הפרעות אכילה (Eating Disorders)

ראשי

תאור

הפרעות אכילה מוגדרות כדפוס אכילה לא תקין המשפיע בצורה שלילית על בריאותו הגופנית או הנפשית של האדם ועל יכולת התפקוד שלו. הפרעות האכילה יכולות להתפתח בכל גיל, כאשר קיימות הפרעות אכילה אצל ילדים ואף הפרעות אכילה אצל תינוקות. עם זאת, מרבית הפרעות האכילה מופיעות לראשונה בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת בקרב נשים. 

.ככלל, מרבית הפרעות האכילה מערבות קשת התנהגויות הכוללת עיסוק מוגזם במשקל, מראה חיצוני, דימוי הגוף ודפוסי אכילה. הפרעות אכילה עלולות להביא לפגיעה משמעותית במערכות שונות בגוף (המערכת האנדוקרינית, מערכת המין, מערכת העיכול, הלב, השלד והשיניים). 

סוגי הפרעות אכילה מרכזיים במבוגרים:

1. אנורקסיה נרבוזה: הפרעת אכילה השכיחה יותר בנשים בכלל ונערות צעירות בפרט, משפיעה על 0.5-1% מהאוכלוסייה. מאופיינת בירידה ניכרת במשקל הגוף המושגת על ידי הרעבה ו/או פעילות ספורטיבית מוגזמת. אנורקסיה נרבוזה מלווה בפחד מתמיד ולא רציונלי מעלייה במשקל. החולים יסרבו לשמור על משקל תקין ולעיתים יכחישו שהם במשקל תקין או יסבלו מעיוות בדימוי הגוף. 

2. בולימיה נרבוזה: הפרעת אכילה השכיחה יותר בנשים. על-פי הספרות, בולימיה נרבוזה משפיעה על 1-3% מהאוכלוסייה, אך נראה כי זו הערכת חסר. הפרעה זו מאופיינת בצריכת מזון רב במשך פרק זמן קצר, המלווה בתחושת חוסר שליטה ו"התנהגויות מפצות" (כמו הקאה, צום, פעילות גופנית מאומצת, שימוש במשלשלים וכו'), שמטרתן למנוע עלייה במשקל. 

3. הפרעת אכילה התקפית: הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפים חוזרים ונשנים של אכילה מהירה עד כדי תחושת אי נוחות, אשר במהלכם נצרכת כמות מזון מוגזמת המלווה בתחושה של חוסר שליטה באכילה, אשמה וגועל עצמי, אך בניגוד להפרעה הבולימית איננה מלווה בהתנהגויות מפצות.

4. השמנת יתר: השמנת יתר מוגדרת כ BMI מעל 30 או עודף משקל העולה על 20% מהמשקל התקין לגיל. הפרעה זו קיימת הן בקרב מבוגרים והן אצל ילדים. כ- 60-80% מהילדים הסובלים מהשמנת יתר יגדלו להיות מבוגרים הסובלים מעודף משקל. מקובל להתייחס להשמנת יתר כהפרעה בעלת היבטים גנטיים, הורמונליים, נפשיים ונוירולוגיים. טיפולים קיימים וטיפול עתידי מכוונים להיבטים שונים של הפרעה זו.

מלבד הפרעות אכילה אלו ישנן הפרעות אכילה ייחודיות הקיימות אצל ילדים ואצל תינוקות.

נערה הסובלת מהפרעת אכילה אנורקסיה, יושבת מכווצת על מיטה


סימפטומים


לכל אחת מהפרעות האכילה סימפטומים אופייניים, וכן סימנים גופניים ספציפיים.

אנורקסיה נרבוזה:

- הגבלת אכילה.

- תת משקל משמעותי.

- צורך עז לשמור על משקל גוף נמוך וסירוב להגיע למשקל תקין.

- פחד מתמיד מפני עלייה במשקל.

- עיוות דימוי הגוף.

-סימנים גופניים כמו אנמיה, שיער וציפורניים דקים, עור יבש וצהבהב, צמיחת לוגו (שיער עדין) על כל הגוף, עצירות, לחץ דם נמוך, נזק מבני ותפקודי של לב, ירידה בטמפרטורת הגוף והרגשת קור, עייפות ואיטיות, ירידה בפוריות. 

בולמיה נרבוזה:

- התנהגות מפצה כדוגמת פעילות גופנית מאומצת, הקאות, משלשלים.

- בולמוסי אכילה חוזרים ולא נשלטים במהלכם נצרכת כמות מזון גדולה.

- נפיחות בלוטות הרוק באזור הלוע והצוואר. 

- פגיעה באמייל השיניים.

- צרבת.

- התייבשות עקב הקאות מרובות.

הפרעת אכילה התקפית: 

- בולמוסי אכילה לא נשלטים המשאירים תחושת אי נוחות.

- אכילה לבד ובמהירות גבוהה. 

- הרגשת גועל עצמי, דיכאון ורגשות אשם. 

- תחושת מצוקה בהקשר להתקפי האכילה. 

סיבות וגורמי סיכון

הנסיבות המובילות להתפתחות הפרעות אכילה הן מורכבות ונובעות כנראה משילוב של גורמים פסיכולוגיים, גנטיים, משפחתיים, ביולוגיים וסוציאליים. לרוב משמש העיסוק באוכל כאמצעי ביטוי לקשיים רגשיים ובין אישיים. הפרעת האכילה והרזון הנלווה לה עונים על צרכים שונים של האדם, למשל שימוש באוכל כדרך ליצירת עצמאות ונפרדות מההורים, שמירה על גוף רזה כביטוי לקושי להתחיל את גיל ההתבגרות על השינויים הגופניים הנלווים לו, ניסיון להתמודד עם קונפליקטים משפחתיים ותגובה לדימוי גוף והערכה עצמית נמוכים.

באשר להפרעת האכילה המובילה להשמנת יתר, קיימות מספר השערות על אודות הגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים להשמנת היתר. בין הגורמים המשמעותיים ניתן למנות רכישת הרגלי אכילה לקויים בילדות וקושי בוויסות רגשי המביא לאכילה רגשית.

גורמי סיכון להתפתחות הפרעות אכילה:

- מין - נפוצות יותר בקרב נשים.

-סביבה - תרבות המקדמת אידיאל יופי השואף לרזון.

- אישיות - קווי אישיות כדוגמת נטייה לפרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה וחשש מכישלון.

- עיסוק בספורט - עלול לגרום ללחץ פיזי ופסיכולוגי שיתבטא כהפרעת אכילה.

- היסטוריה משפחתית - קרובי משפחה הסובלים מהפרעת אכילה.

- הפרעות נפשיות - היסטוריה של קשיים נפשיים אחרים כגון דיכאון, חרדה, OCD.

- שינויים – מצבים היוצרים לחץ משמעותי בחיי האדם.

תופעות נלוות וסיבוכים

הפרעות אכילה עלולות להוביל לנזקים גופניים קשים ואף למוות. מצבים של תת משקל מובילים לסכנת חיים ולפגיעה במערכות רבות בגוף. גם במקרים בהם המשקל עצמו אינו נמוך באופן מסוכן, עלולים בולמוסי האכילה, ההרעבה העצמית וההקאות, לפגוע בסדירות הווסת, להביא להפרעת קצב  לבבית ועוד. גם השמנת יתר קיצונית עלולה לפגוע בבריאות הגופנית בשל התפתחות סוכרת, מחלות לב, לחץ דם גבוה, קשיי פריון ועוד.

לצד הנזקים הגופניים, הפרעות אכילה עלולות לגרום גם לפגיעה חברתית ובין אישית, לפגיעה בתחומי חיים משמעותיים שאינם קשורים באכילה, ולפגיעה בדימוי הגוף והביטחון העצמי. כמו-כן, הפרעת האכילה עלולה לעודד התפתחות מחלות נפשיות נוספות כמו דיכאון, חרדה, שימוש בסמים ונטיות אובדניות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הפרעות אכילה מאובחנות בהתבסס על סימנים גופניים, סימפטומים נפשיים והרגלי אכילה. האבחון צריך להיעשות על-ידי מומחה בתחום בריאות הנפש.  כלי שימושי לצורך האבחנה הוא ה- 5-DSM (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders-5)

לצורך אבחון יתבצעו לרוב מספר בדיקות:

1. בדיקה גופנית – לשלילת מצב רפואי אחר שעלול להוביל לסימנים ולסימפטומים הדומים לאלה המאפיינים את הפרעות האכילה. 

2. הערכה פסיכולוגית – צריכה להתבצע ע"י מומחה מתחום בריאות הנפש. לרוב ההערכה תכלול שאלות על רגשות, מחשבות והרגלי אכילה. 

3. מבחנים נוספים – לצורך הערכה נוספת, בהתאם לשיקול הדעת של הרופא.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הנזקים הגופניים והפסיכולוגיים שהוזכרו לעיל וסכנת המוות הממשית הנשקפת לסובלים מהפרעות אכילה, מדגישים את חשיבות הטיפול בהן. הטיפול בהפרעות אכילה כולל: תכנית תזונתית-רפואית המיועדת להשגת ושמירה על משקל תקין, טיפול תרופתי והתערבויות פסיכולוגיות.  לרוב הטיפול יתבצע על-ידי צוות בעל התמחות ייעודית ויותאם להפרעת האכילה הספציפית של המטופל.

מגוון טיפולים מוצעים על מנת לעזור בהתמודדות עם ההפרעה כגון:

- טיפולים דינמיים (אישיים ו/או קבוצתיים), המסייעים בהבנת תפקיד ההפרעה בחיי המטופל והחזרת השליטה בה.

- טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים המסייעים להתמודד עם החשיבה האובססיבית וההתנהגויות הקשורות אליה (לדוגמה, עיסוק מוגזם בספורט).

- התערבויות משפחתיות ללמידת דרכי פתרון אדפטיביות של קונפליקטים. 

- טיפולים נוספים בהם התכנים מובעים באופן לא מילולי כמו טיפול בתנועה. 

- במקרה בו הפרעת אכילה מלווה בקשיים נוספים כמו חרדה, הפרעות אישיות או דיכאון, טיפולים תרופתיים עשויים לעזור. 

הטיפול בהפרעת אכילה יכול להינתן במרפאה, כאשר המטופל ממשיך בשגרת חייו, אולם אם נשקפת סכנה לחיי המטופל או שאינו משתף פעולה, אפשר להסתייע במסגרת אשפוזית המספקת השגחה רפואית, הקפדה על תזונה נכונה ומסגרת טיפולית גופנית ונפשית מכילה ומקיפה.

מניעה

לא ידועה כיום בספרות דרך יעילה למנוע התפתחות הפרעת אכילה, אך קיימת חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של התסמינים, שכן ככל שהטיפול מתחיל במועד מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה של המטופל יהיו טובים יותר. 






פורומים דיכאון אחרי לידה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
משך הדיכאון לאחר לידה רוית 09/03/2020 17:15
  • בעלי רוצה עוד ילד, ואני חוששת מדיכאון נוסף, כמו שחוויתי אחרי הראשונה. יש איך להימנע? תודה

  • + הוסף תגובה
הישנות של דיכאון לאחר לידה דר' יוסי חלבן 12/03/2020 07:18
  • רוית שלום, החשש שלך מובן, שכן הסיכון לחוות דיכאון לאחר לידה הוא גדול יותר אצל נשים שחוו זאת בעבר. עם זאת, זה כמובן לא קורה בכל המקרים ואף לא ברובם. יש 2 אפשרויות הראשונה במידה שאת מחליטה על הריון נוסף להסתפק במעקב סדיר אצל פסיכיאטר, רופא המשפחה או אחות טיפת חלב שמצויה בנושא, סמוך ללידה כך שניתן יהיה במידת הצורך לזהות בשלב מוקדם את הסימפטומים הדיכאוניים במידה שיופיעו. השניה היא להתחיל לאחר הלידה בטפול מונע בתרופה נוגדת דיכאון, רצוי באותה התרופה שקבלת, אם בכלל, בפעם הקודמת. לדעתי, זו האפשרות הפחות טובה, שכן בהרבה מאוד מקרים לא יהיה דיכאון חוזר וכן, מאחר שאיננו יודעים לנבא מתי הדיכאון מסוג זה מופיע וכן כמה זמן נמשך הגל הדיכאוני יהיה עליך ליטול תרופה במשך חדשים שאולי אינך זקוקה לה. יש לקחת בחשבון גורמים כמו חומרת הדיכאון שסבלת ממנו בפעם הקודמת, משך הזמן שחלף עד ששבת לאיתנך, התגובה לטיפול שקבלת בעבר וגורמים נוספים. בכגל מקרה כדאי מאוד שתפני לפסיכיאטר על מנת לקבל ייעוץ יסודי

  • + הוסף תגובה
טיפול tDCS ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי 19/02/2020 17:15
  • ליוסי שלום זה סרג'יו שעבדנו ביחד הרבה שנים. כפי שאתה יודע אני גם פסיכיאטר ולאחרונה התחלתי לעסוק בטיפול tDCS. טיפול גריה חשמלית של המוח בתדירות נמוכה, טיפול שיכול להיות יעיל בטיפול ביכאון. (רמת המלצה B). ניסיתי לחפש חומר על הטיפול בהריון והנקה ומצאתי מחקר מבוקר אחד קנדי שפורסם לפני חודש. במחקר זה טפלו ב- 20 נשים בדיכאון בזמן הריון והשיגו 75% רמיסה בקבוצת הטיפול הפעיל מול 12% בקבוצת טיפול דמי. זה אומנם טיפול שמומלץ בינתיים לדיכאון קל עד בינוני, אך יכול להיות מתאים לנשים שלא רוצות טיפול תרופתי. רציתי לשאול אתך האם שמעת על טיפול זה ומה דעתך? תודה

  • + הוסף תגובה
tDCS יוסי חלבן 20/02/2020 00:28
  • סרג'יו שלום, לצערי לא שמעתי על הטיפול הזה, אם כי נשמע מעניין ומעודד. אנסה לחפש משהו בנושא. דרך אגב אתה לא צריך את ההקדמה שעבדנו יחד הרבה שנים. אני עדין לא סנילי וזוכר אותך כמובן.....

  • + הוסף תגובה
משך הדיכאון אפי 09/02/2020 10:06
  • אני עייפה מאוד, אין לי כח וחשק לקום לטפל בתינוקת. האם אלה סימנים של דיכאון? כדאי לטפל?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!