דיספגיה (Dysphagia)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

מקור המילה ביוונית ופירושה Phagia (לאכול) ו-Dys (קושי, אי-נוחות), כלומר, הפרעה בבליעה, שהיא פעולה המתרחשת באופן מודע ורצוני, כמו בעת אכילה, ובאופן לא מודע, לדוגמה, בעת בליעת רוק.
הבליעה התקינה מורכבת מארבעה שלבים: 1. שלב ההכנה, בו סוג המזון, מידת צמיגותו, גודלו וצורתו מזוהים. המזון המוצק נלעס וממוקם בחלל הפה כך שיוכל להיבלע. 2. שלב הפה, הלשון נעה ומעבירה את תוכן המזון לאחור. 3. שלב הלוע, סגירת פתחי דרכי הנשימה ופתיחת השריר הסוגר את הכניסה לוושט. שרירי הלוע דוחפים את המזון אל חלל הוושט הפתוח. 4. שלב הוושט, בו עובר המזון לכל אורך הוושט, ובדרך כלל תוך כ-10 שניות מגיע לקיבה. באופן תקין איננו חשים בבליעה.

דיספגיה היא תחושה של עיכוב או הפרעה במעבר תוכן המזון הנבלע מהפה אל הקיבה. התלונה השכיחה היא של מזון ה"נתקע", "נעצר" או "לא יורד". קושי בבליעה שכיח למדי, ומופיע בכ-10% מהאוכלוסייה בדרגות חומרה שונות.

דיספגיה מחולקת לשני סוגים לפי המיקום האנטומי: הפרעה ממקור פה וגרון (Oropharyngeal), וממקור הוושט (Esophageal).

הפרעה בבליעה ממקור פה וגרון: הפרעה זו, נובעת מפגיעה בתפקוד העצבי ו/או השרירי של הפה והגרון. חולשה או הפרעה בתיאום פעילות השרירים הלוקחים חלק בתהליך הבליעה - שרירי הפה, הלשון, הגרון והלוע. קושי כזה בתהליך הבליעה מופיע במחלות נירולוגיות, כמו לדוגמה, פרקינסון, פוליו, בעקבות אירוע במוח וכן במחלות שריר שונות. חולים הלוקים בפגיעה בשלב זה של הבליעה, יתקשו בתחילת תהליך הבליעה, ישתעלו ו/או יהיו להם אירועי שאיפה (שאיפת תוכן מזון או רוק אל תוך דרכי הנשימה) והתפתחות מחלות ריאות על רקע זה.

הפרעה בבליעה ממקור ושט: מצב זה, יכול להיגרם כתוצאה מהפרעה חסימתית, לדוגמה, גידולי ושט, היצרויות שפירות וסעיפים בוושט. מחלות הפוגעות בתנועתיות הוושט יגרמו אף הן להפרעה בבליעה כמו לדוגמה אכלזיה (במחלה יש הפרעה בהרפיית סוגר הוושט התחתון ובהתכווצות שרירי גוף הוושט), מחלות הפוגעות בגלי התכווצות הוושט, מחלת החזרה קיבתית-ושטית (Gastroesophageal reflux disease), בה חומצה העולה מהקיבה לוושט גורמת לגירוי ופגיעה בתפקוד הוושט ולקושי בבליעה כתוצאה מכך. מחלת הסוכרת, בה יש פגיעה עצבית ושרירית בוושט ועוד. הלוקים, בסוג זה של הפרעה בבליעה, יתלוננו בדרך כלל על תחושת מזון התקוע בוושט ואינו יורד.

ד"ר איתן ברדן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


אבחון ובדיקות

מספר בדיקות יכולות לסייע במציאת הגורם להפרעה בבליעה:

1. צילום ושט - הנבדק בולע חומר ניגוד (בריום אותו ניתן לראות בצילום רנטגן). אם יש הפרעה במעבר הבריום בוושט, ניתן להדגים זאת בצילום.

2. אנדוסקופיה של דרכי עיכול עליונות (גסטרוסקופיה) - מכשיר גמיש שבקצהו מצלמה מוחדר לאחר טשטוש ואילחוש מקומי של הלוע אל תוך הוושט והקיבה. בדיקה זו, נחשבת ליעילה ביותר לאבחון פתולוגיות אורגניות בוושט, כמו היצרויות מסוגים שונים, גידולים ודלקות שונות. בבדיקה ניתן גם לדגום את רירית הוושט (ביופסיה) ולבדוק במדויק את הגורם לחסימה.

3. בדיקת וידאופלאורוסקופיה - בדיקת רנטגן בה בולע הנבדק סוגי מזון שונים: נוזלי, דייסתי ומוצק המעורבבים בחומר ניגוד. צילום הרנטגן רציף ומתקבל סרט המדגים את תהליך הבליעה בחלל הפה, הגרון והוושט. הבדיקה יעילה ביותר לאיתור הפרעות בשלב הפה והגרון. בבדיקה ניתן לזהות שאיפה (אספירציה) של תוכן המזון הנבלע אל תוך דרכי הנשימה.

4. Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing (בדיקת FEES) - בבדיקה מוחדר אנדוסקופ שהוא צינור דק בעל סיבים פיברו-אופטיים דרך האף, וממוקם מעל אזור מיתרי הקול והכניסה לוושט. הנבדק מתבקש לבלוע, וניתן לראות את מעבר המזון בעת בליעתו. ניתן גם לראות, אם נותר תוכן באזור הלוע ודרכי הנשימה בתום הבליעה.

טיפולים ותרופות

הטיפול בדיספגיה תלוי בגורם להפרעה. הפרעה מסוג Oropharyngeal מסיבה נירולוגית מטופלת בדרך כלל על ידי לימוד שיטות בליעה מתאימות והתאמת סוגי מזון. המטרה העיקרית היא מניעת כניסת המזון לדרכי הנשימה.

הפרעות בוושט יכולות להיות מטופלות בתרופות, בעזרת תרופות המגבירות את התכווצות שרירי הוושט או לחלופין מרפות אותם, אם הבעיה היא כיווץ-יתר. תרופות אחרות מפחיתות את הפרשת החומצה וניתנות כאשר הדיספגיה נגרמת בשל החזר חומצה מהקיבה לוושט.

יש גם טיפולים פולשניים אנדוסקופיים וניתוחיים בשיטות שונות בהתאם לבעיה.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!