משבר נפשי ( Crisis ) 


במשך החיים, נתקל כמעט כל אדם פעם אחת לפחות באירוע המטלטל את שגרת חייו. אירוע כזה עשוי להיות אירוע ציבורי המשפיע על החברה כולה כמו מלחמות, אסונות טבע, התקפות טרור וכו' או אירוע פרטי המשפיע רק על האדם ועל סביבתו הקרובה כמו מחלה, גירושין או אובדן. אירועים כאלה דורשים גיוס של מלוא הכוחות ודרכי ההתמודדות, ובמקרים רבים מצריכים קבלת סיוע מקצועי, שמסייע להתמודדות מהירה וקלה יותר ולהתאוששות מהאירוע מעורר המשבר.

מהו משבר?

על אף שכולנו נחשפים במשך החיים לאירוע מאיים או לשינוי לרעה בחיינו, אירועים כאלו אינם בהכרח משברים. במקרים רבים מערכות ההתמודדות הפנימיות ומערכת התמיכה הסביבתית מספיקות להתמודדות טובה עם האתגר, שאינה גורמת למצוקה או לפגיעה תפקודית משמעותית. בחלק מהמקרים האירוע הוא חמור במיוחד או שהמשאבים של האדם אינם מספיקים לצורך ההתמודדות. במקרים כאלו האירוע יגרום למשבר שבו האיזון הפסיכולוגי המאפשר לקיים חיי יום יום תקינים נהרס. מצב משברי עלול לבוא לידי ביטוי בהיבטים רגשיים, התנהגותיים ופיסיולוגיים:

• היבט רגשי: למצבי משבר עלולות להתלוות תחושות של מתח, דיכאון, חרדה, אובדן הנאה ושמחת חיים, ייאוש ("אני אף פעם לא אוכל לצאת מזה") ולפעמים גם חוויות של חוסר ערך ואשמה ("אני הורסת את המשפחה שלי"; "אני טיפש וחלש ומשום כך אני נמצא במצב הזה").

• היבט התנהגותי: בחלק מהמקרים המשבר פוגע פגיעה נרחבת בתפקוד המשפחתי, החברתי ו/או התעסוקתי. אדם במשבר עלול לצמצם את הטיפול בילדיו למינימום ההכרחי, להפסיק להגיע לעבודה ולהפסיק לעסוק בפעילויות פנאי ומפגשים חברתיים, שהיו מקורות הנאה בשבילו בעבר. יש להדגיש כי גם אדם שתפקודו לא נפגע על פני השטח עלול להיות במצוקה קשה ולחוות משבר נפשי.

• היבט פיסיולוגי: משברים עלולים להתבטא בכאבים ללא סיבה פיזיולוגית ובפגיעה בדפוסי השינה והאכילה. משברים מתמשכים עלולים לגרום גם לשחיקה פיזית משמעותית ולהגביר את הנטייה לחלות.

כפי שניתן לראות, מצב משבר אינו מתאפיין בהתמודדות עם אירוע שלילי בלבד, אלא גם בקריסה של מערכות ההתמודדות של האדם, באופן שגורם למצוקה רגשית ולפגיעה תפקודית נרחבת. במקרים רבים יחוש האדם המתמודד עם משבר כי אין לו משאבים אישיים מספיקים להתמודדות וכי הוא עליו לקבל עזרה נוספת בתהליך.

כיצד נגרמים מצבי משבר?

על אף שמצבי משבר ושינוי הם שכיחים, הם לא יגרמו בהכרח להתפתחותו של משבר נפשי. מחקרים רבים בדקו את הגורמים המביאים להתפתחות משבר, ומצאו כי ישנה השפעה של גורמים חיצוניים, אישיותיים וסביבתיים.

גורמים חיצוניים מתייחסים לאופי האירוע ומידת החומרה שלו. ישנם אירועים מסוימים אשר יחוו על ידי רוב האנשים כמפחידים ומערערים במיוחד. התגובה לאירועים אחרים מתונים יותר בעוצמתם תהיה מושפעת יותר מגורמים אישיותיים וסביבתיים. למשל, תקיפה מינית תגרום ברוב המקרים לפריצת משבר, אך תאונת דרכים קלה תגרום להתפתחות מצב משברי רק בקרב חלק מהאנשים שיחוו אותה. גורמים אישיותיים המשפיעים על היכולת להתמודד בהצלחה עם אירוע חיים שלילי כוללים את מידת השליטה בדרכי התמודדות, דפוסי החשיבה והמידה בה הם גמישים או נוקשים, אופי הדימוי העצמי ועוד. למשל, חייל הנושר מקורס טייס וחש שנשירתו היא הוכחה לחוסר היכולת שלו ולכך שלא יצליח בשום מקרה לממש את עצמו, עלול להגיב באופן משברי, ואילו חייל שיתפוס את נשירתו ככישלון מאכזב בקורס קשה במיוחד שבו נושרים חיילים מוכשרים רבים עשוי להתמודד עם הנשירה באופן טוב יותר.

גורמים סביבתיים בעלי השפעה על הסיכון להתפתחותו של משבר כוללים את מידת התמיכה שיש לאדם בהתמודדותו. אישה הלוקה בסרטן תוכל להתמודד באופן חיובי יותר במידה שתזכה לסיוע בטיפול בילדים, תמיכה ואפשרות לשתף בקשייה חברי משפחה ומכרים , לעומת אישה ערירית המתמודדת בגפה עם החרדה והקשיים שמגורמת המחלה.

התמודדות עם משבר

המשבר, מעצם הגדרתו, מתאפיין במחסור במשאבים מספיקים להתמודדות עם האירוע או הסיטואציה. משום כך, סיוע מקצועי יכול לסייע משמעותית בשיפור יכולת ההתמודדות. בשפה המקצועית נקרא טיפול בתקופת משבר "התערבות במשבר". זוהי התערבות טיפולית קצרת טווח, בעלת מאפיינים שונים מהתערבות טיפולית רגילה.

מטרותיה של ההתערבות במשבר הן: מתן תמיכה מיידית למטופל, הפחתה של תחושת המצוקה והפגיעה התפקודית, וחיזוק של דרכי ההתמודדות שיסייעו גם בהתמודדות הנוכחית וגם להתמודדויות עתידיות. אי לכך, המטפל המבצע התערבות במשבר ישתמש בעמדה אקטיבית יותר ויפעל כדי לזהות את מוקדי המצוקה המרכזיים. לאחר שזיהו אותם, יפעלו המטפל והמטופל להתמודד עמם ולגייס את המשאבים והאמצעים הדרושים לשיפור ההתמודדות. למשל, המטפל יוכל לגייס יחד עם המטופל את בני משפחתו כדי לתמוך בצורה אינטנסיבית יותר, ולהמליץ לו על גופים ופעילויות שעשויים לסייע בהתמודדות (החל מנטילת טיפול תרופתי במצבים בהם המצוקה קשה במיוחד, דרך הפניה לקבוצות תמיכה ועד להמלצה על עיסוק בספורט). בנוסף, יכלול התהליך הבניה מחדש של הסיטואציה המשברית ועבודה המכוונת להבנה טובה יותר של דפוסים של חשיבה והתנהגות הגורמים להרעת המצב. לדוגמא, אישה יכולה להבין כי התפיסה בה היא מחזיקה לאורך שנים לפיה "עליי להיות חזקה ולהצליח להסתדר לגמרי לבד" לא מתאימה עוד במצב של מחלה פיסית, ומקשה על ההתמודדות שלה: משום שהאישה הזו לא מאפשרת לבני משפחתה לעזור לה, היא מרגישה שהם חסרי אכפתיות ומצוקתה מתגברת, בעוד ניסיונה להמשיך במילוי המטלות השגרתיות בכוחות עצמה מקשה עליה ומביא לעייפות ועצבנות.

יש להדגיש כי למרות המצוקה העזה הנגרמת במצבי משבר, ההתמודדות איתו עשויה להביא לא רק לשיקום חייו של האדם אלא גם לצמיחה ולהתפתחות. האתגר שמציב המשבר מאלץ את האדם המתמודד עמו לנקוט בדרכי התמודדות חדשות, להסתגל למצבים מאתגרים ולגלות את קיומם של משאבים פנימיים וסביבתיים, שלא תמיד הכיר קודם לכן. לדוגמא, אישה עשויה להיקלע בעקבות גירושיה למשבר הגורם לתחושות קשות של אשמה ("הרסתי לילדים שלי את החיים"; "אפילו בת זוג אני לא מצליחה להיות") וחוסר אונים ("אני בחיים לא אצליח להסתדר לבד"), אך בזכות השיקום שלאחר המשבר, והחיים העצמאיים שתבנה לעצמה- אמונתה ביכולותיה וכוחותיה תתגבר. בנוסף, התמיכה שתקבל מאחיותיה, ומנשים אחרות שהיו במצבים דומים יכולה לחזק את רשת התמיכה החברתית שלה, ואף לתת לה תחושה של לגיטימציה לקשיים ואהדה- "אני לא היחידה שעברה התמוטטות לאחר גירושין".

רופאים ומכונים בפוקוס





רופאים בתחום
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד
ד"ר גבריאל גרינברג ד"ר גבריאל גרינברג
מנהל יחידת צינטורי לב בבי"ח השרון . קרדיולוג... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ