אי ספיקת לב (Congestive heart failure)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

אי-ספיקה בלב היא כישלון של משאבת הלב להזרים דם במידה מספקת לרקמות הגוף. זוהי בעיה קשה בעולם המערבי. היא פוגעת לרוב באוכלוסייה מבוגרת. 6% עד 10% מבני ה-65 ומעלה לוקים במחלה. בשנים האחרונות קיימת עלייה בהיקף האשפוז ובשיעורי התמותה מהמחלה, למרות החידושים בטיפול.
כיום נוהגים לסווג אי-ספיקה בלב לפי 4 דרגות חומרה:

דרגה A - כוללת אנשים שאין להם עדיין פגיעה בלב, אך נמצאים בסיכון גבוה שתתפתח אצלם פגיעה בלב. לדוגמה: חולים הלוקים ביתר-לחץ-דם, במחלת לב טרשתית או בסוכרת.
דרגה B - כוללת חולים עם פגיעה בלב, אך טרם התפתחו תסמיני המחלה. כגון חולים שעברו אוטם בשריר הלב, חולים עם פגיעה במסתמים או הרחבת החדר השמאלי.
דרגה C - כוללת חולים עם תסמינים של אי-ספיקה בלב.
דרגה D - כוללת חולים שמחלתם סופנית.

הפגיעה בתפקוד החדר השמאלי מתקדמת. הפגיעה מתחילה בנזק לשריר הלב וממשיכה בתהליך מתקדם של שינוי צורת הלב (Remodelling). שריר הלב מתעבה תוך כדי ניסיון להוריד את מתח הקיר, ובהמשך החדר מתרחב והלב מקבל צורה עגולה. תהליך זה מקדים בחודשים ואף בשנים את התפתחות התסמינים.

סימפטומים


הביטויים העיקריים של המחלה הם קוצר נשימה ועייפות אשר מגבילים את היכולת להפעיל את הגוף במאמץ, פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים של החולה.

קיימת אצירת נוזלים אשר גורמת לבצקות באזורים שונים בגוף. באי-ספיקה של החדר הימני בלב יש נטייה להצטברות הנוזלים בגפיים התחתונים, בכבד, בבטן ובוורידי הצוואר. לעומת זאת, מחלה של החדר השמאלי גורמת לצבירת נוזלים בריאות המובילה לקוצר נשימה עד בצקת בריאות.

תלונות שכיחות הן קוצר נשימה בשכיבת פרקדן וצורך בהוספת כריות לשינה. לעיתים מומלץ לחולים לישון בישיבה על מנת למנוע קוצר נשימה המעיר משינה וקימה למתן שתן בלילה.

סיווג New York Heart Association - NYHA לפי דרגות של אי-ספיקה בלב הנמדדת על פי רמת המאמץ הגורמת לתסמינים:

דרגה I - התסמינים מופיעים רק במאמצים קשים כמו אצל אדם בריא
דרגה II - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ רגיל
דרגה III - התסמינים מופיעים לאחר מאמץ קל
דרגה IV - התסמינים מופיעים במנוחה

סיבות וגורמי סיכון

הגורמים יכולים להיות קשורים בפגיעה מבנית או בפגיעה תפקודית, כלומר, פגיעה ביכולת החדר להתמלא ולהזרים דם. כשני שלישים של המקרים נגרמים על ידי מחלת לב כלילית. גורמים נוספים יכולים להיות יתר-לחץ-דם, פגיעה במסתמים, רעלנים הפוגעים בשריר הלב, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), הפרעה בפעילות של בלוטת התריס. יש מקרים שבהם אין סיבה ברורה.

אבחון ובדיקות

האבחון מתבסס על העבר הרפואי ועל בדיקה גופנית. שאלות הנוגעות לתסמינים כגון חולשה, קוצר נשימה בשכיבה, קוצר נשימה בלילה, קימה בלילה למתן שתן. חשוב לברר את הסיבה להתפתחות המחלה.

כשמופיעה החמרה במחלה יש לנסות ולברר את הגורם ליציאה מאיזון, כגון צריכת מלח, אירוע בלב או הפרעת קצב, יתר-לחץ-דם, הפרעת תפקוד בבלוטת התריס, חום או זיהום חד, אנמיה, אי-היענות לטיפול בתרופות.

בדיקה גופנית כוללת האזנה לאיוושות על פני הלב, קצב הלב, שקילה יומית, בדיקה לאיתור נוזלים בריאות, גודש בוורידי הצוואר, בצקות בגפיים התחתונים.

בדיקה חשובה לאבחון היא בדיקת על-שמע של הלב (אקוקרדיוגרפיה) אשר מדגימה את מבנה הלב, ותפקודו.

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול היא מניעת המחלה בחולים אשר טרם התפתחו אצלם תסמינים. באלו שכבר הופיעו תסמינים מטרת הטיפול היא: מניעת ההתקדמות של המחלה, מיתון התסמינים, שיפור איכות החיים ומניעת תמותה. בחולים הנמצאים בסיכון גבוה לאי-ספיקה בלב, טיפול בגורמי הסיכון מפחית את הסיכוי להתפתחות המחלה. יש צורך לטפל ביתר-לחץ-דם, ברמות גבוהות של שומנים בדם, להימנע מעישון ומצריכת אלכוהול, ולטפל בהפרעות בבלוטת התריס. מומלצת הגבלה של צריכת מלח. לחולים הלוקים במחלת לב טרשתית, ולחולי סוכרת או יתר-לחץ-דם, מומלץ טיפול באמצעות תרופות מסוג חוסמי אנזים המהפך (ACE-I).

לחולים שיש פגיעה במבנה הלב, כגון חולים לאחר אוטם, מומלץ טיפול בעזרת מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא. יש צורך במעקב תקופתי אחר סימנים ותסמינים של המחלה.

בחולה עם תסמינים דרוש מעקב צמוד אחר מצבו של החולה. יש צורך בהגבלת צריכת מלח, בשקילה יומית לשם מעקב אחר צבירת נוזלים, בחיסון לשפעת ולחיידק הפנימוקוק.

טיפול בתרופות: רוב החולים נזקקים למישלב של מספר תרופות. הטיפול מבוסס על תרופות משתנות ותרופות המרחיבות כלי דם. התרופות העיקריות שבטיפול הן משתנים, מעכבי אנזים המהפך, חוסמי בטא, ולעיתים דיגיטליס. מעכבי אנזים המהפך ממתנים תסמינים, מונעים את תהליך שינוי צורת הלב ומפחיתים שיעורי תמותה. מעכבי אנזים המהפך וחוסמי ביתא, הוכחו כמשפרים פרוגנוזה לטווח ארוך. דיגוקסין עשוי למתן את התסמינים ולהעלות את הסבילות למאמצים.

במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי מעכבי אלדוסטרון, כגון אלדקטון, הפחיתו את שיעור התמותה מאי-ספיקה בלב באופן משמעותי.

חולים שמחלתם סופנית עם תסמינים גם במנוחה, נזקקים לעיתים לתרופות מרחיבות כלי דם במתן תוך-ורידי כגון ניטרטים, תרופות אינוטרופיות המשפרות את התכווצות הלב במתן לתוך הווריד, קיצוב חדרי, השתלת לב או טיפול במסגרת הוספיס.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!