מיפרצת חדרי הלב (Left ventricular aneurysm)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

מיפרצת בחדר השמאלי של הלב מהווה התבלטות של דופן החדר השמאלי.
בעת התכווצות הלב (הסיסטולה), קטע זה חסר תנועה, וגורם להפחתת מקטע הפליטה (היחס בין הנפח המוזרק החוצה מחדר שמאל לנפח הכולל, לפני תחילת ההתכווצות).
הרוב המכריע של מיפרצות החדר השמאלי, נוצר כתוצאה מאוטם שריר הלב על רקע מחלת העורקים הכליליים. מבחינים בין מיפרצת אמיתית, שבה דופן החדר הצטלק, נעשה דק והתרחב, כולו מתבלט (במקום להתכווץ) בזמן הסיסטולה, לבין מיפרצת כזובה, שהיא למעשה קרע בדופן החדר אשר נחסם תחילה על ידי קריש דם ובהמשך על ידי הידבקות של כפורת הלב (הפריקרד).
התרחבות מקומית של כפורת הלב, שהיא מעטפת דקה, יוצרת את המראה הכוזב של מיפרצת.
לפני עידן הטיפול בהמסת קריש דם (התרומבוליטי) באוטם והחידוש המהיר של אספקת הדם הכלילית
(על ידי צינתור או בניתוח מיידי), היתה שכיחות המיפרצת כסיבוך של אוטם כ-10%.
כיום התופעה נדירה בהרבה. ככל ששטח המיפרצת גדול יותר, רב הסיכוי להיווצרות קריש דם בדופן. קטעים מקריש זה עלולים להינתק ולהיסחף עם זרם הדם למוח ולאיברים האחרים. בכל שלב בהתהוות המיפרצת, עלול השריר הפגוע להוות מקור להפרעות קצב חדריות מסוכנות.
האזורים המועדים ביותר לכך, הם אזורי הגבול בין המיפרצת לשריר התקין המקיף אותה.
ד"ר אמיר אלעמי

סימפטומים


ההסתמנות הקלינית האופיינית היא תעוקת חזה, במיוחד בהתחשב בעובדה שלכ-60% מן החולים מחלה כלילית תלת-כילית. קוצר נשימה הנובע מפגיעה בתפקוד הסיסטולי והדיאסטולי של הלב, והפרעות קצב פרוזדוריות וחדריות, עד עלפון, או מוות פתאומי.

אבחון ובדיקות

דימות חדר שמאל על ידי צינתור, אקוקרדיוגרפיה, סריקה על ידי איזוטופים, או תהודה מגנטית יאשרו את האבחנה. בעוד שהתחזית לחולים ללא תסמינים טובה, רק 47% עד 70% מן החולים עם תסמינים אלה ישרדו למשך חמש שנים.

טיפולים ותרופות

הטיפול השמרני כולל תרופות נוגדות קרישה, תרופות לטיפול בהפרעות קצב, באי-ספיקת לב ובמחלה הכלילית. ניתוח מומלץ לחולים הלוקים בתעוקה, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב חדריות ולעיתים לחולים עם אירועים תסחיפיים נישנים. בניתוח לב פתוח כורתים את המיפרצת. ניתן לסגור את החדר באופן ראשוני או בעזרת טלאי ביולוגי או סינתטי. לחלופין, במקרים שבהם גם השריר הנותר שלא הפך למיפרצת פגוע מאוד, ניתן להחליף את הלב בניתוח השתלת לב. במחקרים המבוצעים כיום מצביעים על אפשרות תאורטית לשתול בדופן הפגוע תאי אב, או תאים שבתהליך של הנדסה גנטית הפכו לתאי שריר לב. תאים אלה, אם יתמקמו במקום הפגוע, עשויים לשקם את כושר ההתכווצות שלו מבלי שיהיה צורך בכריתתו.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!