זיכרון ורגשות ( Memory & Emotion ) 


האם ייתכן ששני אנשים יהיו נוכחים באותו אירוע אך יזכרו אותו בצורה שונה לחלוטין? האם הזיכרון שלנו מתעתע בנו לפעמים? מדוע לעיתים אנו לא מצליחים לזכור דברים באופן אובייקטיבי? ומדוע יש אירועים אשר יחרטו בזיכרוננו לעד?

ישנם גורמים רבים העשויים להשפיע על איכות וטיב זיכרוננו, אחד המשמעותיים שבהם הוא רגשותינו. פעמים רבות "צובעים" הרגשות חוויות ואירועים ובאופן טבעי מושפע מכך גם זיכרוננו במספר דרכים:

• שינון - אנו נוטים לזכור באופן טוב ובהיר יותר חוויות טעונות רגשית (לשלילה ולחיוב) לעומת חוויות ניטרליות. מפני שיש לנו נטייה לשנן ולארגן את המידע באופן אינטנסיבי יותר כאשר מדובר בחוויות רגשיות משמעותיות. השינון והארגון המוגברים מביאים לכך שניתן לשלוף את המידע מהזיכרון לטווח ארוך בקלות רבה יותר. כך למשל, סביר להניח שתזכור טוב יותר עם מי היית ולאן נסעת אם תהיה עד לתאונת דרכים במהלך נסיעתך בהשוואה ליכולתך לזכור נסיעה שגרתית. זאת מאחר שהתאונה מערבת אלמנט רגשי (בהלה, כעס וכד') אשר גורם להיזכר בה ולשחזר אותה באופן המביא לארגון טוב יותר של המידע.

• זיכרונות נורת מבזק (Flashbulb Memory) - זיכרונות נורת מבזק קשורים לנטייה של אנשים לתעד את הנסיבות בהן נודע להם על התרחשות אירוע חשוב בעל משמעות רגשית (איפה הם היו, מתי זה קרה, ממי הם שמעו על כך וכדומה). בדרך כלל מדובר באירוע טראומטי או בעל חשיבות לאומית או בין לאומית. למשל, רוב האנשים זוכרים איפה הם היו כשנודע להם שרבין נרצח ומי בישר להם את הבשורה. זאת למרות שבדרך כלל איננו נוטים לזכור פרטים מסוג זה כאשר מדובר באירוע חסר חשיבות. תופעה מעניינת אשר מתרחשת לעיתים היא שעל אף שאנשים בטוחים בזיכרונותיהם מדובר למעשה בזיכרונות שווא אשר כלל לא התרחשו בפועל.

• חרדה - רמות חרדה גבוהות עשויות לגרום באופן עקיף לכשל בשליפת מידע. פעמים רבות כאשר אנו חשים חרדה, מתחיל אצלנו דיבור שלילי אשר מאפיל על מחשבתנו ומפריע לנו לשלוף את המידע מהזיכרון. פחד במה הינו דוגמא טובה לכך: למרות שאנו יודעים מה עלינו להגיד, מקשה פחד הקהל על המידע להגיע להכרתנו. אנו מרגישים חרדה ומתחילים לחשוב כיצד אנו נראים, ומה חושבים עלינו, כך שמחשבותינו טרודות ונפגעת יכולתנו לשלוף מידע מהזיכרון.

• הקשר - מחקרים הוכיחו כי כאשר ההקשר בו אנו מנסים לשלוף מידע מהזיכרון תואם להקשר בו קודדנו את המידע מלכתחילה, מתבצעת השליפה בקלות רבה יותר. בהתאם לכך, במידה והמצב הרגשי בו אנו מצויים בעת שליפת המידע תואם למצב הרגשי בו היינו בעת קידוד המידע, נוכל לשלוף את המידע ביתר קלות. במחקר שהוכיח טענה זו תעדו נבדקים במשך שבוע אירועים רגשיים שחוו וציינו האם החוויה הייתה שמחה או עצובה. לאחר שבוע הם הופנטו במעבדה, כאשר חצי מהנבדקים הוכנסו למצב רוח חיובי והשאר הוכנסו למצב רוח שלילי. לאחר מכן, התבקשו כולם להיזכר במאורעות מאותו שבוע מתועד. כצפוי, אלו שהיו במצב הרוח השלילי נזכרו יותר באירועים שליליים ולהפך.

הדחקה - לפי תיאורית הלא-מודע של פרויד ישנם זיכרונות שאנו מעדיפים להדחיק ולמחוק מתודעתנו עקב אופיים הטראומטי או המאיים מדי. במקרים אלו נחסמת הגישה אל הזיכרון הטעון רגשית. קורבנות של אונס, למשל, עשויות שלא לזכור את פרטי האירוע הטראומטי.

רופאים ומכונים בפוקוס





רופאים בתחום
ד"ר ניר נתנזון ד"ר ניר נתנזון
מיפוי שומות- גילוי מוקדם של סרטן העור קרא עוד
פרופ' יהודה סקורניק פרופ' יהודה סקורניק
מומחה לכירורגיה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ