//

חסימת מעיים (Intestinal obstruction - Ileus)

ראשי

תאור

חסימת מעיים היא מצב בו יש הפרעה למעבר התוכן במערכת העיכול. ההפרעה למעבר יכולה להיגרם על ידי חסימה מכנית או להיות חסימה תפקודית (פונקציונלית), כלומר "שיתוק" של המעיים. המצב השכיח יותר הוא חסימת מעיים (איליאוס) פונקציונלית.

בנוסף, המעי הדק או הגס עלול לאבד את יכולת העברת התוכן כתגובה למגוון מחלות שונות, שחלקן אפילו אינן מתחוללות בחלל הבטן כגון אוטם שריר הלב או דלקת ריאות. המצב השכיח ביותר במקרים אלו הוא חסימת מעיים שיתוקית (Paralytic ileus), שנוטה להופיע לאחר ניתוח בטן.

גבר סובל מכאב בטן קשה עקב חסימת מעיים


סימפטומים


התסמינים שמלווים חסימת מעיים בדרך כלל כוללים הקאות בחילות ושלשולים, התרחבות בטנית, עצירות, חוסר יכול להעביר גזים וכאבי בטן. באופן כללי, חסימה של המעי הדק גורמת להתפתחות של סימנים זמן קצר לפני תחילת החסימה, וחסימה של המעי הגס תביא לסימנים פחות חמורים, שמתפתחים בצורה הדרגתית. 

במידה וחסימת המעיים נובעת ממצב של פתלת המעיים (volvulus), היא לרוב תתבטא בהופעה פתאומית של התסמינים, עם כאב מתמשך המלווה בהתכווצויות שבאות בגלים.

במידה ומתפתחת התייבשות, עלולים להתפתח סימנים כמו דופק מואץ וירידת לחץ דם עד כדי הלם תת נפחי.

סיבות וגורמי סיכון

אלה הם המצבים שכיחים האחראים לכ-90% ממקרי חסימת המעיים המכנית:

הידבקויות (Adhesions), שהן הצטלקויות תוך-בטניות הנגרמות על ידי ניתוחים בעבר, בקעים כלואים (לרוב בקע מפשעתי) וגידולים. כאשר הגידול השכיח הוא סרטן המעי הגס.

סיבות נוספות לחסימת מעיים הן פוליפים, מומים מלידה, תסביב המעי על צירו, גופים זרים ועוד.

המגוון הרב של סיבות לחסימת מעיים והמנעד הנרחב של הסתמנות קלינית, החל מאי-נוחות בטנית קלה המלווה בחוסר התרוקנות, וכלה בכאבים קשים, הלם וסכנת מוות, מביא להתלבטות הקשה של הרופא המטפל בחסימת מעיים. בין השאר, כיצד לקבוע את מיקומה, להעריך את חומרתה, ולהחליט מהו הטיפול הדרוש ובעיקר, מתי יש צורך בניתוח דחוף לצורך הצלת חיי החולה.

תופעות נלוות וסיבוכים

חסימת המעיים גורמת נזק בשתי צורות: הראשונה, נזק למעי עצמו. המעי הלכוד נפוח מאוד או לוקה בהפרעה באספקת הדם. הוא עלול להתנקב או לעבור נמק, ואז תהיה שפיכת תוכן המעיים לחלל הבטן וזיהום בטני חמור (פריטוניטיס), אשר עלול לגרום למוות. לחלופין, חסימת המעיים עלולה לגרום לפגיעה מערכתית, נזק לגוף כולו. המעי החסום מתנפח, מצטברים נוזלים בכמויות גדולות בחלל המעי והם הופכים לבצקת בדופן. נוזלים אלו, שיכולים להגיע למספר ליטרים, "נלקחים" מתוך מערכת הנוזלים החוץ-תאית, הדרושה לגופנו על מנת לקיים מחזור דם תקין, כך שלמרות שאין לכאורה אובדן נוזלים חיצוני, החולה עלול לפתח התייבשות קשה עד כדי הלם תת-נפחי.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הבירור יתחיל כמקובל ברפואה בסיפורו של החולה (אנמנזה). נוסף על תלונות של כאבים, תפיחות הבטן והפסקת מעבר צואה וגזים, החולה נשאל לגבי עוצמת הכאבים שהם חזקים יותר בחסימה מכנית ועל משך הכאבים. אירוע בן שעות אחדות מתאים יותר לכליאת בקע חיצוני או פנימי או לתסביב. בעוד שאירוע ממושך מתאים יותר לסרטן המעי הגס לדוגמה. אם החולה נותח בעבר, יש לחשוב על הידבקויות.

הבירור ייתן מענה לשאלות, האם החולה לוקה במחלות הקשורות למערכת העיכול כמו דלקת כרונית; האם הוא עבר טיפולים שעלולים להשפיע על המעי כגון קרינה; האם יש חשש לבליעת גוף זר; האם החולה נוטל תרופות שעלולות להשפיע על תפקוד המעי הגס כגון תרופות פסיכיאטריות או אנטי-פרקינסוניות.

בשלב הבא תבוצע הבדיקה הגופנית. בדיקה זו עשויה לתרום בהבנת מצבו הכללי של החולה וקבלת כיוון בעניין האבחנה. מידת תפיחות הבטן, נוכחות בקעים או גושים, צלקות, גוש חוסם בבדיקה רקטלית, נוכחות צואה או דם בתעלת פי הטבעת, כל אלו יכולים לסייע. החסימה נקבעת לרוב בבדיקת דימות פשוטה, צילום סקירה של הבטן בעמידה ובשכיבה ללא כל חומר ניגוד. מכיוון שמערכת העיכול מכילה אוויר, הרי שהאוויר מהוה רקע נוח לדימות של מתאר המעי, מאפשר להבדיל בין חסימה חלקית למוחלטת, בין חסימת מעי דק למעי גס ועוד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בחסימת מעיים (איליאוס) פונקציונלית הוא המתנה, סבלנות וטיפול במחלה הראשונית.

מצב של חסימת מעיים מכנית קורה כאשר בנקודה מסוימת (או יותר מאחת) לאורך מערכת העיכול יש נגע הגורם לחסימה. הגורם לחסימה יכול להיות בתוך המעי, כגון גוף זר בדופן המעי, גידול או דלקת, או מחוץ למעי, כגון הידבקויות. הטיפול במקרים אלו משתנה.

בד"כ הטיפול מורכב מהחזר נוזלים בעירוי וניקוז הקיבה בעזרת מחדר מיוחד (זונדה) המנקזת את הפרשות מערכת העיכול ולעיתים מאפשרת הקלה משמעותית בלחץ על איברי הבטן ודופן המעי.

חלק ממקרי חסימת המעיים יחלפו בעזרת טיפול זה, המכונה טיפול שמרני. בעיקר יהיו אלו החסימות הפונקציונליות והחסימות הנובעות מהידבקויות.

במקרים אחרים, יש צורך בניתוח. החלטה על ניתוח לעיתים קלה ומידית, כמו במקרה של בקע כלוא או חסימת מעי גס עקב גידול.

לעיתים ההחלטה קשה יותר, ומחייבת בדיקות נוספות או המתנה וייצוב החולה.

בניתוח, יחפש המנתח את אתר החסימה. במקרים רבים קל לאתר את נקודת החסימה, כי המעיים תפוחים מאוד לפני החסימה, וכן לטפל בבעיה בקלות יחסית, כמו במקרים חיתוך הידבקות, כריתת פוליפ או גידול במעי הדק, או תיקון בקע. לעיתים הפתרון מסובך, הדבר קורה לאחר ניתוחים מרובים עם ריבוי הידבקויות, ובמקרה של ממאירות נרחבת בחלל הבטן.

כאשר החסימה נמצאת בצדו השמאלי של המעי הגס, קרוב יחסית לפי הטבעת, קשה לפתור את הבעיה בניתוח אחד, ויש לבצע בשלב ראשון מבצעים פיום של המעי (קולוסטומיה או איליאוסטומיה), כלומר פתח של המעי דרך דופן הבטן אל מיכל חיצוני.

התאוששות לאחר הניתוח תלויה בגיל ובמידת התחלואה הנלווית של החולה, במשך החסימה לפני הניתוח, במשך ובמורכבות הניתוח עצמו ועוד. לרוב, החולה יחזור לשגרת חייו ללא נכות, אלא אם היה צורך בכריתה נרחבת של מעיים (לדוגמה, עקב נמק) או פיום המעי (קולוסטומיה). אצל מרבית החולים אירוע החסימה יהיה אירוע יחיד בחייהם, למעט אותם חולים שנותחו בגין הידבקויות, אשר עלולות להישנות ואין אמצעי יעיל למנוע זאת.

מניעה

ניתן לנסות ולהפחית את גורמי הסיכון להתפתחות של חסימת מעיים על ידי שינויים באורח החיים ובדיאטה. כך לדוגמא, לשם הפחתת הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, מומלץ לצרוך דיאטה דלה בשומן ובעלת צריכה מוגברת של פירות וירקות, להפסיק לעשן, ולעשות בדיקות סקר לסרטן המעי הגס כל שנה אחרי גיל חמישים. על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות של בקע, יש להימנע מהרמת מסעות כבדים שמעלה את הלחץ התוך בטני, ובמידה ומתפתחת בליטה מתחת לעור באזור הבטן, ובמיוחד באזור המפשעה או ליד צלקת מניתוח, יש לפנות לרופא. 

אין דרך ממשית למנוע חסימת מעיים המתרחשת כתוצאה מדיברטיקולוזיס (מחלת סעיפים), שגם הוא עשוי להוות גורם סיכון להתפתחות של חסימת מעיים, אך יש הטוענים כי צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים והימנעות ממזונות שיכולות להיקלע בכיסי הדיברטיקולה כמו זרעים ופופקורן, עשויה לעזור. 






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
צרבת כרונית יוסי 11/08/2020 07:55
  • שלום אני סובל תקופה ארוכה מצרבת. בחודשים האחרונים הבעיה התגברה ואני מתעורר בבוקר עם תחושה של שריפה בגרון,ובהמשך היום תחושה של גוש בגרון. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצאו: בקע בסרעפת באורך 3 ס"מ, לשוניות רירית ורודה לגובה 5 ס"מ, ארוזיות זעירות באנטרום. טופלתי עם כדור אומפראזול וגם קונטרולוק ולא עזרו. האם במקרה שלי מומלץ ניתוח לתיקון הבקע?

  • + הוסף תגובה
צרבת עמידה לטיפול ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:28
  • שלום יוסי, צרבת היא בהחלט בעיה הפוגעת באיכות החיים. לרוב הטיפול בתרופות שהזכרת ממשפחת חוסמי תעלות המימן יעיל ומקל באופן משמעותי על התסמינים. הטיפול מפחית את הפרשת החומצה בקיבה וכך, גם כשיש ריפלוקס (עליה של תוכן הקיבה לושט), יש פחות תחושת צריבה. יכולות להיות מספר סיבות ליעילות פחותה של הטיפול התרופתי, למשל: - נטילה לא נכונה של הטיפול התרופתי - לעיתים תחושת הצריבה קשורה לריפלוקס לא חומצי (תוכן קיבה ללא חומצה שעולה לושט), או לתחושות אחרות. - לעיתים תחושת הצריבה אינה קשורה לריפלוקס כלל - הפרעה בתנועתיות הושט ניתן גם לעזור לטיפול התרופתי לטפל בריפלוקס על ידי הפחתת גורמי סיכון כמו: עישון, השמנת יתר ומאכלים מסויימים המגבירים ריפלוקס. לפני הפניה לניתוח יש לשקול את כל הסיבות לעיל. במידה ואכן יש צרבת עמידה לטיפול תרופתי והסיבות לעיל נבדקות, יש אכן יעילות לטיפול תרופתי. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
מידע נוסף לרופא יוסי 11/08/2020 09:11
  • את התרופות לקחתי לפי הנחיית הרופא ובמשך מס' חודשים כל אחת. אני מקפיד שנים על תזונה שלא מגבירה את הצרבת,לא מעשן ובמשקל 70 ק"ג. איך בודקים אם יש הפרעה בתנועתיות הושט? האם הממצאים שפרטתי מקודם מצדיקים ניתוח לתיקון הבקע? תודה

  • + הוסף תגובה
המשך תשובה ד"ר אייל הירש 11/08/2020 15:17
  • שלום יוסי, תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן יש ליטול בעיתוי הנכון ביחס למזון, במינון המתאים. בהמשך יש צורך לברר אם התחושות שלך באמת קשורות לצרבת על ידי ביצוע בדיקת PH (רמת חומציות) בושט, משם יש להמשיך לפי התוצאות. אם כל הממצאים יעידו על צרבת עמידה לטיפול תרופתי יש מקום לניתוח. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
תודה יוסי 11/08/2020 16:40
ערכי GGTגבוהים מירי 11/08/2020 13:52
  • שלום, אני מירי בת 39. ערכי ה- GGT שלי גבוהים מאוד 200. ׁ(בדקנו גם 8 שנים אחורה- וגם שם זה היה גבוה מאוד!! בערך אותם ערכים) שלחו אותי לפיברוסקן- שיצא תקין (אין שחמת או כבד שומני) וכן US בטן עליונה שיצא תקין. איך אני ממשיכה מכאן? איך מורידים ערכים אלה? אני מבינה שזה יכול להעיד על כשל לבבי? מחלות כיס המרה? מה צריך לבדוק עכשיו?? אשמח לעזרה והכוונה בנושא...

  • + הוסף תגובה
נטילת אומפרדקס 20 מג ר 10/08/2020 22:41
  • היי אבא שלי בן 73 דמנטי לאחר אירוע מוחי וניתוח מעקפים לפני 4 וחצי שנים. בזמנו משום שקיבל אספירין ניתן לו לוסק להגנה על הקיבה במינון 20 מ"ג ביום. בהמשך הפסיק לקבל אספירין והתחיל לקבל אליקויס. ובאותו זמן אנחנו קראנו על מחקר לגבי קשר אפשרי בין לוסק לנזקים מוחיים. אבא עשה אז גם סיטי חזה (סוף 2016) שהדגים בקע סרעפתי קטן. בייעוץ שקיבלנו בזמנו הגסטרואנטרולוג אמר שבמאזן עלות מול תועלת במניעת דימום מדרכי העיכול אצל חולה עם בקע סרעפתי אל מול פרופיל תופעות הלוואי של התרופה הוא בעד המשך נטילת הלוסק. היום אנחנו כבר 4 שנים אחרי, ובייעוץ שקיבלנו מפנימאי שמטפל בו כעת וכנל יעוץ רוקחי הומלץ על הפסקת הלוסק כמו גם מספר תרופות נוספות שלטענת הרופא מהוות עומס תרופתי מיותר בגילו ומצבו של אבי ובעלות מגוון רחב של תופעות לוואי שיכולות להסביר שינויים כאלה ואחרים במצבו. מה דעתך? האם להפסיק עם הלוסק או שהסכנה בדימום ממערכת העיכול בהנתן בקע סרעפתי גדולה מספיק כדי להמשיך בנטילת התרופה? (אציין שללא קשר לאבא גם בקע משפעתי ענק שחלק גדול מדרכי העיכול שלו נמצאות בו...) תודה

  • + הוסף תגובה
נזק מאומפרדקס ועומס תרופתי ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:20
  • שלום, בשנים האחרונות מתפרסמים מאמרים רבים הקושרים את האומפרדקס ומשפחת התרופות (מעכבי משאבות מימן) לנזקים משניים כמו שטיון (דמנציה), פגיעה בתפקודי הכליות ואף ממאירות קיבה. מדובר בתרופות מאוד יעילות המשמשות לטיפול בצרבת ודיספפסיה ולמרות פרסום המידע הנ"ל נחשבות מאוד בטוחות לאור נסיון ארוך שנים איתן (כ30 שנה). ישנם מאמרים סותרים בנושא עם מידע רב שמצביע על בטיחות התרופות הללו, וכפי שהמליץ הגסטרואנטרולוג אלו תרופות חשובות ובטוחות במטופלים שאכן זקוקים לטיפול בצרבת, כיב קיבה או דיספפסיה. במטופלים שלא זקוקים לטיפול, ולצערנו הרבה מטופלים נוטים להמשיך בטיפול למרות שהצורך בו חלף, יש להפסיקו. בקע סרעפתי אינו גורם סיכון לדימום ממערכת העיכול ובטח שלא בקע סרעפתי קטן (גם בקע מפשעתי לא), הוא יכול בהחלט לגרום לצרבות. לבסוף, בגיל המבוגר יש סיכון בנטילת מספר רב של תרופות בשל השפעות צולבות ותופעות לוואי. אכן כדאי להתייעץ עם רוקח קליני וגריאטר ולבחון אילו תרופות נחוצות ועל אילו אפשר לוותר על מנת לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסיכון לתופעות לוואי. השיקולים הנ"ל צריכים להלקח בחשבון כשתחליטו עם הרופא המטפל, שמכיר את כל מכלול המחלות של אביך ואת כל ההסטוריה הרפואית שלו, אם להפסיק או להמשיך את הטיפול. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!