הפרעות אכילה (Eating Disorders)

ראשי

תאור

הפרעות אכילה מוגדרות כדפוס אכילה לא תקין המשפיע בצורה שלילית על בריאותו הגופנית או הנפשית של האדם ועל יכולת התפקוד שלו. הפרעות האכילה יכולות להתפתח בכל גיל, כאשר קיימות הפרעות אכילה אצל ילדים ואף הפרעות אכילה אצל תינוקות. עם זאת, מרבית הפרעות האכילה מופיעות לראשונה בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת בקרב נשים. 

.ככלל, מרבית הפרעות האכילה מערבות קשת התנהגויות הכוללת עיסוק מוגזם במשקל, מראה חיצוני, דימוי הגוף ודפוסי אכילה. הפרעות אכילה עלולות להביא לפגיעה משמעותית במערכות שונות בגוף (המערכת האנדוקרינית, מערכת המין, מערכת העיכול, הלב, השלד והשיניים). 

סוגי הפרעות אכילה מרכזיים במבוגרים:

1. אנורקסיה נרבוזה: הפרעת אכילה השכיחה יותר בנשים בכלל ונערות צעירות בפרט, משפיעה על 0.5-1% מהאוכלוסייה. מאופיינת בירידה ניכרת במשקל הגוף המושגת על ידי הרעבה ו/או פעילות ספורטיבית מוגזמת. אנורקסיה נרבוזה מלווה בפחד מתמיד ולא רציונלי מעלייה במשקל. החולים יסרבו לשמור על משקל תקין ולעיתים יכחישו שהם במשקל תקין או יסבלו מעיוות בדימוי הגוף. 

2. בולימיה נרבוזה: הפרעת אכילה השכיחה יותר בנשים. על-פי הספרות, בולימיה נרבוזה משפיעה על 1-3% מהאוכלוסייה, אך נראה כי זו הערכת חסר. הפרעה זו מאופיינת בצריכת מזון רב במשך פרק זמן קצר, המלווה בתחושת חוסר שליטה ו"התנהגויות מפצות" (כמו הקאה, צום, פעילות גופנית מאומצת, שימוש במשלשלים וכו'), שמטרתן למנוע עלייה במשקל. 

3. הפרעת אכילה התקפית: הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של אכילה מהירה עד כדי תחושת אי נוחות, אשר במהלכם נצרכת כמות מזון מוגזמת המלווה בתחושה של חוסר שליטה באכילה, אשמה וגועל עצמי, אך בניגוד להפרעה הבולימית איננה מלווה בהתנהגויות מפצות.

4. השמנת יתר: השמנת יתר מוגדרת כ BMI מעל 30 או עודף משקל העולה על 20% מהמשקל התקין לגיל. הפרעה זו קיימת הן בקרב מבוגרים והן אצל ילדים. כ- 60-80% מהילדים הסובלים מהשמנת יתר יגדלו להיות מבוגרים הסובלים מעודף משקל. מקובל להתייחס להשמנת יתר כהפרעה בעלת היבטים גנטיים, הורמונליים, נפשיים ונוירולוגיים. טיפולים קיימים וטיפול עתידי מכוונים להיבטים שונים של הפרעה זו.

מלבד הפרעות אכילה אלו ישנן הפרעות אכילה ייחודיות הקיימות אצל ילדים ואצל תינוקות.

נערה הסובלת מהפרעת אכילה אנורקסיה, יושבת מכווצת על מיטה


סימפטומים


לכל אחת מהפרעות האכילה סימפטומים אופייניים, וכן סימנים גופניים ספציפיים.

אנורקסיה נרבוזה:

- הגבלת אכילה.

- תת משקל משמעותי.

- צורך עז לשמור על משקל גוף נמוך וסירוב להגיע למשקל תקין.

- פחד מתמיד מפני עלייה במשקל.

- עיוות דימוי הגוף.

-סימנים גופניים כמו אנמיה, שיער וציפורניים דקים, עור יבש וצהבהב, צמיחת לוגו (שיער עדין) על כל הגוף, עצירות, לחץ דם נמוך, נזק מבני ותפקודי של לב, ירידה בטמפרטורת הגוף והרגשת קור, עייפות ואיטיות, ירידה בפוריות. 

בולמיה נרבוזה:

- התנהגות מפצה כדוגמת פעילות גופנית מאומצת, הקאות, משלשלים.

- בולמוסי אכילה חוזרים ולא נשלטים במהלכם נצרכת כמות מזון גדולה.

- נפיחות בלוטות הרוק באזור הלוע והצוואר. 

- פגיעה באמייל השיניים.

- צרבת.

- התייבשות עקב הקאות מרובות.

הפרעת אכילה התקפית: 

- בולמוסי אכילה לא נשלטים המשאירים תחושת אי נוחות.

- אכילה לבד ובמהירות גבוהה. 

- הרגשת גועל עצמי, דיכאון ורגשות אשם. 

- תחושת מצוקה בהקשר להתקפי האכילה. 

סיבות וגורמי סיכון

הנסיבות המובילות להתפתחות הפרעות אכילה הן מורכבות ונובעות כנראה משילוב של גורמים פסיכולוגיים, גנטיים, משפחתיים, ביולוגיים וסוציאליים. לרוב משמש העיסוק באוכל כאמצעי ביטוי לקשיים רגשיים ובין אישיים. הפרעת האכילה והרזון הנלווה לה עונים על צרכים שונים של האדם, למשל שימוש באוכל כדרך ליצירת עצמאות ונפרדות מההורים, שמירה על גוף רזה כביטוי לקושי להתחיל את גיל ההתבגרות על השינויים הגופניים הנלווים לו, ניסיון להתמודד עם קונפליקטים משפחתיים ותגובה לדימוי גוף והערכה עצמית נמוכים.

באשר להפרעת האכילה המובילה להשמנת יתר, קיימות מספר השערות על אודות הגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים להשמנת היתר. בין הגורמים המשמעותיים ניתן למנות רכישת הרגלי אכילה לקויים בילדות וקושי בוויסות רגשי המביא לאכילה רגשית.

גורמי סיכון להתפתחות הפרעות אכילה:

- מין - נפוצות יותר בקרב נשים.

-סביבה - תרבות המקדמת אידיאל יופי השואף לרזון.

- אישיות - קווי אישיות כדוגמת נטייה לפרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה וחשש מכישלון.

- עיסוק בספורט - עלול לגרום ללחץ פיזי ופסיכולוגי שיתבטא כהפרעת אכילה.

- היסטוריה משפחתית - קרובי משפחה הסובלים מהפרעת אכילה.

- הפרעות נפשיות - היסטוריה של קשיים נפשיים אחרים כגון דיכאון, חרדה, OCD.

- שינויים – מצבים היוצרים לחץ משמעותי בחיי האדם.

תופעות נלוות וסיבוכים

הפרעות אכילה עלולות להוביל לנזקים גופניים קשים ואף למוות. מצבים של תת משקל מובילים לסכנת חיים ולפגיעה במערכות רבות בגוף. גם במקרים בהם המשקל עצמו אינו נמוך באופן מסוכן, עלולים בולמוסי האכילה, ההרעבה העצמית וההקאות, לפגוע בסדירות הווסת, להביא להפרעת קצב  לבבית ועוד. גם השמנת יתר קיצונית עלולה לפגוע בבריאות הגופנית בשל התפתחות סוכרת, מחלות לב, לחץ דם גבוה, קשיי פריון ועוד.

לצד הנזקים הגופניים, הפרעות אכילה עלולות לגרום גם לפגיעה חברתית ובין אישית, לפגיעה בתחומי חיים משמעותיים שאינם קשורים באכילה, ולפגיעה בדימוי הגוף והביטחון העצמי. כמו-כן, הפרעת האכילה עלולה לעודד התפתחות מחלות נפשיות נוספות כמו דיכאון, חרדה, שימוש בסמים ונטיות אובדניות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הפרעות אכילה מאובחנות בהתבסס על סימנים גופניים, סימפטומים נפשיים והרגלי אכילה. האבחון צריך להיעשות על-ידי מומחה בתחום בריאות הנפש.  כלי שימושי לצורך האבחנה הוא ה- 5-DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders-5)

לצורך אבחון יתבצעו לרוב מספר בדיקות:

1. בדיקה גופנית – לשלילת מצב רפואי אחר שעלול להוביל לסימנים ולסימפטומים הדומים לאלה המאפיינים את הפרעות האכילה. 

2. הערכה פסיכולוגית – צריכה להתבצע ע"י מומחה מתחום בריאות הנפש. לרוב ההערכה תכלול שאלות על רגשות, מחשבות והרגלי אכילה. 

3. מבחנים נוספים – לצורך הערכה נוספת, בהתאם לשיקול הדעת של הרופא.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הנזקים הגופניים והפסיכולוגיים שהוזכרו לעיל וסכנת המוות הממשית הנשקפת לסובלים מהפרעות אכילה, מדגישים את חשיבות הטיפול בהן. הטיפול בהפרעות אכילה כולל: תכנית תזונתית-רפואית המיועדת להשגת ושמירה על משקל תקין, טיפול תרופתי והתערבויות פסיכולוגיות.  לרוב הטיפול יתבצע על-ידי צוות בעל התמחות ייעודית ויותאם להפרעת האכילה הספציפית של המטופל.

מגוון טיפולים מוצעים על מנת לעזור בהתמודדות עם ההפרעה כגון:

- טיפולים דינמיים (אישיים ו/או קבוצתיים), המסייעים בהבנת תפקיד ההפרעה בחיי המטופל והחזרת השליטה בה.

- טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים המסייעים להתמודד עם החשיבה האובססיבית וההתנהגויות הקשורות אליה (לדוגמה, עיסוק מוגזם בספורט).

- התערבויות משפחתיות ללמידת דרכי פתרון אדפטיביות של קונפליקטים. 

- טיפולים נוספים בהם התכנים מובעים באופן לא מילולי כמו טיפול בתנועה. 

- במקרה בו הפרעת אכילה מלווה בקשיים נוספים כמו חרדה, הפרעות אישיות או דיכאון, טיפולים תרופתיים עשויים לעזור. 

הטיפול בהפרעת אכילה יכול להינתן במרפאה, כאשר המטופל ממשיך בשגרת חייו, אולם אם נשקפת סכנה לחיי המטופל או שאינו משתף פעולה, אפשר להסתייע במסגרת אשפוזית המספקת השגחה רפואית, הקפדה על תזונה נכונה ומסגרת טיפולית גופנית ונפשית מכילה ומקיפה.

מניעה

לא ידועה כיום בספרות דרך יעילה למנוע התפתחות הפרעת אכילה, אך קיימת חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של התסמינים, שכן ככל שהטיפול מתחיל במועד מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה של המטופל יהיו טובים יותר. 






פורומים דיכאון אחרי לידה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדידות אחרי לידה מורן 07/01/2020 13:53
  • אני 3 שבועות לאחר הלידה, מסתדרת די טוב. אבל, מרגישה לא שמחה ובודדה. האם כך הם פני הדברים וזה יעבור?? משהו מדעי בעניין??

  • + הוסף תגובה
חרדות ומחשבות יתר הודא 16/12/2019 17:33
  • שלום ד״ר אחרי לידה כבר שלושה חודשים .. בחודש הראשון התחלתי להרגיש אי שקט נפשי וחרדות נתנו לי ציפרלקס וסבלתי מתופעות לווי קשות ואז הפסקתי ונתנו לי מירו 30כבר חודש ו12 ימים אני לוקחת ואני עדיין בעליות וירידות נכון שאני עכשיו חזקה יותר אבל עדיין לא מרגישה בשטק נפשי והנאה מה אפשר לעשות ?

  • + הוסף תגובה
חזרה לתרופות לדכאון נירית 05/12/2019 09:37
  • הפסקתי את הרסיטל שלי במהלך הריון, ועכשיו, חודשיים אחרי, אני מרגישה שהדיכאון אפילו חמור יותר מקודם. האם כדאי לחזור לאותה תרופה? או לנסות חדשה? או שאולי זו רק עייפות גדולה?

  • + הוסף תגובה
חידוש טיפול תרופתי דר' חלבן יוסי 05/12/2019 10:24
  • נירית שלום, באשר לשאלתך בעניין חידוש הטיפול ברסיטל על רקע החמרה במצבך הדיכאוני לאחר הפסקתו, על פניו יש היגיון בחידושו שכן לפי מיטב הבנתי התרופה עזרה לך. עם זאת יש להיוועץ בפסיכיאטר שמטפל בך שכן חשוב לדעת מה המינון שהשתמשת בו, באיזה קצב הורדת, מה הן התופעות שאת סובל מהן כעת, מדוע החלטת להפסיק וכיו'ב

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!