דמנציה, שיטיון (Dementia)

ראשי

תאור


מושג השיטיון (דמנציה) בגלגולו הנוכחי התפתח מתוך המושג הרחב והבלתי ספציפי של תסמונת אורגנית במוח (Organic brain syndrome). לפי הגדרת ICD-10 (סיווג הפרעות נפש על ידי ארגון הבריאות העולמי), מדובר בתסמונת הנגרמת על ידי פגיעה במוח (ראשונית או משנית) בעלת מהלך כרוני או מתקדם (פרוגרסיבית), המתבטאת בפגיעה גלובלית בתפקודים קוגניטיביים (זיכרון, חשיבה, התמצאות, הבנה, יכולת חישוב, למידה, שפה, תובנה ושיפוט) כאשר ההכרה איננה מעורפלת. לפגיעה קוגניטיבית זו נלווית לרוב, ופעמים אף מקדימה, פגיעה ביכולת הבקרה הרגשית, ההנעה או ההתנהלות החברתית.

לפי הגדרת DSM-4 (סיווג הפרעות נפש על ידי ארגון הפסיכיאטרים האמריקאים), ההגדרה של דמנציה מתבססת על דגם של ליקויים קוגניטיביים ותפקודיים הכוללים:
א. פגיעה בזיכרון (פגיעה ביכולת ללמוד מידע חדש או להיזכר במידע שנלמד קודם)
ב. אחת או יותר מההפרעות הקוגניטיביות הבאות: אפזיה (הפרעה של תפקודי שפה), אפרקסיה (פגיעה ביכולת לבצע פעולות מוטוריות למרות שהתפקוד המוטורי תקין), אגנוזיה (פגיעה ביכולת להכיר או לזהות אובייקטים למרות שהתפקודים התחושתיים תקינים), פגיעה בתפקוד הביצועי (חשיבה מופשטת, תכנון, ארגון, ביצוע עוקב).

אין מאבחנים דמנציה אלא אם הפגיעה בזיכרון והפרעות הקוגניציה האחרות גורמות לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי או התעסוקתי ומשקפות ירידה משמעותית בהשוואה לרמת תפקוד קודמת.


בדומה להגדרת ICD-10 גם בהגדרת DSM-IV לדמנציה, יש לוודא שההכרה אינה מעורפלת, דהיינו לשלול דליריום. אולם, בשונה מ-ICD-10 מהלך הדמנציה לפי DSM-IV יכול להיות מתקדם או קבוע או לסירוגין (מופיעה ונעלמת), וזאת בהתאם לליקוי הגורם לו ולזמינות הטיפול המתאים במועד.

מצבים נפשיים ואופני התנהגות, כגון דיכאון, מחשבות-שווא דלוזיות), הזיות (הלוצינציות), ערות-יתר, תוקפנות והשתנות של האישיות, שכיחים למדי בדמנציה, ויכולים אף להקדים את הופעת הסימנים הקוגניטיביים. 

שכיחותה של תסמונת הדמנציה בקרב האוכלוסייה הכללית כ-3%, והיא מופיעה בעיקר בקרב הזקנים. כ-5% מקרב גילאי 65+ לוקים בדמנציה בינונית עד קשה, והשכיחות עולה ל-20% ומעלה בקרב גילאי 85+.

הסיבות השכיחות ביותר לדמנציה הן: מחלת אלצהיימר, מחלת כלי דם במוח (ומישלבים שלהם), דמנציה עם Lewy bodies, דמנציה האונה המצחית (הכוללת את מחלת פיק) Normal-Pressure Hydrocephalus - NPH, מחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון, חבלה במוח, גידולים במוח, דלקות (HIV, עגבת וכד'), מחלת קרויצפלד-יעקב, הפרעות בבלוטות הפרשה פנימית (תת פעילות בלוטת התריס, יתר-אשלגן הדם (היפרקלמיה), חוסר בוויטמינים (תיאמין, ניאצין, B12), הפרעות חיסוניות, הפרעות מטבוליות (כבד, כליות), תרופות, מחלות נירולוגיות אחרות (לדוגמה טרשת נפוצה) ועוד.

האבחון של תסמונת הדמנציה מתבסס על עמידה במדדים המוזכרים לעיל. אלה נקבעים בהסתמך על סיפור עבר מדוקדק מפי קרוב משפחה או מוסר מידע אחר בנוגע למצב הקוגניטיבי ההתנהגותי והתפקודי של הנבדק, על פי בדיקת מצבו השכלי והקוגניטיבי (לשם כך נעזרים בסולמות הערכה קוגנטיביים) ועל פי בדיקה גופנית מקיפה ובדיקות עזר מעבדתיות (נוסחת תאי דם מלאה, שקיעת דם, ריכוז אלקטרוליטים, סוכר, אוריאה, קריאטינין, תפקודי כבד, תפקודי בלוטת תריס, ויטמין B12, תרבית שתן, אף-אוזן-גרון ודימות (CT מוח) שמטרתן לזהות מבין הגורמים הרבים האפשריים לדמנציה, את אלה שבהן ניתן לטפל. האבחנה המבדלת של דמנציה נקבעת ביחס לתסמונות אורגניות אחרות במוח כמו דליריום, אף כי דליריום יכול בנקל להתווסף לדמנציה, ותסמונת אמנסטית עם דיכאון, עם הפרעות פסיכוטיות (לדוגמה, סכיזופרניה) ועם פגיעה קוגניטיבית קלה.

הטיפול בדמנציה מסווג לספציפי ולבלתי ספציפי. מטפלים ספציפית בגורם אשר אם אותר וטופל במועד (לדוגמה תת-פעילות בלוטת התריס, חוסר בוויטמין B12, NPH), ויש הקלה בסימנים או (כפי שקורה לעיתים נדירות) שהם הפיכים, אזי ניתן לדבר על דמנציה הפיכה. הטיפול שאינו ספציפי הוא טיפול בתרופות הפועלות על גורמי הסיכון (לדוגמה בדמנציה של כלי דם), על התסמינים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים, וכן טיפול פסיכוסוציאלי.

סימפטומים



הפרעות חשיבה והתנהגות תלויות דמנציה

קבוצת תסמינים לא קוגניטיביים המאפיינים מצבי דמנציה בדרגת חומרה בינונית וכמובן מתקדמת. במסגרת התהליך הניווני הראשוני נפגעת מערכת הבקרה השולטת ומכוונת חשיבה כוללנית של האדם.

עם הפגיעה מופיעות באופן טיפוסי מחשבות עם תוכן רדיפתי (פרנויה) כמו חשיבה רציפתית על רצון הקרובים אל החולה להרע לו באופן פעיל. (בד"כ במעגל הראשון והקרוב אליו של בני משפחה או מטפלים).כפועל יוצא מתפתחת כתגובה אלימות מילולית ובהמשך גם פיזית של החולה אל אותם קרובים. החשיבה כוללת גם חשיבה על גניבה, פציעה, הרעלה באוכל וכדו'.

מאפיין נוסף הוא אי שקט משמעותי ולעיתים קיצוני, עקב הפרעות החשיבה, ייתכנו גם הלוצינציות ראייה וגם שוטטות ללא הסבר או מטרה הגיונית.סימפטומים אלו מקשים מאד על יכולת המשפחה להמשיך ולטפל בחולה בביתו והם בד"כ הסיבה לכך שהמשפחה תחפש סידור מוסדי.



הפרעות חשיבה והתנהגות תלויות דמנציה
הדמנציה מתאפיינת כללית בפגיעה בתפקודים קוגניטיביים, רגשיים ותפקודיים. מבחינת התקדמות המחלה הניוונית הרי שבאופן טיפוסי בשלבים הראשונים ישנה פגיעה הדרגתית על ציר הזמן בפונקציות קוגניטיביות שונות כמו זיכרון לטווח קצר ובינוני, ריכוז, התמצאות, יכולת מתמטית, חשיבה מופשטת וכדו'.

בהמשך בד"כ בדרגות חומרה בינונית ומתקדמת ישנה כבר פגיעה ניוונית והרס תאי מוח במרכזים מוחיים האחראיים גם על שליטה בסוגרים (שתן וצואה) פגיעה במרכז שווי משקל ומכאן נפילות חוזרות, פגיעה במערכת בקרת החשיבה וכתוצאה מכך הפרעות חשיבה פרנואידליות  (רדיפתיות) וכן גם הלוצינציות ראיה ושמיעה. בהמשך גם מופיעה פגיעה במרכז הבליעה ואז יש צורך בהזנה ישירה תוך קיבתית (PEG) או בזונדה. 






פורומים, דיכאון אחרי לידה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לגבי דיכאון וחוסר מצב רוח ציפי 12/07/2019 14:00
  • אני כבר שנה סובלת מתפקודי כבד לא טובים הם גבוהים מידי לדוג' GGT הגיע ל1047 וכל המדדים לא תקינים. כמובן שהיו גם כאבים של התקפות באזור הכבד והרופאים טענו שאין קשר. למרות שהגיעו לגילו המדדי כבד ע"י שטענתי על כאבים חזקים עד כדי שאושפזתי בבית החולים. עברתי בדיקות קשות, וכל הזמן אמרו שלא יודעים מה הגורם. ותכלס, אני בחרדה מטורפת. כיום אני לאחר ניתוח מעקף רגיל, מאחר ובבדיקה גילו שיש לי חיידק בקיבה כתוצאה מהטבעת שיש בה שעשיתי לפני 12 שנה . וביקשתי שאם אני מוציאה אני רוצה משהו אחר. אני גם עוברת תקופה לא קלה בקשר המשפחתי עם הורי שאינם תומכים בי אלא אני צלע שלישית בזוגיות ולכן הם לא יכולים לקבל את זה שאני חלשה, שכואב לי אין לי שום הבנה מצידם. פניתי לעזרה בטיפול שיחתי והכן עזר לי להבין את המצב ואני פועלת שלא לצפות אך, קשה לי מאוד מאחר וכל ילד רוצה הורה שירים אותו. למרות שאני נשואה באושר ויש לי בעל מיוחד ,אבל אני החזקה תמיד וכשאני נופלת למצב של חולשה בעלי נשבר גם הוא למרות שהוא מנסה מאוד לתמוך אך קשה לו ולכן אני גם משתדלת שלא להעמיס עליו . ומה שקורה בסוף אני נשברת בתוכי. כיום אני במצב שאני נרדמת רק עם כדור מירו לפני השינה. וגם אז לפעמים מתעוררת כמה פעמים בשינה ולא מצליחה לישון רצוף. אני מתעקשת לעשות דברים למרות חוסר החשק וחוסר כוח. משתדלת לחייך. אך בפנים אני חלולה, אני בוכה, ופעמים בלי שום שליטה אני יכולה לבכות פתאום, או סתם להתעצבן על כלום ואז אני אוכלת את עצמי למה התעצבנתי וזה גלגל מה אני יכולה עוד לעזור לעצמי לחזור לשפיות ולשמחת חיים. מחכה לתגובה מעודדת

  • + הוסף תגובה
דיכאון וחוסר מצב רוח דר' חלבן 13/07/2019 12:42
  • ציפי שלום את מתארת מצב מורכב למדי עם יסודות נפשיים וכן מצב גופני לא פשוט. למרות שהשאלה מפורטת ישנם סימני שאלה רבים שכן קשה לתאר במדויק השתלשלות כה מורכבת של הקורות אותך. לאור זאת איני יכול לתת לך כאן תשובה, הנחיה או עצה מושכלות שכן זה לא יכול להיות רציני. יחד עם זאת אני חושב שניתן לעזור לך באופן יעיל יותר אך לשם כך יש לפגוש בך פנים אל פנים על מנת לנסות להבין לעומק את מצבך, לערוך סדר עדיפויות, וכן לראות את ההקשרים בין הקשיים הרבים שאת מתארת ואז לחשוב על תכנית טיפול הולמת. תוכלי להתקשר אלי ל-0506261548 באם את מעוניינת שניפגש

  • + הוסף תגובה
המשך לתגובה ציפי 13/07/2019 21:18
  • אשמח לשוחח ולקבוע מועד פגישה אך, מבחינה פיננסית קשה לי ולכן אני אשמח לדעת לפני שאני קובעת מפגש כיצד זה הולך? האם יש הסכם עם הקופת חולים? אני במכבי. או לחילופין עם ביטוח? יש לי ביטוח ביראות במגדל או פרטי? מה העלות. תודה על ההתיחסות

  • + הוסף תגובה
פגישה דר' חלבן 14/07/2019 10:06
  • שלום, איני רופא של קופ'ח אך אני עובד עם הביטוחים המשלימים כמו מכבי שלי או מכבי מגן זהב. באם את מבוטחת באחד מאלו ההשתתפות העצמית שלך היא 200 שקלים. באשר לביטוחים הפרטיים את צריכה לברר בחב' הביטוח

  • + הוסף תגובה
פגישה דר' חלבן 14/07/2019 10:10
  • שלום ציפי, איני רופא של קופ'ח אך אני עובד עם הביטוחים המשלימים. אם יש לך מכבי שלי או מגן זהב העלות של ההשתתפות העצמית שלך היא 200 שח'. באשר לביטוחים הפרטיים עליך לברר עם חב' הביטוח.

  • + הוסף תגובה
ויפאקס XR וקלונקס עומר 20/06/2019 21:37
  • שלום ד"ר.אני סובל מהפרעת חרדה כרונית. טיפול דרך רופאת המשפחה ב-SSRI שונים לא הביא הטבה משמעותית. טיפול בויפאקס XR עד 225 מ"ג גם הוא לא הביא להטבה ואף לצרבת ולכן ירדתי בחזרה במינון ל-150 מ"ג ופניתי לפסיכיאטר. הפסיכיאטר אמר שויפאקס XR במינון 150 מ"ג מספק עבורי כיון שבמינון זה אינו מגביר נוראדרנלין שיכול להיות לא טוב למצבי וכמו כן המליץ על תוספת של קלונקס עד 2 מ"ג בלילה. השילוב הביא להטבה חלקית. הרופא מסרב בכל תוקף להעלאת מינון ויפאקס XR מעל 150 מ"ג וממליץ על העלאת קלונקס ל-3 מ"ג. זה עשה את העבודה יופי למשך כשנתיים אך מאז הפסיק לעבוד משום מה ואני מוצא עצמי טרוד יום-יום איך לצאת מהמצב הזה של חרדות קשות שפוגעות בתיפקוד היום-יומי ולא ברור לי כיצד מתקיימות תחת מינון קלונקס מכובד כזה??? כיון שעלייה במינון הויפאקס בעבר לא הביאה להטבה, מה ניתן לעשות בהיבט התרופתי כדי לצאת מהחרדות שיצאו מאיזון?

  • + הוסף תגובה
גמילה מכדור שינה לי 28/04/2019 12:30
  • הי לאחר לידה שניה סבלתי מחרדות והפרעות שינה קשות שנבעו מהחרדות. זה קרה גם לאחר לידה ראשונה. עכשיו טופלתי בין היתר באימובן מספר חודשים. התחלתי בליווי רופאה תהליך גמילה לאחר שראיתי כי השינה התייצבה ומצבי טוב יותר. התהליך עבר טוב עד לשלב הסופי. שבוע יומיים מאז ההפסקה הסופית ( לאחר שירשתי בהדרגה) וכמעט כל יום יש לי בעיה להרדם במשך שעות.האם זה נורמלי? מה מומלץ במצב שכזה? מאד לא רוצה לחזור לכדור אבל תוהה מה עדיף והאם נורמלי

  • + הוסף תגובה
הפרעת שינה וניסיון גמילה מאימובן דר' חלבן 29/04/2019 10:21
  • שלום לי, איני נלהב מהשימוש במושג "נורמלי" בהקשר זה. ולענייננו: מובן שלא להרדם לילה לילה במשך שעות זה לו רגיל ומצריך התייחסות. קיימות כמה אפשרויות אבחנתיות; למשל, שאת תלויה עדין בשימוש בכדורי שינה, שהבעיה אינה תלות בכדורים אלא מצוקות נפשיות שמטרידות אותך, "היגיינת השינה" הנוגעת לתנאים כמו שינה המופרעת ע'י הצורך לקום לילד/ה, וחשש שלא תתעוררי, מצב חרדתי או דיכאוני שלא טופל באופן מספק, בעית שינה ספציפית שאולי מצריכה אבחון במעבדת שינה וכו'. הטיפול בכל אחת בבעיות אלה אינו בהכרח תרופתי. עצתי לך לעבור הערכה ע'י פסיכיאטר או נוירולוג ולהמשיך משם על פי ההמלצות הרבה בריאות דר' חלבן

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!