מום באד-כיארי (Budd-Chiari malformation)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

במום באד-כיארי, הקרוי על שם שני המנתחים שתיארו את המצב לראשונה, קיימת חסימה של ורידי הכבד או של הווריד החלול התחתון, הגורמת להפרעה בניקוז הדם מהכבד. כתוצאה מהפרעה זו, נגרם גודש דם תוך-כבדי ובהמשך הצטלקות (Fibrosis) של הכבד, העלולה להתקדם לצמקת הכבד (Cirrhosis).
ד"ר יעקב מאור

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סיבות וגורמי סיכון

בעולם המערבי, מרבית המקרים של מום באד-כיארי, נגרמים על ידי פקקת (Thrombosis) של כלי הדם הוורידיים. פקקת מתרחשת במצבים של קרישיות-יתר של הדם, הקיימת לדוגמה, במחלות דם שונות, או בגלל חוסר בגורמים מעכבי קרישה. לעיתים, החסימה הוורידית נגרמת מלחץ חיצוני על ידי גידול.

במזרח הרחוק ובהודו מוכרת צורה של המום, בה חסימת הווריד החלול התחתון נגרמת על ידי ממברנה. חשד לאבחנה של מום באד-כיארי עולה בחולים ללא מחלת כבד ידועה, המופיעים עם צבירת נוזלים מהירה בחלל הצפק - מיימת. לעיתים, מופיעה גם בצקת של הגפיים התחתונים, צהבת ולעיתים נדירות יותר, דמם מוורידים מורחבים - דליות בוושט.

אבחון ובדיקות

האבחנה מבוססת על בדיקת על-שמע עם דופלר, המראה היעדר זרימת דם בוורידי הכבד או בווריד החלול התחתון.

טיפולים ותרופות

הטיפול במום באד-כיארי, משולב ודורש מעורבות של מומחים במחלות כבד, מחלות דם, רנטגן פולשני ומנתחי כבד. הטיפול ההתחלתי, נעשה לרוב בשיטות רדיולוגיות, בהן מוזרק חומר ניגוד לווריד החלול התחתון ולוורידי הכבד ובכך מאותר במדויק מקום החסימה הוורידית.

לאחר מכן, מנסה הרדיולוג להרחיב את הוורידים החסומים בעזרת צנתר מיוחד עם בלון בקצהו (Angioplasty). לעיתים משאיר הרדיולוג תומכן (Stent) באזור הווריד המוצר, בצורה דומה לנעשה בעורקים הכליליים בלב. במקביל, מבוצע בירור מקיף לאיתור המצב שבבסיס קרישיות-היתר, והחולה מטופל בתרופות נוגדות קרישה. במידה ולא ניתן להרחיב את הווריד המוצר, קיימת אפשרות של יצירת מעקף (Shunt), דרכו חלק מהדם המגיע לכבד מוסט לווריד החלול התחתון. המעקף מבוצע בשיטה רדיולוגית הקרויה TIPS, או בניתוח.

בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה, כי במחלה קלה ניתן לטפל בתרופות משתנות ובנוגדי קרישה בלבד, ללא צורך בפעולות חודרניות. במקרים קשים של אי-ספיקה חדה של הכבד, או התפתחות צמקת, יש צורך בהשתלת כבד.




פורומים, מחלות כבד מבוגרים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מוקד היפרווסקולרי לני 18/07/2019 20:49
  • שלום, בבדיקת c.t. נמצא ממצא : כבד: בגודל צורה ומרקם תקינים. נראה מוקד היפרווסקולרי בקצה קדמי לטרלי של הכבד. מזה אומר? תודה

  • + הוסף תגובה
מוקד פרופ' זיו בן ארי 19/07/2019 12:48
  • לא אוכל לדעת מבלי לראות את ההדמיה בסוף הדוח יש פענוח עם המלצה כן/לא לצורך בהמשך ברור

  • + הוסף תגובה
תודה לני 21/07/2019 10:56
  • בסיכום רשום, מוקד קטן בכבד כמתואר,המנגיומה קטנה? ולחזור עם התוצאות לרופא המטפל.

  • + הוסף תגובה
אבן בכיס מרה אופק 19/07/2019 01:52
  • לפני כשנה וחצי התגלתה אבן בכיס מרה. בבדיקה נוספת שעשיתי קיבלתי הודעה שלא מובנת לי אשמח אם תעזרי לי. זה תוכן ההודעה. הכבד לא מוגדל מרקם בלתי אחיד. באונה הימנית תת - קפסולארי ממצא היפר אקוגני מוגדר היטב כ - 1.3X1.7 ס"מ מתאים להמנגיומה במקום הראשון. דרכי המרה התוך והחוץ כבדיות לא מורחבות. כיס המרה מכיל סלאג' בכמות בינונית ואין לשלול אבנים קטנות, ללא סימני דלקת חריפה.

  • + הוסף תגובה
אבן בכיס מרה פרופ' זיו בן ארי 19/07/2019 12:50
  • המאנגיומה היא תהליך שפיר בכבד העשוי מצבר של כלי דם ואיננו גורם לנזק. אין כל צורך בטיפול כיסה מרה אבנים קטנות/שברי אבן

  • + הוסף תגובה
עליה בטיטר ANA ומחלת כבד נחמן 18/07/2019 19:37
  • שלום,פרופסור! לאישתי 4 שנים לפחות יש נוגדים ANA בדם בטיטר 1:80.בנוסף לכך היה ALT מוגבר קלות 34-36.היא אובחנה כסובלת מכבד שומני.לאורך כל השנים שאר בדיקות המעבדה תקינות(כולל בדיקות ספירת דם,ביוכימיה,בדיקות להפטיטיס,AMA,ASMA,ANCA). בחודשיים האחרונים בדיקות ALT נעות בין 25 לבין 32. היום התקבלה תוצאת בדיקת ANA.היא חיובית,אך הפעם טיטר עלה 1:160. האם העליה בטיטר של ANA מעידה על מחלה אוטואימונית בכבד או בכלל יש סיכוי למחלה ממאירה בכבד? אילו בדיקות כדאי לעשות לצורך הבירור? תודה. נחמן

  • + הוסף תגובה
ANA פרופ' זיו בן ארי 19/07/2019 12:47


הצטרפו לאינדקס הרופאים!