בקטרמיה (Bacteremia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

בקטרמיה היא פלישה של חיידקים לזרם הדם. הדם הוא נוזל סטרילי ופלישה של חיידקים לזרם הדם עלולה לפגוע באורח משמעותי בבריאות האדם.
יש להבדיל בין מצב שבו מנגנוני החיסון הטבעיים של הגוף מסלקים את הפולשים ומחזירים את מצבו הסטרילי של הדם לקדמותו, לבין מצב שהחיידקים בזרם הדם מעוררים תגובה דלקתית משמעותית עם התפתחות אלח דם (ספסיס). אלח דם הוא מצב מסכן חיים ומחייב אשפוז וטיפול מיידיים. רצוי להימנע ממצב שכזה ולהקדים לטפל בבקטרמיה לפני שמתפתח אלח דם.

חשוב להוסיף שהחיידקים המצויים בזרם הדם עלולים להתיישב באתרים מסוימים ולגרום למחלות מוגדרות כגון מורסה באיבר מסוים, דלקת פנים הלב הפנימי (אנדוקרדיטיס), דלקת עצם (אוסטיאומיאליטיס) וכו'.

בקטרמיה היא תופעה שכיחה למדי. בארצות הברית מדווח על עד חצי מיליון מקרים לשנה. אוכלוסיות מסוימות פגיעות במיוחד והן כוללות תינוקות, זקנים, חולים באיידס, כרותי טחול כמו גם חולי סרטן המקבלים טיפולים כימיים. ככל שמערכת החיסון פגועה יותר כן גדל הסיכון לבקטרמיה. המחוללים יכולים להיות מסוגים שונים לרבות חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים. צביעת גרם מסייעת להגדרת הקבוצה המתאימה. לאבחון זה יש חשיבות מבחינת הטיפול האנטיביוטי המתאים.

פעמים רבות מקור החיידקים הוא באיברי הגוף הפנימיים. במקרים אחרים מדובר בזיהום ממקור חיצוני (לדוגמה בעור), וכן חשוב להזכיר את הנטייה של החיידקים להתיישב על שתלים מלאכותיים הכוללים צנתרים (צינורות פלסטיק או סיליקון הנשארים בגוף החולה לצרכים טיפוליים), מסתמי לב מלאכותיים, קוצבים, שתלים אורתופדיים וכו'.

קבוצת סיכון מיוחדת הם מזריקי סמים אשר במקרים רבים מחדירים לעצמם חיידקים היישר לזרם הדם בעקבות טיפול בשיטות הזרקה לא סטריליות. בקטרמיה מתפתחת לעיתים תכופות בקרב נפגעי כוויות והיא אחת הסיבות השכיחות לתחלואה ולתמותה של נפגעי הכוויות.

פרופ' שלמה ברלינר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


הסימנים המוקדמים אצל חולי בקטרמיה הם תסמיני מחלה כלליים: הרגשה כללית לא טובה, חולשה, עייפות, בלבול, בחילה, הקאות ו/או נשמת. בהמשך התופעות יכולות להתפתח לכדי חום, צמרמורות, הזעה, וכן לאי-שקט לירידת טמפרטורה, ללחץ-דם ולמצב של הלם (שוק). מצבים כאלו מלווים בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים מאוד ומחייבים טיפול מיידי ונמרץ. הצמרמורת המופיעה במצב זה בדרך כלל מלווה בנקישת שיניים. במצבים קשים של עלייה של הדופק ומספר הנשימות, יכולות להתפתח תפרחת בעור והפרעות קרישה כמו גם אי-ספיקה רב-מערכתית.

אבחון ובדיקות

האבחון מתבסס על הימצאות החיידקים בתרביות דם. עם זאת, הקלינאים נוהגים להתחיל טיפול באנטיביוטיקה עוד בטרם התקבלו תשובות מן התרביות בשל הסיכון שבהמתנה ללא טיפול. יש מקרים שבהם החיידקים הגדלים בתרבית נובעים מזיהום מקומי ומהתקנה לקויה של התרבית, ולא מנוכחות החיידקים בזרם הדם (מצב המכונה בקטרמיה כזובה). ניתן כיום לגדל חיידקים במצע אווירני (אאירובי) ובלתי אווירני (אנאירובי).

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלה נעשה בעיקר באמצעות אנטיביוטיקה. הבחירה ההתחלתית היא אמפירית ומתבססת על מקור הזיהום המשוער (כגון דרכי השתן, כיס המרה, הריאות). עם התקבל תוצאות תרביות הדם ניתן להמיר את הטיפול ולהתאימו לאנטיביוגרמה (רגישות החיידקים לסוגי האנטיביוטיקה השונים).

בדיקות המעבדה והמצב הקליני של החולה מסייעים להעריך אם יש תגובה לטיפול או שצריך לשנותו. אם יש מורסה או גוף זר, יש לשקול ניתוח לסילוק מצבור החיידקים.

התערבות מוקדמת וטיפול רב-מערכתי מסייעים להשתלט על הזיהום, אך יש לזכור כי בקטרמיה מלווה עדיין בשיעור גבוה יחסית של תחלואה ותמותה.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!