עצירות (Constipation)

ראשי

תאור

עצירות במושגים קליניים מוגדרת על פי מספר מדדים, אם במהלך 12 שבועות לפחות במהלך שנה אחת היו פחות מ-3 צאיות בשבוע; או שב-25% מהזמן לפחות נדרשה התאמצות בצאייה, או שההתרוקנות לא היתה שלמה, או שהצואה היתה קשה, או שהיתה תחושה של סתימה ונדרשה הסתייעות באצבע לצאייה.

עצירות אינה מחלה בפני עצמה אלא תסמין של מצב קליני כלשהו. לאבחון מסתמך הרופא בלעדית על תלונות החולה. בעולם המערבי ל-99% מהאוכלוסייה יש בין 3 צאיות ביום עד 3 צאיות בשבוע למזער.

עיקר התייחסות הרופא היא לתדירות ולכמות הצאיות. התסמינים המטרידים ביותר את החולים הם ההתאמצות בצאייה (52%), צואה במרקם קשה (44%), תחושת התרוקנות לא שלמה (34%) ותדירות נמוכה של צאיות (32%).

2% מהאוכלוסייה הכללית לוקים בפחות משתי צאיות בשבוע, 4%-5% בפחות מ-3 פעמים בשבוע. 20% מהאוכלוסייה מתלוננים על קושי בהתרוקנות.  כ-15%-17% לוקים בתסמונת המעי הרגיש (רגיז), כשליש מהם לוקים בעצירות.

עצירות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים ושכיחותה עולה עם הגיל. אנשים רבים הנוטלים בדרך קבע משלשלים, עקב עצירות או עקב אמונה בצורך ב"ניקיון הגוף", אינם נחשבים לחולים. עצירות קיימת גם אצל ילדים ותינוקות.

נהוג לסווג את העצירות לזו שמקורה במחלה אורגנית (Organic constipation) ועצירות שמקורה בהפרעות בתפקוד מערכת העיכול (Functional constipation). 

אישה עם עצירות סובלת מכאבי בטן

עצירות אורגנית
1. מחלות בגיל הילדות: מחלת הירשפרונג המתבטאת בעצירות הנובעת מפגיעה במערכת העצבים של מערכת העיכול, ומחלת הלייפת הכיסתית שהיא מחלה תורשתית המתבטאת בפגיעה בבלוטות ההפרשה ובעצירות.

2. מחלות מטבוליות: סוכרת, תת-פעילות בלוטת התריס או בלוטת יותרת המוח, רמות גבוהות של סידן או אשלגן בגוף, עודף/חסר נתרן בגוף, מחלות כליה, גידולים המפרישים הורמונים.

3. מחלות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית: מחלת פרקינסון, אירוע מוחי, שיטיון, גידולים במוח, פגיעות/חבלות במוח או בעמוד שדרה.

4. מחלות המעי הגס: גידולים, דלקת החלחולת, פתלת המעי (סיבוב המעי סביב צירו Volvulus), סעפת (Diverticulosis), סדק בפי הטבעת.

5. תרופות: תרופות רבות גורמות לעצירות. טיפול ביתר-לחץ-דם, חומרים נוגדי דיכאון/כאב, משתנים ועוד.

עצירות תפקודית
1. תת-פעילות של המעי הגס (Colon inertia): ירידה בתפקוד המוטורי של המעי הגס המתבטאת בירידה בתדירות הצאיות. ברוב המקרים קיימת פגיעה בעצבי האגן או במערכת העצבים של המעי הגס עצמו. במקרים נדירים נפגע שריר המעי.

2. הפרעות בהתרוקנות המעי (Outlet obstruction): קבוצה זו כוללת קשיי התרוקנות ותחושת התרוקנות בלתי שלמה, במצבים כגון:

א. אניזמוס (Anismus), מוגדר ככיווץ פרדוכסי של שרירי פי הטבעת ורצפת האגן בעת תהליך הצאייה (במקום הרפייתם)
ב. צניחת השרירים של רצפת האגן
ג. רקטוצלה - כיס הנוצר בעת תהליך צאייה עקב פגיעה במחיצה בין הנרתיק לחלחולת
ד. צניחה של איברי אגן שונים על החלחולת בעת התרוקנות (מעי דק, שלפוחית, רחם)

3. עצירות משולבת כוללת האטה בתפקוד המעי הגס והפרעה בתהליך ההתרוקנות. 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בכל מקרה של עצירות הנמשכת למעלה מ-3 חודשים יש לשלול מחלה אורגנית. מבצעים בדיקות דם ולעיתים גם צילום לאחר חוקן בריום או אנדוסקופיה, בהתאם לצורך.

יש לערוך בירור מעמיק יותר של מספר יחידות התנועה במערכת העיכול לרבות מאנומטריה אנורקטלית (בדיקת לחצים בפי הטבעת), פרוקטוגרפיה (צילום תהליך ההתרוקנות), בדיקת זמן מעבר במעי (צילומי רנטגן של מעבר חלקיקים במעי), אלקטרומיוגרפיה של שרירי פי הטבעת ושל רצפת האגן (רישום הפעילות החשמלית של השריר לשם הערכת נזק עצבי/שרירי), ברוסטאט (בלון המוחדר לחלחולת לבדיקת מידת ה"אלסטיות" של השריר וכן לשם הערכת סף רגישות/כאב).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

בעצירות אורגנית יש לטפל ספציפית במחלה הראשונית.

ברוב המקרים הטיפול בעצירות אינו ספציפי וכולל את האמצעים הבאים:

1. שינוי תזונה - לסיבים התזונתיים יש ערך רב בטיפול בעצירות. הכמות המומלצת היא 30-20 גר' ליממה (ריכוז הסיבים בסוגי מזון שונים נתון בטבלה 1). הסיבים מעלים את המשקל, את הנפח, ואת תכולת המים והחיידקים בצואה ועל ידי כך גורמים לקיצור של זמן המעבר במעי. מומלצות תרכובות של דגנים ושל פירות העשירים בתכולת הסיבים.

2. חומרים משלשלים

3. ניתוחים - שמורים למקרים קשים כאשר לא ניתן להתגבר על העצירות בטיפול שמרני. כריתה תת-שלמה של המעי הגס במקרים קשים של תת-פעילות המעי הגס. קולוסטומיה (הוצאת גדם מעי לתוך שקית בעור) אשר נועד לאפשר התרוקנות סדירה. ניתוח זה אינו פותר את הבעיה מיסודה אך יתרונו בכך שהוא הפיך. בעבר היו נהוגים ניתוחים שונים לחיתוך שרירי פי הטבעת. ניתוחים אלו ננטשו עקב תוצאותיהם הגרועות.

4. טיפולים התנהגותיים - פסיכותרפיה, משוב ביולוגי והיפנוזה. טיפולים אלו נועדו להביא להרגעה ולשליטה טובה יותר על פעילות המעי.

5. רפואה משלימה - שיטות תזונתיות כהומיאופתיה, או שיטות פיזיקליות כשיטת פאולה (התעמלות השרירים הטבעתיים).

מניעה

ישנה כמה דברים אשר תורמים לפעילות המטבולית ועשויים למנוע עצירות:

  • שתייה מרובה של מים.
  • צריכה של ירקות ופירות.
  • שילוב של דגנים מלאים בארוחה.
  • פעילות גופנית.






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תוצאות בדיקה אלון 02/08/2020 14:45
  • בן 58 ברקע כבד שומני ו תסמונת ג'ילברט. מטופל בלוסטראל 75 מ"ג מזה שנתיים. בבדיקות ALT 144 AST 59, בילירובין טוטאל 1.81 ו ישיר 0.26. ALT הוכפל מבדיקה לפני שנה בדיוק. אוראה 46.2 וכל שאר הבדיקות בגדר הנורמה. בשבועות האחרונים תזונה מבוססת חלבון במטרה להוריד משקל עודף. מה משמעות הבדיקה?

  • + הוסף תגובה
תחושה מוזרה בבטן אתי 26/07/2020 03:15
  • שלום ,בת 34 ברקע 2 הפלות האחרונה לפני שבועיים ,יתר לחץ דם מאוזן ואבן בכיס מרה,מזה חודש וחצי תחושה כל הזמן של רעב גם שנייה לאחר שסיימתי לאכול,יש גם תחושה מוזרה בבטן העליונה כמו של נפיחות,גרפס תקוע?וממש חוסר נוחות.עוזר לי לאכול כדי להעביר את התחושה הזו של הבטן .לעיתים יש שלושלים הרופא משפחה חשב בעבר שזה מעי רגיז לפני 5 שנים עשיתי גסטרו בגללל שלשולים חוזרים ושם היה פוליפ שהוציאו (הבנתי שהסוג של הפופיל היה בסדר) אודה להתייחסות

  • + הוסף תגובה
דיספפסיה ד"ר אייל הירש 27/07/2020 22:02
  • שלום אתי, התחושות שאת מתארת מתאימות להגדרה של דיספפסיה. דיספפסיה יכולה להתבטא במספר אופנים כמו שובע מוקדם, כאבים או אי נוחות בבטן עליונה, תחושות שריפה, גיהוקים, תפיחות ולעיתים בחילות ואף הקאות. התסמינים יכולים להופיע ביחד או לסירוגין. הגורמים מרובים ויש לבדוק אותם ביעוץ הרופא המטפל וכוללים בין השאר זיהום בהליקובקטר פילורי, רגישות למרכיבים במזון והפרעות בתנועתיות הקיבה. כמו בהרבה מצבים, גם בדיספפסיה יש מקום למצב הנפשי. לאחר בדיקה הרופא יכול לייעץ לבצע בדיקות מעבדה מתאימות, תבחיני נשיפה, US או גסטרוסקופיה. הטיפול הוא בהתאם לממצאים.

  • + הוסף תגובה
תרופות להפטיטיס C נאוה 23/07/2020 09:27
  • שלום, האם תוכל להסביר על הטיפול החדשני להפטיטיס? על תופעות הלואי? אני מועמדת לטיפול. תודה

  • + הוסף תגובה
טיפול תרופתי בדלקת כבד נגיפית C ד"ר אייל הירש 25/07/2020 13:45
  • שלום נאווה, הטיפול בדלקת כבד ויראלית על רקע הפטיטיס C (שם הוירוס) היא אחת המחלות שבהן חלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות ששינתה את התמונה לחלוטין. ניתן היום, ע"י טיפול פשוט ובטוח בכדורים דרך הפה למשך שבועות ספורים, להעלים את הוירוס לחלוטין. תפקיד הרופא המטפל הוא להתאים את הטיפול למחלות רקע אם קיימות ולעקוב אחרי תוצאות הטיפול. בנוסף יש צורך לבדוק האם במהלך השנים שבהם היית חולה נגרם נזק לכבד או סיבוכים אחרים. חלק מהסיבוכים גם משתפר לאחר הטיפול בוירוס. אצל רוב המטופלים, במידה והכבד תקין, אין צורך בהמשך מעקב לאחר סיום הטיפול התרופתי. בברכת בריאות שלמה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!