקשר עם אנשים.



טיפול בתרופות בדיכאון אחרי לידה יכול להיעשות בתרופות פסיכיאטריות שונות. התרופה נקבעת לפי דרגת בטיחותה וכן לפי הצורך להיניק. באופן כללי, מומלץ להתחיל במחצית המינון הרגיל ולעלות אותו בהדרגה. רצוי להמשיך את נטילת התרופות במשך 6 חודשים כדי למנוע את הישנות הדיכאון. אם אין תגובה לטיפול במשך 6 שבועות יש לשקול ייעוץ פסיכיאטרי.

תרופות נוגדות דיכאון עוברות לחלב אם, ובעיה זו היא אחד הגורמים החשובים שיש להתחשב בו בבחירת התרופה. התרופה לוסטראל (Sertraline) היא התרופה המומלצת בעת ההנקה. ניתן לטפל בדיכאון אחרי לידה גם בתרופות נוספות מקבוצת SSRI. בכל מקרה יש להתייעץ ברופא יילודים.

הטיפול בפסיכוזה שלאחר הלידה הוא טיפול פסיכיאטרי הניתן באשפוז ועשוי לכלול טיפול בנזעי חשמל. סיכויי ההחלמה טובים. מצב המטופלת  משתפר בדרך כלל תוך 3-2 חודשים, אבל הפסיכוזה עלולה להופיע גם בהריון הבא.


אחת מכל ארבע נשים הרות אשר עברו בעבר אירוע של דיכאון אחרי לידה, עלולה לחוות אירוע חוזר . לצורך טיפול מונע לאחר הלידה מומלץ ליטול תרופה שנמצאה יעילה בעבר או בתרופה מקבוצת SSRI.



דיכאון לאחר לידה, דכדוך אחרי לידה, פסיכוזה לאחר לידה


רופאים ומכונים בפוקוס





רופאים בתחום
פרופ' אייל גור פרופ' אייל גור
מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב. קרא עוד
פרופ' יהודה סקורניק פרופ' יהודה סקורניק
מומחה לכירורגיה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ