הזעת יתר (Hyperhidrosis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

הזעת יתר היא מצב של הזעה ניכרת מעבר לכמות הנדרשת לבקרת חום הגוף. מצב זה, מתפתח בדרך כלל בילדות, או בהתבגרות, אך יכול להופיע בכל גיל. כל אזור בגוף האדם יכול להיות מושפע, אולם האזורים השכיחים הם כפות הידיים והרגליים ובתי השחי. הזעת יתר יכולה להופיע בשלוש צורות: כללית, מקומית, וכתגובה רגשית (מערבת את כפות הידיים והרגליים ובתי השחי).

במתבגרים ובמבוגרים צעירים השכיחות היא כ-6%-1% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. גברים ונשים לוקים בהזעת יתר באופן שווה.

הזעת יתר כללית עלולה להתפתח מסיבה לא ידועה, או כתוצאה של הסיבות הבאות:

1. הפרעה באיזון מערכת העצבים האוטונומית.
2. מחלות של חילוף חומרים, כגון יתר פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, שיגדון (Gout), גיל המעבר בנשים.
3. מחלות חום.
4. נטילת תרופות, כגון חוסמי קולטני ביתא (פרופנולול-דרלין), פיזוסטיגמין, פילוקארפין, תרופות נוגדות דיכאון תלת-ציקליות.
5. שתיית אלכוהול.
6. מחלות גידוליות כגון מחלת הודג'קין, פיאוכרומוציטומה.

הזעת יתר מקומית עלולה להתפתח עקב

1. תגובה נפשית אשר משפיעה בדרך כלל על כפות הידיים והרגליים ובתי השחי, אך אינה משפיעה באופן מפושט על כל הגוף.
2. הפרעות בהתפתחות מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על בקרת הפרשת הזיעה, במקום מסוים בגוף האדם.
3. הפרעה במספר, או בחלק מבלוטות הזיעה, ליחידת שטח עור, על פני הגוף.
4. כלי דם בלתי תקינים.

תרופות לטיפול בהזעת יתר:
בוטוקס
דיספורט

ד"ר דרור דיקר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


אבחון ובדיקות

יש לכוון את הבירור על פי פיזור מידת הזעת-היתר. הבדיקות הבאות יכולות להיכלל בבירור הסיבתי להפרעה זו: תפקוד בלוטת התריס, רמת הסוכר בדם לאחר צום, תוצרי פירוק של הפעלת המערכת הסימפתטית בשתן, רמת חומצת שתן בדם, תבחין טוברקולין לאבחון חשיפה לשחפת בעבר וצילום בית חזה.

טיפולים ותרופות

הטיפול בהזעת היתר יכול להיות טיפול לא פולשני או טיפול פולשני.

טיפול לא פולשני:
הטיפול מתבסס על מריחת תרופות שונות, בעלות פעילות נוגדת אצטילכולין על האזור עם הזעת-היתר. התכשיר Drysol, 20% Aluminum chloride hexahydrate in absolute anhydrous ethyl alcohol. הוא היעיל ביותר.

ישנם תכשירים מקומיים נגד הזעה, שדורשים מרשם וללא מרשם בתרסיס (ספריי), בג'ל, ברול און וכתחליב מפחיתים את ההזעה. המרכיב הנפוץ ביותר בתכשירים אלו הוא אלומיניום כלוריד הקסאהידרייט.  תכשירים נגד הזעה יש למרוח לפני השינה, על עור יבש, על האזורים בהם צומח השיער בבית השחי ולשטוף אותם בבוקר. לעתים יש לאטום את האזור (לכסות אותו) באמצעות כיסוי פלסטי.

אפשר ליטול תרופות פומית עם השפעה מערכתית כל-גופית שיש להן השפעה נוגדת אצטילכולין, החומר הגורם להפרשת הזיעה מבלוטות הזיעה. השפעות הלוואי בנטילת תרופות אלו כוללות התרחבות אישונים, טשטוש ראייה, יובש בריריות הפה והעין, עצירות וקשיים בהטלת שתן. להזעה בכפות הידיים והרגליים מספר תרופות, הכוללות חוסמי תעלות סידן ואינדומתצין. תרופות הרגעה דווחו כמשפיעות לטובה.

אפשרות נוספת היא הזרקה מקומית, של רעלן הבוטוליניום, אשר נמצאה כיעילה בשל ההשפעה נוגדת אצטילכולין ברמת מפגש העצב והשריר וכן ברמת העצבוב הסימפתטי של בלוטת הזיעה. התוצאה הסופית - הפחתת כמות הזיעה ליחידת שטח. בהזעה מוגברת של כף היד, 50 הזרקות תת-עוריות של כמות קטנה מהרעלן, מביאות להפסקת הזיעה במשך 12-4 חודשים. השפעת הלוואי העיקרית היא חולשה חולפת של הבוהן.

לבסו, גם טיפול בחשמל (איונטופורזיס) משמש לטיפול בהזעה בכפות הידיים ובכפות הרגליים, בטיפול זה המטופל טובל את כפות ידיו או את כפות רגליו בכלי רדוד מלא במים. מכשיר רפואי שולח זרם חשמלי בעוצמה נמוכה דרך המים.  טיפול זה מבוצע אחת ליומיים, שש עד עשר פעמים, עד שהזיעה פוחתת. יש לחזור על הטיפולים על מנת לשמר את התוצאות. המטופל מבצע את הטיפול בביתו. על מנת לרכוש את המכונה יש צורך במרשם רפואי.

טיפול פולשני
הטיפול הפולשני מתבסס על ניתוחים לכריתת מצבור העצבים הסימפתטיים המעצבבים בלוטות זיעה במקומות שונים בגוף. בדרך כלל, טיפולים אלו, נשמרים כאפשרות הטיפולית האחרונה לאחר כישלון קווי הטיפול האחרים. מצבורי העצבים השוכנים במרווחים בין צלעות בית החזה 3-2 ו-4-3 קשורים להזעת כפות הידיים, מרווח צלעות 5-4 קשור להזעת בתי השחי ומרווח 2-1 קשור להזעת יתר בפנים. אלה סוגי הטיפולים הפולשניים:

1. ניתוח לחיתוך חלק ממערכת העצבים הסימפתטית בחזה. ישנן שתי שיטות לכריתת מצבור העצבים, האחת היא פתוחה ודורשת פתיחת בית החזה. בשנייה, החדשנית יותר, בה מוחדר אנדוסקופ - צינור גמיש שבראשו מצלמת וידיאו זעירה - המכוונת את המנתח ללא צורך בביצוע חתכים גדולים ופתיחה נרחבת של בית החזה.

יתרונה של שיטה זו, שיש בה פחות סיבוכים וצלקות, ושזמן הניתוח קצר יותר.

הסיבוכים היכולים להיגרם בתהליך זה, קשורים "בהזעת יתר מפצה", כלומר, הזעת יתר באזור אחר בגוף שלא היה מעורב טרם הניתוח. בין השפעות הלוואי האפשריות נכללים אוורת החזה - חדירת אוויר לרווח שבין מעטפת הריאה וקיר בית החזה, כאבים הנגרמים מגירוי עצבי העובר מתחת לצלעות, הישנות הזעת-היתר וסיבוכי הרדמה כללית.

2. ניתוח לכריתתן של בלוטות הזיעה במקום הנגוע

3. שאיבת שומן תת-עורי באזור עם הזעת יתר, גורמת לסילוק בלוטות הזיעה ומפחיתה את התופעה.




פורומים, יבלות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שלום רון 30/06/2019 18:00
  • היית לי יבלת באצבע ברגל הרופא נתן לי אנטיביוטיקה המוגלה של היבלת נעלמה ונשארה האצבע אדומה האם זה יעלם לבד?מה צריך לעשות?

  • + הוסף תגובה
יבלות עור קשה בכף הרגל ובאצבע אצל בת 11 דורית 27/06/2019 19:30
  • נכדתי בת 11 סובלת כבר מזה שנה ויותר מיבלות של עור קשה בכרית בכף הרגל , זה נראה זוועה כל הכרית מלאה ,טוענת שלא כואב לה ..(קשה לי להאמין) לאחרונה יצאה לה גם יבלת על האצבע השניה . נותנת לה קרם למריחה וריכוך העור מה ניתן לעשות? איך קוראים לרופא שמטפל במיוחד המקרה כזה? תודה

  • + הוסף תגובה
תינוקת בת שנה עם יבלות במפשעה מיכל 24/06/2019 09:53
  • שלום אשמח לדעת מה ניתן לעשות ביבלות שמתפשטות על המפשעה והילדה צורחת מכאבים האם זה אכן כואב ומה ניתן לעשות שלא ישאר צלקות ולא יתפשט תודה

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!