נגיפי אנטרו (Enteroviruses)

ראשי

תאור

נגיפי אנטרו הם זן חשוב ביותר במשפחת הנגיפים המכונה נגיפי פיקורנה (Picornaviridae). שמם נגזר מתכונתם להתרבות במעיים, משם הם מופצים דרך הצואה.
הנגיפים מסווגים לקבוצות על פי מקורם: יש נגיפי אנטרו ממקור אנושי, נגיפי בקר, נגיפי חזירים, קופים, מכרסמים ועופות. הנגיפים ממקור אנושי מסווגים ל-5 תת-קבוצות:

1. נגיפי פוליו (Polioviruses) ובהם 3 טיפוסים (Serotypes) שונים
2. נגיפי הקוקסקי (Coxackieviruses) ובהם 23 טיפוסים שונים מקבוצה A
3. ו-6 טיפוסים שונים מקבוצה B
4. נגיפי אקו (Echoviruses) ובהם 6 טיפוסים שונים
5. קבוצה חדשה יחסית, המכונה נגיפי אנטרו ובה 5 טיפוסים שונים של נגיפים

לנגיפים צורת כדורית שקוטרה 30-22 ננומטר, בעלי סימטריה איקוסהדרלית והגנום שלהם הוא RNA חד-גדילי חיובי. הנגיפים חסרים מעטפה שומנית ("נגיפים ערומים"), ולהם 5 חלבונים. הראשון והקטן ביניהם (VPg) קשור ל-RNA ושאר ארבעת החלבונים (VP1-4) מהווים את אבני הבניין של הקפסיד הנגיפי.

תכונתם הבולטת של נגיפים אלה היא עמידותם הגבוהה לחומצה ולכן, לאחר הידבקות קצרה של מערכת העיכול העליונה הם עוברים דרך הקיבה, מתרבים במעיים וריכוזם עולה.

רוב ההידבקויות מנגיפים אלו הן תת-קליניות ללא כל תסמינים. אם אכן מתפתחים סימני מחלה הם יכולים להיות קלים (כמו חום לזמן קצר) וגם קשים ביותר עד כדי שיתוק ומוות. ההידבקות מתרחשת דרך מערכת העיכול, בדרך כלל מאכילת מזון שזוהם בביוב נגוע, או בידיים מזוהמות.

תקופת הדגירה של המחלה (מההידבקות עד להופעת סימני המחלה) יכולה לנוע בין 2 ל-10 ימים (ולעיתים אף יותר). התפתחות הנגיף הראשונית היא בתאים האפיתליים, וברקמות הלימפטיות של מערכות העיכול והנשימה העליונות. הידבקות זו גורמת לאילוח ולמעבר הנגיף לרקמות המטרה (השונות לגבי נגיפים שונים של הזן), דוגמת מערכת העצבים המרכזית (שדרה ומוח), לב ועור. נגיפי הזן גורמים למספר רב של מחלות והחשובות ביניהן הן שיתוק (נגיפי פוליו), דלקת מעטפות המוח (נגיפי אקו), מחלת מערכת הנשימה (נגיפי קוקסקי A ו-B), דלקת עיניים (נגיפי אקו וקוקסקי) ופגיעות בשריר ובמעטפת הלב (נגיפי קוקסקי B).

הנגיפים מופרשים בצואה במשך מספר שבועות ממועד הופעתם של סימני המחלה, לכך מהווה הביוב מקור להידבקויות נוספות. מכיוון שבעת הופעת סימני המחלה הקשים לא ניתן לעמוד על רמת הנגיף בדם, נקבע האבחון במעבדה על ידי בידוד הנגיף משטיפות לוע וגרון או מהצואה.

לעיתים, כשהמחלה פוגעת במערכת העצבים המרכזית, ניתן לבודד נגיף גם מנוזל השדרה (CSF). בשלבי המחלה המאוחרים יותר ניתן לזהות את גורם המחלה על פי הנוגדנים הספציפיים שנוצרו.

התרופות האנטי-נגיפיות הידועות אינן יעילות בטיפול במחלות אלו או במניעתן, ולכן הטיפול הוא בתסמינים. תרכיבי חיסון מסחריים קיימים רק נגד שלושת הזנים של נגיף הפוליו.

ד"ר פנחס פוקס

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!