המומחים של Infomed מסבירים:
נגיף הרוטה הוא הגורם הנפוץ ביותר לשלשולים בקרב תינוקות וילדים. מרבית הילדים יעברו התקף אחד לפחות עד לגיל שלוש. זיהום בנגיף הרוטה אינו נעים אך הטיפול בו הוא פשוט וכולל בעיקר שתייה מרובה למניעת התייבשות.
במקרים של מחלה חריפה יש צורך במתן נוזלים בעירוי תוך ורידי, במדינות עולם שלישי בהם האפשרות לתת עירוי מוגבלת נגיף הרוטה אפילו גורם לתמותה רבה של תינוקות וילדים.
בתינוקות מניעת זיהום בנגיף הרוטה נעשית על ידי חיסון. ובמבוגרים בהם סכנת ההידבקות קטנה יותר ניתן להסתפק בהיגיינה למניעת הדבקה.
גסטרואנטריטיס הנגרמת מרוטה-וירוס תסמינים
זיהום בנגיף הרוטה מתחיל בהופעת חום המלווה בשלושה עד שמונה ימים של שלשול מימי והקאות. אל המחלה נלווים בחלק מהמקרים כאבי בטן טורדניים. במבוגרים נגיף הרוטה יכול לגרום להסתמנות קלה בלבד ואף לא לגרום לסימפטומים כלל.
כאשר מופיעים המצבים הבאים בילדים מומלץ לפנות לרופא:
· שלשול דמי חריף.
· הקאות תכופות למשך 3 שעות רצופות.
· חום גבוה של 39.5 מעלות או יותר.
· אם הילד שקוע או נראה כאוב באופן חריג.
· סימני התייבשות – יובש בפה, בכי ללא דמעות, מיעוט במתן שתן ישנוניות וחוסר תגובה קיצוניים.
סיבות וגורמי סיכון
הנגיף בנמצא בצואה של האדם מספר ימים לפני התחלת הסימפטומים ועד ל- 10 ימים לאחר היעלמות המחלה. הנגיף מועבר בקלות מהידיים אל הפה לאורך כל תקופת הזמן הזו. כאשר אדם לא מקפיד על שטיפת הידיים לאחר מגע בהפרשות הנגועות בנגיף הוא מעביר אותו אל כל מה שהוא נוגע בו ומשם זה יכול להדביק כל אדם שבא עם המשטח הנגוע.
מאחר וקיימים זנים רבים של נגיף הרוטה ניתן לחלות בנגיף מספר פעמים במהלך החיים אם כי הדבקה חוזרת היא לרוב חמורה פחות.
זיהום בנגיף הרוטה נפוץ ביותר בגילאי ארבעה חודשים עד שנתיים, במיוחד בילדים שנמצאים במעונות יום ומשפחתונים. גם מבוגרים שחשופים לילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בנגיף. השכיחות גבוהה יותר בחודשי החורף והאביב.
אבחון ובדיקות
האבחנה מתבססת בעיקר על הסיפור הקליני ומצב החולה. בשעת הצורך ניתן גם לבצע תרבית במעבדה בה ניתן לזהות את נגיף הרוטה בצרכים.
סיבוכים אפשריים
התקף חריף של נגיף הרוטה עלול להוביל להתייבשות במיוחד בילדים קטנים. ללא טיפול נכון התייבשות יכולה להוביל למוות.
טיפולים ותרופות
אין טיפול מיוחד לנגיף הרוטה ומאחר ולא מדובר בחיידק אנטיביוטיקה לא יכולה לעזור. המחלה חולפת לרוב בצורה עצמונית בתוך שלושה עד שמונה ימים והדאגה העיקרית היא להימנע מהתייבשות. לכן, בזמן המחלה חובה להקפיד על שתייה מרובה. בילדים המשלשלים למשך מספר ימים מומלץ לתת להם לשתות משקאות המכילים גם מלחים כמו "מינרלי" משקאות אלה יכולים לסייע להימנע מהתייבשות בצורה טובה יותר. בהתייבשות חמורה יש צורך בעירוי תוך ורידי של נוזלים לצורך תיקון המחסור בנוזלים בגוף.
אצל תינוקות יונקים מומלץ להגביר את תדירות ההנקה, בתינוקות הניזונים בפורמולה יש להמשיך בפורמולה ולא לדלל אותה יותר מהרגיל. יש להימנע ממיצים, מוצרי חלב, ומזונות עתירים בסוכר שיכולים להחמיר את מצב השלשול.
מניעה
על מנת להפחית את ההדבקה בנגיף הרוטה חובה להקפיד על שטיפת ידיים בסבון בצורה תכופה ובמיוחד לאחר שימוש בשירותים, החלפת חיתולים או עזרה לילד לאחר שימוש בשירותים. חשוב לזכור שגם שטיפת ידיים תדירה אינה תעודת ביטוח כנגד הדבקה בנגיף הרוטה.
כיום יש שני חיסונים הנמצאים בשוק למניעה ההדבקה:
רוטה- טק (RotaTeq) : חיסון זה ניתן דרך הפה בשלוש מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים. חיסון זה אינו מאושר לשימוש בילדים גדולים יותר או מבוגרים.
בעבר נקשר בשמו של חיסון זה חשש לסיכון מוגבר להתפשלות מעי (סוג של חסימת מעיים שעלולה להיות מסכנת חיים) אבל מחקרים בינלאומיים בהיקף נרחב הראו שהסיכון בקרב המחוסנים זהה לזה של אלו שלא התחסנו כך שאין סיכון מוגבר בשימוש בחיסון ולכן הוא מאושר לשימוש. חיסון דומה נפסל לשימוש בעקבות עליה קלה בשכיחות הילדים הסובלים מהתפשלות מעי לאחר שימוש בו.
רוטהריקס (Rotarix): חיסון זה הוא נוזלי והוא ניתן בשתי מנות בגילאים חודשיים וארבעה חודשים. מחקרים רפואיים הראו ששימוש בחיסון זה אינו כרוך בעלייה בשכיחות של התפשלות מעי.
אם לאחר החיסון הילד סובל מכאבי בטן, הקאות, שלשול, דם בצואה או כל שינוי אחר בפעולות המעיים יש לפנות לקבלת יעוץ רפואי באופן מיידי.