לפטוספירוזה ()

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

חיידקי הלפטוספירה גורמים מחלה זיהומית חדה אשר נכללת בקבוצת המחלות הזאונוטיות (זואונוזיס: מחלה המועברת מבעלי חיים לבני אדם). המחלה שכיחה בכל העולם. מספר רב של יונקים הם מקור לחיידק. חולדות הן הגורם העיקרי למחלה בבני אדם.
המחלה עוברת על ידי מגע עם החיידק המופרש למים באמצעות שתן של בעלי חיים. ההידבקות נגרמת בעת מגע עם מים מזוהמים כמו מי ביצות, שלוליות שיטפונות או תוך כדי ספורט ימי הכולל שיט נהרות או שחייה בבריכות מזוהמות. מועדים לחלות במחלה חקלאים, וטרינרים, עובדי ביוב, דייגים ועובדים בבתי מטבחיים.

הלפטוספירה נכנסת לגוף האדם דרך סדקים בעור או בזמן מגע עם ריריות כמו פה או לחמיות העיניים. לאחר החדירה לגוף מגיעים החיידקים לדם ומשם לכל האיברים.

רוב החולים בלפטוספירוזה מחלימים. נרשמה תמותה אצל חולים מבוגרים או אצל חולים שלקו במחלת וויל. אצל רוב החולים אי-ספיקת הכבד או הכליות חולפים במהלך הטיפול.


לאחר ההידבקות, קיימת תקופת דגירה של 3-1 שבועות. רוב החולים לוקים במחלה דמוית שפעת מלווה בחום, בצמרמורת ובכאבי שרירים בעיקר בסובכי הרגליים והגב, בכאבי ראש חזקים באזור המצח, בדלקת בלחמיות עם קושי בחשיפה לאור. כל אלו נחשבים למאפייני המחלה.

סימנים נוספים למחלה הם תפרחות נקודתיות בעור, כאבי גרון והגדלת קישריות לימפה, כבד וטחול. ברוב המקרים המחלה חולפת בתוך כשבוע. במיעוטם, לאחר ירידת החום לתקופה של 3-1 ימים המחלה נישנית (שלב חיסוני - אימונולוגי) וסימניה קלים יותר. שלב זה נמשך שבוע עד מספר שבועות. דלקת מעטפת המוח היא אחד הסימנים הבולטים המאפיינים את השלב השני של המחלה.

מחלת וויל (Weils disease) היא הצורה הקשה של המחלה. ראשיתה קלה, אך לאחר 9-4 ימים מופיעות צהבת קשה, אי-ספיקת כליות ודלקת ריאות המגיעה עד אי-ספיקה נשימתית. במקביל מופיעים דמם בעור ובלחמיות, נזק לשרירים, תמס כדוריות הדם (המוליזה), אי-ספיקה רב-מערכתית ויכולה אף להסתיים במוות.

ד"ר צבי לנדאו

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות

המחלה מאובחנת לאחר בידוד החיידק מהדם, מנוזל המוח, מחוט השדרה או מהשתן. דרך אחרת לאבחון המחלה היא בידוד נוגדנים מנסיוב החולה, שהכיל שלהם עולה בדרך כלל בשבוע השני של המחלה.

טיפולים ותרופות

אנטיביוטיקה, כגון פניצילין, אמפיצילין, אמוקסיצילין או אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים.




פורומים, סרטני עור שאינם מלנומה NMSC קרצינומת תאי בסיס (BCC) וקרצינומת תאי קשקש (SCC)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
נקודת חן שהוסרה צבי 23/04/2019 05:18
  • שלום. לפני 25 שנה,לאחר תקופה ארוכה של מתח וחרדה חזקים,התחלתי להרגיש כאב(בצורה של דקירות) בנקודת חן הנמצאת בגב.הנקודה הוסרה בניתוח. מאז כל כמה חודשים הייתי מרגיש כאב בצורה של דקירה במקום בו היתה הנקודה.בחודשים האחרונים תכיפות הכאב גדלה מאוד(כל כמה ימים).ניגשתי לרופא עור,ולאחר הסתכלות של כמה שניות במקום אמר לי שאין צורך לדאוג,שהכל זה עצבים. אבל תשובתו לא הרגיעה אותי . האם יש סיבה לדאגה? אין צורך בצילום פנימי? שום דבר לא מתפתח? תודה מראש. צבי.

  • + הוסף תגובה
כאב לאחר הסרת נקודת חן דר' גיל טאובר 08/05/2019 12:05
  • הופעת כאב או גרד באיזור צלקת ניתוחית או נקודת חן ידועה בקרב מטופלים. הכאב או הגרד מופיע בשל גירוי של עצבים הנמצאים באיזור הצלקת או נקודות החן. אין בהופעת הכאב או הגרד ללמד על התפתחות ממאירות או נגע לא תקין. בכל מקרה, כאשר פונים לרופא עור לביקורת שומות או נקודת חן יש לבצע בדיקה עם מכשיר דרמטוסקופ כדי להגיע לאבחנה מדוייקת. רפואה שלמה, ד"ר גיל טאובר

  • + הוסף תגובה
MALIGNANT MELANOMA BABA 22/04/2019 21:41
  • תשובה מפטולוגיה MALIGNAT MELANOMA GROWING ALONG HAIR FOLLICLES NO ULCERATION,NO VASCULAR INVASION/NO SATELLITOSIS.NO REGRESSION TIL NON BRISK מש הצמב שלי, אני לפני CT כל הגוף ו בדיקות ללימפוט זקיב

  • + הוסף תגובה
סיכון לנגעים הדואגת 13/04/2019 22:32
  • שלום, הסירו לי 2 נגעים מהפנים ומהעורף, סרטניים, אבל לא מלנומה. האם אני בסיכון שכל נגע ונקודת חן יהפוך לסרטני? דואגת, כי יש לי נגעי עור מרובים.. תודה

  • + הוסף תגובה
נקודות חן דר' גיל טאובר 14/04/2019 20:50
  • ישנם סרטני עור רבים שאינם מלנומה ויש צורך באבחנה ספציפית על מנת לענות על שאלה זו. הנגעים הסרטניים השכיחים ביותר שאינם מלנומה הם ממאירות תאי קשקש SCC וממאירות תאי בסיס BCC. גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות סרטנים אלו הם חשיפה מצטברת לשמש וגוון עור בהיר. במיעוט המיקרים ישנו רקע גנטי או דיכוי מערכת החיסון הגורמים לעלייה בשכיחות סרטנים אלו. למי שאובחן בעבר עם SCC ו/או BCC יש סיכון גדול יותר להופעת גידול דומה גם בעתיד. בדרך כלל מדובר בנגעים חדשים ולא בשינוי של נקודות חן קיימות. בכל מקרה, ההתנהלות המומלצת כוללת מניעת חשיפה לשמש, שימוש במסנני קרינה וסקירת שומות שנתית עם דרמטוסקופ אצל רופא העור המטפל. רפואה שלמה ד"ר גיל טאובר

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!