מודל ביו-פסיכו-סוציאלי ( Biopsychosocial model ) 


המודל הביו-פסיכו-סוציאלי מבוסס על ההנחה כי מחלה באה לידי ביטוי לא רק בליקוי גופני, אלא ברמות שונות של תפקוד, החל במערכת התאים ואיברי הגוף, בתפקוד האדם במשפחה ועד לתפקודו בחברה. המודל מקדם את תפיסת האדם כשלם, כאשר הגוף והנפש קשורים זה בזה, ונמצאים ביחסי גומלין מתמידים עם הסביבה החברתית. תוצאות הטיפול מושפעות גם על ידי הקשר המתמיד בין שלושת המרכיבים הללו.

על פי מודל זה, הבנה מעמיקה ומקיפה לגבי המשמעות של בעיות בריאות, דורשת התייחסות לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים. הקשר בין המטפל והחולה נחשב כבעל השפעה על תהליך המחלה והטיפול.


מרכיבי המודל


המרכיב הגופני

תפקוד מערכות ואיברי הגוף, תסמינים, כאב, מיקומו בגוף ועוצמתו, מהלך המחלה, הטיפול הרפואי.

המרכיב הנפשי

כל אותם מצבים נפשיים המתלווים לחוויית המחלה והשפעתה על חיי האדם, כולל רגשות של פחד, חרדה, דאגה, ייאוש, דיכאון, אשמה, ואי-שקט.

המרכיב השכלי

מודעות למחלה, מוקדי תשומת הלב, זיכרונות הקשורים למחלה וחוויות אחרות, ציפיות של החולה מעצמו הן לגבי המחלה והן לגבי יכולתו להתמודד עמה, תפיסתו את אירועי החיים המתמשכים, מחשבות המתלוות לרגשות, תהליכי קבלת החלטות, עמדות של החולה כלפי עצמו וכלפי אחרים.

המרכיב ההתנהגותי

כל אותם דברים שהחולה עושה כתגובה לחוויית המחלה, מצבים רגשיים נלווים והשפעתם על אורח חייו. בכללם פעולות חברתיות ואינטראקציות חברתיות המשפיעות על מהלך המחלה, תסמינים, תחושות של כאב המעוררות מחשבות ורגשות.

מרכיבי הסביבה הפיזית

כל אותם תחומים בסביבה המשפיעים על התמודדות עם המחלה, כגון תנאי מזג האוויר, תנאי דיור, חפצים כמו מיטות, כסאות מכשירי עזר, משאבים כספיים וחומריים אחרים, או אמצעי תחבורה.


יחסי גומלין שליליים בין המרכיבים הללו יוצרים השפעות שליליות אחד על השני. לדוגמה: כאב גופני מוביל לצמצום פעילות גופנית, היוצרת הרגשת דיכאון והערכה עצמית ירודה. תחושות אלו עלולות להוביל לירידה במוטיבציה ולהפחתה נוספת בפעילות. פעילות מצומצמת המלווה בהתרחקות מאנשים אחרים, מובילה לתיגבור תחושות של דיכאון, להתעסקות במחשבות שליליות ולמודעות מוגברת לכאב.

לעומת זאת, שינוי ברמת הכאב או במחשבות או בפעולות עשוי לשנות את כיוון יחסי הגומלין בין המרכיבים.

רופאים ומכונים בפוקוס







הצטרפו לאינדקס הרופאים!