סרטן השד (Breast Cancer)

ראשי

תאור

סרטן השד הוא מחלה המתבטאת בגידול ממאיר ברקמות השד. המחלה נוטה להופיע בעיקר בנשים, אך יכולה להופיע גם אצל גברים, אם כי הרבה פחות.

סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי וישנם סוגים שונים של סרטן השד. אבחון מוקדם של סרטן השד הוא פרמטר מכריע בהחלמה מן המחלה – ככל שהאבחון מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להחלמה מן המחלה. 

בשנת 1975 גילוי סרטן שד משמעותו הייתה כריתת שד מלאה – הסרה מוחלטת של כל רקמת השד יחד עם בלוטות הלימפה הנמצאות בבית השחי והשרירים שמתחת לשד. ב- 30 השנים האחרונות, הרופאים הגיעו להישגים מרשימים בתחום הגילוי המוקדם והטיפול במחלת סרטן השד והורידו את מספר מקרי המוות מן המחלה, כמו גם את מקרי כריתות שד מלאות. 

אישה מבצעת בדיקה עצמית לגילוי סרטן השד


סימפטומים


המודעות והערנות לתסמינים והסימנים המוקדמים של סרטן השד יכולים להציל את חייך. כאשר המחלה מתגלה בשלבים המוקדמים שלה, מגוון הטיפולים המוצע הוא גדול יותר והסיכויים להחלמה מלאה גבוהים ביותר.

רוב הגושים המתגלים בשד אינם סרטניים. אולם, הסימן המוקדם הנפוץ ביותר לסרטן השד, הן אצל נשים והן אצל גברים, הוא הופעת גוש או עיבוי ברקמת השד. ברוב המקרים הגוש אינו מכאיב. 

תסמינים אחרים של סרטן השד כוללים בין השאר:

  • הפרשה שקופה או בעלת אופי דמי מן הפטמה, המופיעה לעיתים יחד עם הופעתו של הגוש בשד. 
  • נסיגה או הזחה של הפטמה.
  • שינוי בגודל או בקווי המתאר של השד.
  • פחיסה או הזחה של העור העוטף את השד.
  • הופעת אודם או כעין עור מצולק על פני השד, בדומה לקליפת תפוז.

מספר מצבים רפואיים אחרים, שאינם סרטן שד, יכולים להוביל לשינוי בגודל או במרקם השד. רקמת השד היא רקמה המשתנה באופן טבעי בזמן הריון ובזמן תקופת המחזור החודשי. סיבות אפשריות אחרת להופעת גושים שאינם סרטניים (שפירים) בשד כוללים בין השאר שינויים פיברוציסטיים (fibrocystic changes), הופעת ציסטות, פיברואדנומה (fibroadenomas), זיהום או פציעה.

במידה ומצאת גוש או שינוי אחר כלשהו בשד שלך – גם במידה והממוגרפיה האחרונה שלך הייתה תקינה – פנה לרופא המטפל בך על מנת לקבל הערכה של המצב. במידה ועדיין לא עברת את גיל המעבר, ייתכן וכדאי להמתין משך זמן של מחזור חודשי אחד לפני הפנייה לרופא המטפל. במידה והשינוי בשד לא נעלם לאחר חודש ימים, יש לקבל הערכת מצב בהקדם האפשרי.

סיבות וגורמי סיכון

סרטן השד משמעותו כי מספר תאים בשד שלך התחילו להתרבות בצורה לא תקינה. תאים אלה מתחלקים בצורה מהירה יותר מאשר התאים הבריאים וייתכן כי יתחילו להתפשט (לשלוח גרורות) ברחבי רקמת השד שלך, אל תוך בלוטות הלימפה שלך ואף לאברים נוספים בגופך. הסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד מתחיל בבלוטות ייצור החלב, אך ייתכן גם כי הסרטן יתחיל להתפתח באחת מאונות המשנה או ברקמות שד אחרות.

במרבית המקרים, אין זה ברור מה הגורם לתאי רקמת שד בריאים להפוך לתאים סרטניים. הרופאים יודעים בוודאות כי רק 5 עד 10 אחוזים מכלל המצבים של סרטן השד הם על בסיס תורשתי. ישנן משפחות אשר להן פגם בגן אחד או שניים, גן סרטן השד מספר 1 (BRCA 1) או גן סרטן השד מספר 2 (BRCA 2), והן נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה הרבה יותר לפתח הן את סרטן השד והן את סרטן השחלות. 

פגמים גנטיים נוספים – כמו גן האטקסיה טלנגיאקטזיה (ataxia-telangiectasia mutation gene), גן ה- cell-cycle checkpoint kinase 2 (CHEK-2) וכן גן מספר P 53 שהוא הגן האחראי על דיכוי גידולים – גם הם מגדילים את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד. במידה ואחד מן הפגמים הגנטיים הללו קיים במשפחתך, קיים סיכוי של 50 אחוזים כי הפגם קיים גם אצלך.

רוב הפגמים הגנטיים המיוחסים אל סרטן השד אינם מועברים בתורשה. פגמים נרכשים אלה יכולים להיות תוצאה של חשיפה לקרינה – נשים אשר טופלו בהקרנות באזור החזה לטיפול בלימפומה בילדותן או בגיל ההתבגרות, כאשר השד נמצא בשלבי התפתחותו, הן בעלות סיכון גבוה משמעותית לפתח את סרטן השד מאשר נשים אשר לא נחשפו לקרינה מסוג זה. 

השינויים הגנטיים יכולים להופיע גם כתוצאה מחשיפה לחומרים הידועים כגורמים לסרטן, כמן פחממניים מסויימים הנמצאים בטבק ובבשר אדום חרוך.

כיום החוקרים מנסים לגלות האם קיים קשר כלשהו בין המבנה הגנטי של בן אדם מסויים לבין גורמים סביבתיים אשר עלולים להגדיל את הסיכון שלו לחלות במחלת סרטן השד. ייתכן ויוכח כי לסרטן השד מספר גורמים אשר מביאים להופעתו.

גורם סיכון הוא כל דבר אשר מעלה את הסבירות שלך לחלות במחלה מסוימת. גורמי סיכון מסוימים, כמו הגיל שלך, המגדר שלך וההיסטוריה המשפחתית שלך, לא ניתנים לשינוי, בעוד שגומרים אחרים, כגון המשקל, עישון ותזונה לקויה הם גורמים הנמצאים בשליטתך.

אולם גם אם יש לך אחד או מספר גורמי סיכון אינו אומר בהכרח כי תחלי במחלת סרטן השד – מרבית הנשים החולות בסרטן השד חולות רק מכיוון שהן נשים ואין להן שום גורמי סיכון נוספים. לאמתו של דבר, עובדת היותך אישה הינו גורם הסיכון מספר אחד לחלות בסרטן השד. למרות שגם גברים יכולים לחלות במחלה, היא נפוצה הרבה יותר אצל נשים.

גורמי סיכון נוספים היכולים להעלות את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד כוללים בין השאר:

  • גיל
  • היסטוריה אישית של תחלואה בסרטן השד
  • היסטוריה משפחתית
  • נטייה גנטית
  • חשיפה לקרינה
  • עודף משקל
  • קבלת ווסת בגיל מוקדם יחסית
  • כניסה לגיל המעבר מאוחר יחסית
  • טיפולים הורמונאליים
  • נטילת גלולות למניעת הריון
  • עישון
  • צריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים
  • שינויים טרום סרטניים ברקמת השד
  • צפיפות שד ממוגרפית

הגיל שלך והשלב של גיל המעבר בו את נמצאת יכולים להשפיע על צפיפות רקמת השד שלך. לנשים צעירות יש נטייה לצפיפות גדולה יותר ברקמת השד שלהן. 

גם להורמונים יש השפעה על כך – ככל שרמות ההורמונים גבוהות יותר כך תהיה צפיפות רקמת השד גבוהה יותר בדרך כלל. למרות זאת העלייה ברמת הסיכון שלך לחלות בסרטן השד עקב צפיפות גדולה יותר ברקמת השד הינה נמוכה. 

במידה והינך נמצאת בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד, וצפיפות רקמת השד שלך גבוהה, ייתכן ויהיה קשה לפענח את תמונות הממוגרפיה שלך, ולכן ייתכן והרופא המטפל בך ימליץ לך לבצע בדיקות סריקה נוספות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

סריקות – החיפוש אחר ממצאים למחלה לפני הופעת התסמינים הראשונים – הן המפתח לגילוי מוקדם של סרטן השד, כאשר הוא נמצא עדיין בשלב שבו הוא ניתן לטיפול. תלוי בגיל שלך וקבוצות הסיכון אליהן את שייכת, הסריקות כוללות בין השאר ביצוע בדיקה עצמית של השד, בדיקת השד על ידי האחות או הרופא (בדיקה במרפאה), ביצוע ממוגרפיה או בדיקות אחרות.

1. בדיקה עצמית של השד

בדיקה עצמית של השד הינה אפשרות אחת ויש לבצע אותה בקביעות החל מגיל 20. על ידי התמקצעות בבדיקה עצמית של השד ועל ידי הכרת המרקם והמבנה של השד שלך על בסיס קבוע, ייתכן ותהיי מסוגלת לגלות סימנים מוקדמים של סרטן השד. יש ללמוד כיצד השד שלך נראה בדרך כלל, ולהיות ערה לשינויים בתחושה או במרקם של השד. במידה וגילית שינוי כלשהו, יש להביא זאת לידיעתו של הרופא המטפל בך בהקדם האפשרי. תני לרופא לבחון את צורת הבדיקה העצמית שלך על מנת לקבל עליה בקורת ועל מנת שיוכל להשיב על שאלות שייתכן והתעוררו בך.

2. בדיקת השד במרפאה

במידה ויש לך היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן או השתייכות לאחת מקבוצות הסיכון אשר מעלות את רמת הסיכון שלך לחלות במחלת סרטן השד, האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לך לעבור בדיקות שד במרפאה אחת לכל שלוש שנים עד הגיעך לגיל 40. לאחר מכן, האגודה למלחמה בסרטן ממליצה על בדיקה זו אחת לשנה.

במהלך בדיקה זו הרופא המטפל בך יבדוק את רקמת השד שלך להימצאות גושים או שינויים אחרים בשד. הרופא המטפל יוכל לגלות גושים או שינויים שהחמצת בבדיקה העצמית שביצעת וגם יוכל להבחין בהגדלה של בלוטות הלימפה הממוקמות באזור בית השחי שלך.

3. ממוגרפיה

ממוגרפיה, אשר בודקת את רקמת השד שלך בעזרת הפקת תמונות של קרני רנטגן, היא כיום הבדיקה האמינה ביותר לגילוי מוקדם של גושים סרטניים בשד שלך עוד בטרם הרופא המטפל בך יוכל לחוש אותם במישוש ידני של השד. מסיבה זו, האגודה למלחמה בסרטן המליצה כבר שנים רבות על ביצוע סריקות ממוגרפיה באופן תדיר לכל הנשים שעברו את גיל ה- 40.

ישנם שני סוגים של בדיקות ממוגרפיה:

סריקה ממוגרפית

ממוגרפיה אבחנתית

אולם בדיקות הממוגרפיה אינן מושלמות. ישנו אחוז מסוים של גידולים סרטניים – לעיתים אף גושים שאותם ניתן לחוש בבדיקה עצמית - אשר אינם מופיעים על גבי צילום הרנטגן (תוצאה שלילית שגויה). 
האחוז הזה גבוה יותר אצל נשים אשר נמצאות בשנות ה-40 של חייהן. זאת מכיוון שנשים בגילאים אלה וגם נשים צעירות יותר נוטות לצפיפות גדולה יותר ברקמת השד, דבר אשר מקשה על ההאבחנה בין רקמה בריאה לרקמה חריגה.

בדיקות אחרות:

גילוי בעזרת מחשב (CAD)

ממוגרפיה דיגיטלית

בדיקה MRI

4. הליכים אבחנתיים

שלא כמו בבדיקות המבוצעות על ידי סריקה, הליך אבחוני מסייע לקבוע את ולאפיין את החריגות ברקמת השד אשר התגלו בביצוע הבדיקות השגרתיות, כגון גילוי גוש על ידי מישוש השד, על ידי סריקה ממוגרפית או סריקה בתהודה מגנטית (MRI). בדיקות אלה מסייעות לרופא המטפל בך לקבוע האם תהיי זקוקה לביצוע ביופסיה והן גם יסייעו בנתינת הנחיות לאופן הביצוע של הביופסיה.

5. אולטרסאונד

6. ביופסיה

ביופסיה – הסרת דגימה קטנה של רקמה לצורך ביצוע בדיקות במעבדה – הינה הבדיקה היחידה היכולה להצביע על נוכחותם של תאים סרטניים. הביופסיה יכולה לספק מידע חיוני לגבי שינויים חריגים ברקמת השד ולסייע בקביעת הצורך בניתוח, ואם ישנו צורך כזה, מהו סוג הניתוח הנדרש. 

סוגי הביופסיה הקיימים הם:

·          ביופסיית מחט עדינה

·          ביופסיית מחט ליבה

·          ביופסיה סטריאוטקטית

·          מיקום חוט מתכת

·          ביופסיה ניתוחית

7. בדיקה של קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון

ניתן לבדוק תאים סרטניים אשר הוסרו במהלך ביופסיה לנוכחות קולטנים הורמונאליים. במידה ובתאים הסרטניים ישנה נוכחות של קולטני אסטרוגן או קולטני פרוגסטרון או שניהם גם יחדיו, ייתכן והרופא המטפל בך ימליץ לך על טיפול תרופתי כגון טמוקסיפן (Tamoxifen), אשר מונע מן האסטרוגן להיקשר לאזורים אלה.

8. בדיקת הדרגה

בדיקות לקביעת דרגת המחלה קובעות את הגודל ומיקום הגידול הסרטני שלך והאם הגידול התפשט למקומות נוספים. קביעת הדרגה גם מסייעת בתכנון הליך הטיפול. הסרטן מדורג בדרגות מ- 0 ועד IV.

סרטן בדרגה 0 נקרא גם סרטן שד בלתי פולשני, או מקומי. למרות שאין לגידולים אלה את היכולת לפלוש לרקמת שד בריאה או להתפשט אל עבר איברים נוספים בגופך, ישנה חשיבות גדולה להסיר את הגידולים הללו מכיוון שהם עלולים להפוך בעתיד לגידולים סרטניים פולשניים.

סרטן שד בדרגות I ועד IV הינם גידולים סרטניים פולשניים אשר יש להם את היכולת לפלוש אל עבר רקמות שד בריאות ולאיברים אחרים בגופך. סרטן בדרגה I הינו גידול קטן ומקומי בעל סיכויי ריפוי גבוהים מאוד. אך ככל שעולה הדרגה כך קטנים סיכויי ההחלמה. 

סרטן שד בדרגה IV, הינו גידול סרטני אשר התפשט אל מעבר לרקמות השד שלך אל תוך איברים נוספים, כגון העצמות, הריאות והכבד. למרות שלא ניתן לרפא את הסרטן בשלב זה, ישנה סבירות כי הוא יגיב היטב למגוון טיפולים, אשר יביאו להצטמקות הגידול והשארתו בשליטה למשך פרק זמן ממושך.

9. בדיקות גנטיות

במידה ויש במשפחתך היסטוריה על בסיס תורשתי של סרטן השד, בדיקות דם יסייעו בגילוי גן BRCA פגום או פגמים בגנים אחרים אשר מועברים מדור לדור במשפחתך. 

בדיקות אלה מניבות לרוב תוצאות שאינן חד משמעיות ועל כן יש לבצען רק במקרים מיוחדים ולאחר התייעצות עם יועץ גנטי. במידה ואינך נמצאת בסיכון גבוה של תחלואה בסרטן השד או בסרטן השחלות על בסיס תורשתי, אין לרוב המלצה לבצע בדיקות אבחון גנטיות.

במרבית המקרים, אבחון גנטי הוא יעיל רק במידה ותוצאות הבדיקה יסייעו לך לבחור מהי הדרך הטובה ביותר עבורך לצמצם את הסיכון שלך לחלות בסרטן. האפשרויות נעות בין ביצוע שינויים באורח החיים שלך וביצוע בדיקות סריקה יחד עם נטילת טיפול תרופתי כגון טמוקסיפן (Tamoxifen) ועד כדי נקיטת אמצעים קיצוניים כגון כריתת שד כפולה כצעד מניעתי והסרת השחלות שלך.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

קבלת האבחנה שחלית במחלת סרטן השד הינה אחת מן החוויות הקשות ביותר איתן תתמודדי. בנוסף להתמודדות עם מחלה מסכנת חיים, עלייך להחליט החלטות לגבי מערך טיפולים שאינו פשוט כלל.

מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי על אפשרויות הטיפול המוצעות לך. מומלץ לשקול קבלת חוות דעת שנייה ממומחה לסרטן השד במרפאה המתמחה לכך. השיחה עם נשים שעברו חוויה דומה תהייה לך לעזר רב.

קיימים מגוון טיפולים לכל אחד משלבי המחלה. מרבית הנשים יעברו ניתוח לכריתת השד בנוסף לטיפול בהקרנות, טיפול כימותרפי או טיפול הורמונאלי. ישנו גם מגוון של טיפולים ניסיוניים לטיפול בסרטן מסוג זה.

ניתוח

כיום, כריתה מלאה של השד מבוצעת לעיתים נדירות. במקום זאת, מרבית הנשים הן מועמדות מצוינות לכריתה חלקית או כריתת הגוש בלבד. במידה והחלטת על כריתה מלאה של השד, ייתכן ותשקלי ניתוח לשחזור השד.

ניתוחים להסרת גידולים סרטניים בשד כוללים בין השאר:

כריתת הגוש הסרטני

ככלל, ניתוחים להסרת הגוש מלווה תמיד בטיפולי הקרנות לאחר מכן וזאת על מנת להשמיד את כל התאים הסרטניים אשר ייתכן ונותרו מאחור. אך במידה ומדובר בגידולים קטנים אשר אינם פולשניים, עולה השאלה במחקרים מסוימים לגבי הנחיצות של ההקרנות – בעיקר כאשר מדובר בנשים מבוגרות יותר. מחקרים אלה הצליחו להוכיח חד משמעית האם כריתת הגוש בלווי הקרנות תורמת בהכרח להארכה ושיפור בחייהן של המטופלות בהשוואה לאלה שעברו כריתת גוש בלבד.

סוגי ניתוחי כריתת שד: 

ביופסיה של בלוטות הזקיף

מכיוון שסרטן השד מתפשט בראש ובראשונה אל עבר בלוטות הלימפה הממוקמות בבית השחי שלך, כל הנשים אשר אובחנו כלוקות בסרטן מן הסוג הפולשני צריכות לעבור בדיקה של בלוטות אלה.

ביתור בלוטות הלימפה של בית השחי

במידה ובלוטת זקיף מסוימת מראה סימנים של נוכחות גידול סרטני, הרופא המנתח יסיר את כל בלוטות הלימפה הנותרות בבית השחי שלך.

ניתוח שחזור השד

במידה ורצונך בניתוח לשחזור השד, שוחחי על כך עם הרופא המנתח שלך לפני ביצוע כל הליך ניתוחי. לא כל הנשים הן מועמדות טובות לניתוח לשחזור השד. מנתח פלסטי יוכל לייעץ לך לגבי מגוון תהליכים, להציג בפנייך צילומים של נשים אשר עברו הליכים שונים של שחזור השד, וביכולתך להתייעץ איתו איזה סוג שחזור הוא המתאים ביותר למקרה שלך. האפשרויות העומדות בפנייך יכולות לכלול שחזור בעזרת שתל מלאכותי או בניית שתל מרקמות שלך. הליכים ניתוחיים אלה יכולים להתבצע במהלך ביצוע הכריתה או בשלב מאוחר יותר.

סוגי שחזורים:

  • שחזור עם שתלים
  • שחזור בעזרת קפל רקמות עצמאי
  • שחזור Deep inferiorepigastric perforator (DIEP)
  • שחזור אזור הפטמה והילת השד


* באדיבות בית החולים איכילוב

טיפולי הקרנות

כימותרפיה

טיפול הורמונאלי

טיפול ביולוגי

ככל שהחוקרים לומדים יותר ויותר על ההבדלים שבין התאים הבריאים לתאים הסרטניים, הולכים ומתפתחים טיפולים שהם ייעודיים לתקוף הבדלים אלה – טיפול על בסיס ביולוגי. ישנם שלושה סוגים של טיפולים ביולוגיים אשר זמינים לטיפול בסרטן השד. 

טיפולים אלה כוללים בין השאר:

Trastuzumab (הרצפטין Herceptin)

Bevacizumab (אבסטין Avastin)

מניעה

אין דבר אשר יכול להבטיח לך כי לא תחלי במחלת סרטן השד. אך ישנם מספר צעדים אשר תוכלי לנקוט על מנת להקטין את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד.

מניעה באמצעים כימיים

מניעה באמצעים כימיים היא שימוש בתרופות מסוימות על מנת להקטין את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד. ישנן שתי תרופות הנמצאות בשימוש למניעת התפתחות סרטן השד אצל נשים אשר נמצאות בקבוצת סיכון ברמה גבוהה. 

תרופות אלה שייכות לקבוצת תרופות המפעילים הסלקטיביים של קולטני האסטרוגן ( selective estrogen receptor modulators SERM):

Tamoxifen (Nolvadex)

Raloxifene (Evista)

ניתוח כצעד מונע

למרות שמדובר בצעד קיצוני, ביצוע ניתוח כריתה כצעד מונע יכול לקטין את הסיכון לחלות בסרטן השד אצל נשים אשר נמצאות בקבוצות סיכון. 

האפשרויות כוללות בין השאר:

  • כריתת שד כצעד מונע
  • כריתת שחלה כצעד מונע

שינויים באורח החיים

נקיטת מספר צעדים הקשורים באורח החיים שלך יכולים להיות גורם משפיע בצמצום הסיכויים שלך לחלות בסרטן השד.

  • שאלי את הרופא המטפל בך בנוגע לנטילת אספירין
  • צמצום צריכת משקאות אלכוהוליים
  • שמירה על משקל תקין
  • הימנעות מטיפולים הורמונאליים ארוכי טווח
  • ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע
  • צריכת מזונות עתירי סיבים תזונתיים
  • שימת דגש על צריכת שמן זית
  • הימנעות מחשיפה לחומרי הדברה

כיווני מחקר חדשים

המדענים ממשיכים לחקור בתחום פיתוח מספר טיפולי מניעה אפשריים למניעת סרטן שד ובינהם בין השאר:

חומצה רטינואית (Retinoids)

זרעי פשתן






פורומים סרטן ריאות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
MRI מוח ללא ועם גדוליניום ברוך 30/09/2020 13:07
  • סיבת ההפנייה: בן 52 ,ברקע ממאירות ריאה , בדיקת מעקב. טכניקה: סדרות SWI DWI FLAIR T2, T1 ללא ולאחר חומר ניגוד במישורים שונים. בוצעה השוואה עם סריקת MRI קודמת מ-2018/10/07. ממצאים: חדרי המוח, חריצים וציסטרנות תואמים לגיל. בשקלול FLAIR / T2 נראים מוקדי אות תת קורטיקליים ספורים בשתי האונות הפרונטליות הללו ממצאים מינימליים, ללא שינוי מבדיקה קודמת, ונראים חסרי משמעות קלינית. אין עדות לתהליך תופס מקום, בצקת, אפקט מסה או דימומים תוך גולגולתיים. ללא מוקדי האטה במפות הדיפוזיה. ללא עדות לתוצרי פירוק דם בסדרת SWI. מוקד שומני זעיר בטריגון של החדר השמאלי בעל אות גבוה בT1) סדרה 7 תמונה 93 ,(ואות נמוך בSWI) סדרה 12 תמונה 51 .(נצפה גם ב-CT ראש משנת 2017. קו האמצע שמור. ציסטרנות הבסיס פתוחות. החזר אות תקין מהעורקים התוך גולגולתיים העיקריים. סינוסים ורידיים ראשיים פתוחים. בהסתכלות בגומה אחורית נראית ציסטה ארכנואידלית פאראמדיאנית אחורית מימין בקוטר כ-2 ס"מ (סדרה 8 תמונה 10 , (ממצא אקראי. מעבר קרניוצרויקלי חופשי. אוורור תקין של מערות הפנים ותאי המסטואיד. לסיכום: ללא עדות לפיזור משני. צילום MRI חדש הבדיקה בוצעה בסדרות משוקללות DWI, FLAIR, T2, T1. סיבת הבדיקה: ביקורת בעקבות טיפולים לשאת ריאתי. חדרי המח תקינים בגודלם. מודגמת ציסטה ארכנואידלית באספקט האחורי של הצרבלום מימין. מודגמים מעט מוקדים איסכמיים כרונים זעירים בחומר לבן, ללא עדות לאיסכמיה אקוטית. אין עדות לתהליכים תופסי מקום במח, האדרה פתולוגית, דמם, שינויים דמילנאטיבים או קולקציה חוץ מוחית. לא הודגמה בצקת מוחית. CPA ,תעלות שמע פנימיות והאיזור הסלרי בגדר התקין. סיגנל זרימה תקין הודגם בעורקי המח, ללא עדות למלפורמציה וסקולרית. מערכות הניקוז הורידיות תקינות ללא עדות לסינוס טרומבוזיס. מודגמת ליפומה זעירה בטריגון החדר הלטרלי השמאלי. סיכום: אין עדות לפיזור משני מוחי. בהשוואה לבדיקת MRI קודמת מ 20.3.17 ,אין עדות לשינוי משמעותי. מה זה אומר ?

  • + הוסף תגובה
עובש אופיר 23/09/2020 17:32
  • האם נשימה במשך חודשים רבים של עובש גןרמת לסרטן?

  • + הוסף תגובה
סרטן מיכל 17/09/2020 21:11
  • דוד שלי בן 80 , בעברו עישון כבד ומחלת COPO ירידה במשקל בשנה האחרונה לפני 7 חודשים אושפז עם דלקת ראות שטופלה בהצלחה עם אנטיביוטיקה. הצללה בCT . הומלץ מעקב ספיגת דלקת לאחר כחצי שנה . אחרי חצי שנה גילו שהצללה לא נספגה והיא בעצם גדלה ל7 ס"מ של גידול סרטני. האם היתה להערכתך רשלנות באורך הזמן המומלץ לבדיקת CT חוזרת ? מה הפרוטוקול המקובל לצילום חוזר למעקב בסיפור רפואי כמו של דודי ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!