אי-נקיטת שתן, דליפת שתן (Urinary incontinence)

ראשי
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

אי-נקיטת שתן (אנ"ש) מוגדרת כדליפת שתן לא רצונית. בסקרים נישנים בחצי הכדור המערבי נמצא כי 35%-10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלת מאי-נקיטת שתן בדרגות שונות. שיעור אי-נקיטת השתן במבוגרים החוסים במוסדות שונים כבתי אבות, דיור מוגן, ומחלקות סיעודיות מגיע לכדי 50%.
במהלך שני העשורים האחרונים יש עלייה חדה בשכיחות הלוקים בתופעה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעיקר בשל שתי סיבות עיקריות:
1. עלייה במודעות לבעיה זו.
2. עלייה במספר הקשישים ושיעורם בקרב כלל האוכלוסייה.
לאי-נקיטת שתן השפעה רחבה בהרבה מעבר להיבט ההיגייני של הבעיה. אי-נקיטת שתן משפיעה כמעט על כל היבט בחייו של המטופל הסובל מבעיה זו, ובכלל זה תפקודו בעבודה, בבית, תפקודו המיני, פעילותו הגופנית ומצבו הנפשי והבריאותי.
הלוקים באי-נקיטת שתן נוטים לסבול יותר מחרדות, דימוי עצמי נמוך, תחושת בושה ואשם. בנוסף, נוטים להימנע מקשרים חברתיים ומצמצמים את פעילותם הגופנית החיונית בגיל המבוגר.

ד"ר מיכאל גרוס

סיבות וגורמי סיכון

גורמי סיכון המחמירים את הבעיה הם: משקל-יתר, עישון, סוכרת וקושי בניידות. בעיקר באוכלוסיית הגיל המבוגר יש לשקול גורמים הפיכים העשויים לגרום לאי-נקיטת שתן.
זיהום - זיהום בדרכי השתן יכול להביא לאי-נקיטת שתן. לעיתים איבוד השתן הוא הסימן המבשר על קיום הזיהום.
טיפול בתרופות - טיפולים תרופתיים שונים יכולים להוביל לאי-נקיטת שתן הן מבחינת הרכב התרופה והן מבחינת עיתוי מתן התרופה.
דליפת שתן יכולה לנבוע בשל ליקויים במערכות השתן עצמה. מערכת השתן התחתונה מורכבת משתי יחידות הפועלות בהתאמה, השלפוחית - שבה נאגר השתן, והשופכה - על מערכת הסוגרים שבה. דליפת שתן עשויה לנבוע מתפקוד לקוי של השלפוחית או השופכה. תכופות הבעיה משולבת.

טיפולים ותרופות

בשיחה עם המטופל, בבדיקתו הגופנית ובבדיקות נלוות אחרות ינסה הרופא להבין את מקור הליקוי ולהציע פתרונות בהתאם. לעיתים כאשר הסיבה לדליפת השתן אינה ברורה דיה יש מקום לבצע הערכה נוספת של מערכת השתן התחתונה, אם על ידי בדיקות דימות שונות ו/או בדיקה אורודינמית.
הטיפול באי-נקיטת שתן יכול להיות ברמות שונות. החל משינויים התנהגותיים, לדוגמה הפחתה בכמות הנוזלים הנצרכים ובסוגם, שינוי בטיפול בתרופות מבחינת סוג התרופות שאותן נוטל המטופל ועיתוי נטילתן, וכן טיפולים העשויים למתן פעילות פתולוגית של מערכת השתן עצמה.
טיפולים פיזיותרפיים לכשעצמם או במישלב עם עזרים כהיזון חוזר (Bio-feedback) יכולים לסייע בדליפת שתן בשל תכיפות ודחיפות, וכן על ידי חיזוק שרירי רצפת האגן. קיימים ניתוחים שונים לתיקון דליפת שתן. טיפול בניתוחים אלו נעשה רק לאחר שמוצו כל האפשרויות שאינן פולשניות. כל התערבות בניתוח מחייבת הבנה ברורה בבסיס הפתולוגיה, על מנת לבחור את ההתערבות שתביא לתוצאה המיטבית. כל אחד מטיפולים אלו נועד לאפשר למטופל איכות חיים משופרת.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!