מיפרצת הוותין (אב העורקים) הבטני (Abdominal aortic aneurysm)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

מיפרצת היא הרחבה של עורק ב-50% לפחות מעל קוטרו התקין.
באב העורקים (הוותין) הבטני ההרחבה היא לקוטר של מעל 3 ס"מ.
כ-5% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 לוקים במחלה, והיא שכיחה יותר בגברים ביחס של 1:9.
בעבר חשבו כי טרשת העורקים היא הסיבה למחלה, אולם כיום מניחים כי מדובר במספר סיבות הגורמות לחולשת הדופן, ביניהן תהליך דלקתי, השפעה תורשתית, יתר-לחץ-דם ובמקרים נדירים - זיהום של הדופן. חולשת הדופן וניוונה הם תוצאה של ירידה בכמות האלסטין והקולגן בדופן, בשל פעילות אנזימים מפרקי חלבון. (אלסטין וקולגן הם חלבוני מבנה החשובים לחוזק ולאלסטיות).
הסכנה העיקרית במחלה היא היווצרות קרע בדופן ודימום המסכן חיים.
ד"ר רון כרמלי
ד"ר גדעון סרוקה

סימפטומים


רוב מיפרצות הוותין הבטני אינן תסמיניות ומאובחנות באקראי בבדיקות דימות שמבוצעות מסיבות אחרות. אין כיום תוכנית סקירה לגילוי המחלה, אך ייתכן כי בעלי רקע משפחתי, וכן גברים מעשנים מבוגרים יסתייעו מקיומה של תוכנית שכזו.
מיפרצת בקוטר 5-4 ס"מ ניתנת לאבחון בבדיקה גופנית רק ב-50% מהמקרים, וכשקוטרה עולה על 5 ס"מ - רק ב-75%.
כאשר נוצר קרע בדופן המיפרצת, החולה חש בכאב בטן המקרין לגב, בשינויים המודינמיים (ירידת לחץ-דם ודופק מהיר), ובבדיקת הבטן ניתן למשש גוש פועם ורגיש.
חום, עלייה במספר הליקוציטים, ירידה במשקל ושקיעת דם מוחשת עלולים להעיד על מיפרצות דלקתיות או מזוהמות.

תופעות נלוות וסיבוכים

- סיכון שבניתוח: סיכון זה נקבע על ידי גורמים הקשורים הן לצוות המנתח והן למצבו הכללי של החולה, מבחינת מחלת לב, אי-ספיקה בכליות, מחלת ריאות. אצל חולים צעירים בעלי רמת סיכון נמוכה, ניתן לנתח גם מיפרצות קטנות בקוטר 5.5-4 ס"מ, בשל הסיכוי הגבוה שהמיפרצת תגדל ויידרש ניתוח בעתיד.
מעקב ללא ניתוח: חולים אשר הוחלט לגביהם כי אין צורך/יכולת לנתח, זקוקים למעקב כדי לראות אם קוטר המיפרצת גדל, בעזרת בדיקת על-שמע כל 6 חודשים, ולהפחתת גורמי הסיכון, כגון הפסקת עישון, או הפחתת הריכוז של שומני הדם. מומלץ טיפול להורדת לחץ-הדם כדי להקטין את הסיכון ללב, וכדי להאט את קצב ההתרחבות של המיפרצת.

סיבוכים: שיעור הסיכון המקובל הוא תמותה של 5%-1% בניתוחים מתוכננים מראש (אלקטיביים) ועד 40% תמותה בניתוחים דחופים (לאחר היווצרות קרע בדופן).
בשל מורכבות הניתוח, גילם המבוגר של החולים ומחלותיהם הנלוות, שכיחים הסיבוכים הקשורים בדימום, באירועי לב, או בקשיי נשימה. הסיבוך השכיח ביותר הוא תסחיפים וחסימות כלי דם.
טיפול אנדו-ואסקולרי: בשיטה חדשנית זו התיקון מבוצע במהלך צינתור על ידי החדרת צינור סינתטי לתוך העורק החולה. פעולה זו אינה דורשת ניתוח אלא בהיקף מצומצם וניתנת לביצוע באילחוש מקומי. החדירה דרך עורק המפשעה.
בשל בעיות אנטומיות השיטה מתאימה רק לחלק מהחולים, והשאר מנותחים בגישה המקובלת.
חסרונותיה העיקריים של השיטה: היווצרות דלף פנימי כתוצאה מקיבוע לא מספק, נדידת השתל, והעובדה כי עמידותו לטווח ארוך טרם נמדדה (תמונה 1).
מעקב לאחר ניתוח: לאחר 5 שנים ממועד הניתוח מבצעים CT לשלילת היווצרות מיפרצות מעל ומתחת לאזור התיקון הראשוני.
תיקון אנדו-ואסקולרי מצריך מעקב תדיר יותר (אחת ל-6 חודשים), והוא מתבצע בעזרת על-שמע עם דופלר, לשלילת הרחבת המיפרצת, נדידת התומכן או דלף פנימי.

אבחון ובדיקות

- בדיקת על-שמע (Ultrasound) עלותה נמוכה, מהימנה ואינה פולשנית. מסייעת לאיתור מיפרצת בוותין הבטני, ויעילותה בעיקר בסקירת חולים בסיכון גבוה, ובמעקב אחר קוטר המיפרצת אצל חולים עם מיפרצת ידועה.
- טומוגרפיה מחשבית (CT) עלותה גבוהה יותר, והיא חושפת את החולה לקרינה ולחומר ניגוד בתוך הווריד שעלול לפגוע בתפקוד הכליות. אולם המידע המתקבל לגבי היקף המחלה, מעורבות עורקי הכסל, ושאר איברי הבטן - הופכים אותה לבדיקת הבחירה לגבי חולים המועמדים לטיפול במיפרצת.
- תהודה מגנטית (MRI) משתווה ביעילותה לבדיקת טומוגרפיה מחשבית, אך יקרה יותר, ומקובלת בעיקר לגבי חולים הלוקים באי-ספיקה בכליות.
הערכת מצב החולה: ההחלטה אם לטפל במיפרצת הוותין הבטני מבוססת על שלושה מרכיבים: הסיכון לקרע בדופן, תוחלת החיים של החולה, ורמת הסיכון שבניתוח.
- קרע בדופן המיפרצת: הסיכון לקרע עולה עם עליית קוטר המיפרצת. מתחת ל-4 ס"מ הסיכון לקרע אינו משמעותי. מעל 6 ס"מ הסיכון לקרע עולה עלייה חדה, ושיעורו מגיע ל-10% מהחולים לשנה. על כן מוסכם שיש לתקן מיפרצות בקוטר זה.
בקוטר שבין 6-4 ס"מ צריך לשקול את גורמי הסיכון האחרים לקרע. קוטר המיפרצת גדל ב-10% בממוצע בשנה. הרחבה מהירה יותר, של למעלה מ-1 ס"מ בשנה מגדילה את הסיכון לקרע, כמו גם סיפור משפחתי, צורה בלתי סימטרית של המיפרצת, ומחלה חסימתית כרונית של הריאות.
- תוחלת חיים: תיקון המיפרצת הוא פעולת מניעה שמטרתה להאריך חיים, ועל כן יש לצרף לשיקולים את מצבו הכללי של החולה. ביחס לחולים בעלי תוחלת חיים קצרה במיוחד, ייתכן שהסיכון שבתיקון המיפרצת אינו מצדיק את הטיפול.

טיפולים ותרופות

ניתוח: במהלך הניתוח נחשף הוותין הבטני ונחסם מעל ומתחת למיפרצת, ואזור העורק החולה מוחלף על ידי שתל סינתטי שנתפר לעורק התקין. קיימות שלוש גישות לניתוח:
1. מבצעים חתך גדול בקדמת הבטן, איברי הבטן מוסטים והגישה לוותין קדמית;
2. גישה צדדית המכונה אחור-צפקית (רטרו-פריטונאלית). על מנת להימנע מפתיחת הבטן, משכיבים את החולה על צידו והחתך הוא מתחת לקשת הצלעות משמאל; לכל אחת מגישות אלו יתרונות וחסרונות טכניים.
3. ניתוח בגישה לפרוסקופית, שאינה מקובלת עדיין בארץ, אולם מבוצעת במספר מרכזים רפואיים בעולם ותוצאותיה טובות. עקרון הניתוח עצמו זהה, והמנותחים יכולים ליהנות מהחלמה מהירה יחסית ומכאבים מתונים יחסית. יתרון נוסף הוא הורדת הסיכון לבקעים מאוחרים בצלקת הניתוח, תופעה שכיחה מאוד אצל חולים אלו. חסרונה העיקרי של השיטה היא מורכבותה הטכנית.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!