מומים בצוואר מלידה (Congenital neck pathologies)

ראשי
שאלות ותשובות

תאור

מומי הצוואר מסווגים על פי מיקומם האנטומי כאמצעיים וכצדדיים. החשוב שבמומים האמצעיים הוא כיסה (ציסטה) תירוגלוסלית ובצדדים - כיסה ברונכיאלית, היגרומה ציסטית, המנגיומה וגוש בשריר סטרנומסטואיד.
כיסה תירוגלוסית (Thyroglosal cyst) (תמונה 1): מום שכיח בקו האמצע בצוואר. נדיר בתקופת היילוד ושכיח בגיל 5-3. ממוקם מתחת לעצם ה-Hyoid, אך עלול להופיע מהלשון ועד למיצר. מתבטא כסינוס או כגוש כיסתי, נייד. לעיתים עלולה הכיסה להזדהם בחיידקי הפה החודרים דרך ה"פתח העיוור" שבבסיס הלשון. הטיפול הוא בניתוח לכריתת הכיסה בצירוף חלקה האמצעי של עצם ה-Hyoid וסגירת הנצור שבבסיס הלשון. רצוי לנתח עוד בטרם התרחש זיהום.
בזיהום מטפלים באמצעות אנטיביוטיקה, בטיפול מערכתי ולא באמצעות ניקוז בניתוח.
כיסה ברונכיאלית (Bronchial cyst) (תמונה 2): מופיעה אצל תינוקות בגיל צעיר כסינוס המפריש רוק, או כציסטה בגבול הקדמי של השריר Sternocleidomastoid. החלל נמשך כלפי מעלה או מטה על פי הקשת הברונכיאלית שממנה נבע (ראשונה או שנייה). ייתכנו שינויים סחוסיים באותו מקום.
הטיפול הוא בניתוח, רצוי בטרם התרחש זיהום, בכל גיל ובעדיפות מתחת לגיל שנה.
היגרומה ציסטית (Cystic hygroma) (תמונה 3): מום המופיע כגוש רך, ציסטי, בדרך כלל כבר בלידה ונגרם עקב הפרעה בניקוז הלימפטי למערכת הוורידית.
ב-75% מהחולים נמצא המום בצוואר משמאל. גודלו בדרך כלל זעיר אך יכול להיות גם גדול ולגרום להפרעות קשות בנשימה אשר יחייבו, לעיתים נדירות, הנשמה מלאכותית עד לכריתת הגידול. המום ממוקם במשולש האחורי בצוואר ומתפשט לבית השחי ב-20% מהמקרים ולמיצר העליון ב-10% מהמקרים. לעיתים היגרומה עלולה לדמם לתוך החלל ולהכפיל את גודלה בצורה חדה. לעיתים גדלה הציסטה בזמן דלקת של דרכי הנשימה העליונות. האבחון נקבע באופן קליני ובעזרת על-שמע. הטיפול הוא בניתוח. בציסטות עם חלל יחיד ניתן לטפל בהזרקה של חומר מטרש.
המנגיומה (Hemangioma): המום הוואסקולרי השכיח ביותר בתקופת הילדות מתפתח בשנה הראשונה לחיים ולאחר מכן מצטמצם באופן עצמוני במרבית המקרים. יש המנגיומות גדולות שצורתן "מחילה" והן עלולות לגרום ללכידת טסיות דם ולדימום. מצב זה נקרא Kasabacht merritt syndrome.
גוש בשריר סטרנומסטואיד (Sternomastoid tumor): גוש קטן, בגודל 2-1 ס"מ, עם גבולות חדים. הוא ממוקם בתוך השריר עצמו ללא סימני דלקת ונוצר בדרך כלל כתוצאה מקרעים בשריר במהלך לידה קשה.
הטיפול על ידי פיזיותרפיה למניעת טורטיקוליס (כיווץ שרירי הצוואר) ולמניעת שינויים בתווי הפנים.
ד"ר עופר גלילי
ד"ר ג'ורג' מוגילנר




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!