דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות (Juvenile rheumatoid arthritis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

דלקת מפרקים שגרונית (דמ"ש) בגיל הילדות היא אחת מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר אצל ילדים. שכיחותה נעה בין 2 ל-20 מקרים ל-100,000 ילדים ונהוג לסווג אותה לשלוש רמות, בהתאם למספר המפרקים הנגועים ועל פי הסימנים הקליניים המתלווים אליהם: המפושטת (10% מהחולים), המקיפה מפרקים רבים (30%), המקיפה מעט מפרקים (60%).
המחלה שייכת לקבוצת המחלות האוטואימוניות, וגורמים תורשתיים וסביבתיים משפיעים על התהוותה. קיים קשר, שהוכח מדעית, בין הידבקות בזיהום נגיפי לבין התפתחות המחלה.

המחלה המפושטת חלה בעיקר אצל ילדים צעירים, ביחס שווה בין בנים לבנות. המחלה מתבטאת בחום זיזי המגיע ל-40 מ"צ. עליית החום מלווה בכאבי מפרקים ושרירים, ובתפרחת אופיינית בעור, בעלת כתמים ורודים הנעלמים עם ירידת החום. בהמשך, למעלה מ-50% מהילדים לוקים במחלת מפרקים כרונית היכולה לפגוע בכל אחד ממפרקי הגוף, ולגרום לילד נכות. מספר מועט של הילדים לוקים בהתקפי חום היכולים להימשך חודשים רבים, ללא כל פגיעה כרונית במפרקים.

המחלה הכוללת מעט מפרקים היא השכיחה והקלה ביותר מבין שלוש הרמות. שכיחה יותר אצל בנות ועלולה להתהוות כבר בגיל שנה. ההגדרה "מעט מפרקים" מתייחסת למעורבות של עד 4 מפרקים. לרוב היא פוגעת במפרק גדול אחד כמו ברך או שורש כף יד. במקרים רבים התלונה העיקרית היא על צליעה, בעיקר בשעות הבוקר, ובבדיקה גופנית צפויה תפיחה ניכרת של המפרק. לעיתים מגלים את התפיחות רק לאחר חבלה, לכן משייכים הורים רבים את סיבת המחלה לנפילה, אם כי לא ידוע על קשר נסיבתי בין השתיים. רוב החולים בסוג זה של דלקת מבריאים לחלוטין.

יש לציין שקיים קשר הדוק בין דלקת במעט מפרקים לבין דלקת העינבייה (Uveitis) (דלקת של החלק הפנימי של קרומי העין) ולכן, כל ילדה שאובחנה כלוקה בסוג זה של דלקת חייבת לעבור בדיקת עיניים אחת ל-4-3 חודשים.

המחלה רבת המפרקים כוללת 5 מפרקים ומעלה. אף היא שכיחה יותר אצל בנות, ומתרחשת על פי רוב בגיל ההתבגרות. במרבית המקרים מעורבים בה באופן סימטרי המפרקים הקטנים של אצבעות הידיים, של הברכיים והקרסוליים, וכן עמוד השדרה הצווארי ומפרקים נוספים. זוהי צורה קשה של המחלה וכ-45% מהילדים הלוקים בה ימשיכו ללקות בתסמיניה גם לאחר גיל ההתבגרות.

פרופ' ריבה בריק

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


הסימנים המקדימים הם כאבי מפרקים המלווים בקשיון בוקר ונמשכים לפחות 6 שבועות. בהמשך, מתחיל לעלות החום, מופיעות תפיחות והגבלה בתנועת המפרקים.

אבחון ובדיקות

המחלה מאובחנת כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

1. גיל תחילת המחלה מתחת ל-16.

2. תהליך דלקתי במפרק המתבטא בנפיחות בנוסף לשניים מהסימנים הבאים: חום מקומי, רגישות/כאב, הגבלה בתנועה, נמשך 6 שבועות לפחות.

3. נשללו כל הסיבות האחרות לתהליך דלקתי כרוני.

בדיקות המעבדה של החולים בדלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות משקפות את רמת הדלקת ואת משך הזמן מאז הופעתה. לרוב נמצא אנמיה קלה, שקיעת דם מוחשת ומספר ליקוציטים גבוה. בנוסף, אצל כ-50% מהילדים ניתן למצוא נוגדנים ספציפיים כנגד מרכיבי הגרעין. במיעוטם, בעיקר אצל חולות שלקו במחלה ברמתה הקשה ורבת המפרקים, ניתן למצוא גם גורם שגרוני.

צילומי רנטגן של המפרקים בראשית המחלה יפורשו לרוב כתקינים, אך לאחר חודשים או שנים ניתן לראות שינויים כרוניים המעידים על פגיעה במבנה המפרקים ועל איבוד רקמת עצם.

טיפולים ותרופות

הטיפול בחולה מותאם על פי מידת הפעילות של המחלה והיקפה. אצל כל הילדים מתחילים בטיפול בתרופות נוגדות דלקת מקבוצת התרופות שאינן סטרואידיות. לילדים שלקו במחלה בצורתה המפושטת ואשר אינם מגיבים לטיפול זה, מוסיפים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית ואשר משפיעות לטווח ארוך יותר.

התרופה הנפוצה ביותר בטיפול היא מתוטרקסט (MTX) שניתנת בטבליות במנה חד-שבועית. כיום, הוחל בפיתוח תרופות ביולוגיות חדשניות שמטרתן לבלום את התהליך הדלקתי בצורה ספציפית מבלי לפגוע במערכת החיסונית הכללית. אחת התרופות ה-Anti-TNF כבר אושרה לטיפול גם במדינת ישראל. בילדים שלקו במחלה חד-מפרקית ניתן לטפל באמצעות זריקות לתוך המפרק שהשפעתן ארוכת טווח.

פרט לטיפול בתרופות ניתן טיפול גם בפיזיותרפיה ובריפוי בעיסוק, שלהם זקוקים הילדים על מנת לשמר את טווח התנועה של המפרקים ואת התפקוד היומיומי. לפיכך, הטיפול בילדים עם דלקת מפרקים הוא טיפול רב-צוותי המלווה את הילד לאורך כל תקופת המחלה, וכולל רופא מומחה למחלות מפרקים בילדים, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק ולעיתים קרובות גם עובד סוציאלי.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!