גידולים הגורמים להפרשת חלב מהשדיים (prolactinoma)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

פרולקטינומה היא גידול שפיר מסוג אדנומה בבלוטת יותרת המוח (pituitary gland, hypophysis) שגורם להפרשה עודפת של פרולקטין ובעקבותיו לירידה ברמות של הורמוני המין – אסטרוגן בנשים וטסטוסטרון בגברים ובנוסף הפרשת חלב בנשים.
פרולקטינומה אינה מצב מסכן חיים אך היא עלולה לפגוע בראייה בפוריות ובתפקודים מוחיים ואנדוקריניים נוספים. קיים טיפול תרופתי שעוזר להסדיר את רמות הפרולקטין בדם ולחלופין ניתן לבצע ניתוח לכריתה של הגידול.
 

סימפטומים


לגידול מסוג פרולקטינומה יכולים שלא להיות סימפטומים בכלל. במידה וקיימים הם יכולים להיגרם בעבות הרמה הגבוהה של ההורמון פרולקטין בדם – היפרפרולקטינמיה או בעקבות הלחץ שמפעיל הגידול על הרקמות הסמוכות אליו. מאחר והפרולקטין משפיע על הורמוני המין השונים התסמינים משתנים בין גברים לנשים.

בגברים- הפרעות בזיקפה, ירידה בכמות השיער הגוף ולעיתים גם הגדלה של החזה – גינקומסטיה.

בנשים- מחזורי וסת לא סדירים או חוסר הופעה שלהם בכלל, כאבים בזמן קיום יחסי מין בעקבות יובש בנרתיק והפרשת חלב מהשדיים שלא בזמן הריון או הנקה- גלקטוריאה.

בשני המינים- ירידה בצפיפות העצם, ירידה בכמות ההורמונים האחרים שמופרשים מיותרת המוח, ירידה בחשק המיני, הפרעות בראייה, כאבי ראש והפרעה בפוריות.

הגידולים מתגלים אצל נשים בשלב מוקדם יותר מאשר גברים בגלל ההפרעה בסדירות המחזור החודשי, גברים פונים בשלב מאוחר יותר כשהגידול גדול ובשלב מתקדם יותר.
 

סיבות וגורמי סיכון

בלוטת יותרת המוח הינה חלק מהמערכת ההורמונאלית או האנדוקרינית וגודלה כגודל אפונה. על אף גודלה הקטן יחסית בלוטה זו מווסתת כמעט את כל התהליכים בגוף כולל תהליכים מטבוליים, תהליכי גדילה והתפתחות ועוד. פרולקטין הינו אחד ההורמונים שמופרשים מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ותפקידו לעודד יצור חלב בשד ולהכינו להנקה. לא ידוע מה גורם לגידול בתאים המפרישים אותו ויוצרים את הפרולקטינמיה.

חשוב לזכור שיש מצבים נוספים שיכולים לגרום לרמות גבוהות של פרולקטין בדם כמו תרופות שונות, הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, פגיעות חזה שונות, הריון והנקה.

רוב הפרולקטינומות מופיעות בגילאי 20-50 ובשכיחות גבוהה יותר אצל נשים. גידולים אלו נדירים מאד בקרב ילדים.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

•    אובדן ראייה- פרולקטינומה שאינה מטופלת בזמן יכולה לגדול עד למצב בו היא לוחצת על הoptic chiasm, שהוא חלק ממסלול הראיה , ולגרום לאובדן ראייה זמני או אפילו קבוע.

•    תת פעילות של יותרת המוח- פרולקטינומה גדולה יכולה ללחוץ על יותרת המוח ולגרום לפגיעה בתפקוד של החלקים האחרים של הבלוטה וכתוצאה מכך לתת תריסיות, אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה ומחסור בהורמון גדילה.

•    אובדן עצם (אוסטיאופורוזיס)- עודף ברמות הפרולקטין גורם לירידה בכמות הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, מה שמוביל לירידה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לפיתוח של אוסטיאופורוזיס.

•    סיבוכים בהריון- בזמן ההיריון ישנה עליה טבעית ברמות הפרולקטין. באישה שכבר סובלת מפרולקטינומה ההגדלה הנוספת של הבלוטה עלולה לגרום להפרעות נוספות כמו הפרעה בראייה וכאבי ראש. בכל מקרה בזמן היריון אם ידוע כבר על פרולקטינומה המטופלת תרופתית יש להתייעץ עם הרופא על איזון הטיפול בהריון.
 

אבחון ובדיקות

אם קיים חשד להימצאות של פרולקטינומה מבצעים את הצעדים הבאים לאבחנה של המצב:

-    בדיקת דם- בבדיקה זו ניתן לזהות האם רמות הפרולקטין גבוהות מהתקין וכן האם ישנם שינויים נוספים ברמות ההורמונים האחרים שמופרשים על ידי בלוטת יותרת המוח. בנשים יש לבצע גם בדיקת הריון שגורם באופן תקין לרמות גבוהות של פרולקטין.

-    הדמיה- במידה והחשד הקליני גבוה מבצעים גם בדיקת הדמיה של הראש לבדוק האם ניתן לראות את הגידול. הבדיקה המתאימה לצורך כל היא בדרך כלל בדיקת MRI.

-    בדיקת ראיה- בדיקת ראיה עם דגש על בדיקה מדוקדקת של שדות הראיה תאבחן האם קיים גידול שלוחץ על המסלול של עצב הראייה.
 

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול הינה לדאוג לכך שרמות הפרולקטין ושאר הורמוני יותרת המוח יהיו ברמה התקינה ובנוסף, למנוע פגיעה בעקבות הלחץ שמפעיל הגידול על הרקמה הסמוכה.


תרופות:

התרופות יכולות להוריד את רמת הפרולקטין ואף להקטין את גודל הגידול. את התרופות יש לקחת למשך פרקי זמן ממושכים. התרופות מבוססות על חיקוי פעולת החומר דופמין, הקיים באופן רגיל בגוף ומטרתו להוריד את רמות הפרולקטין. התרופות פועלות באופן חזק יותר ולזמן ארוך יותר מאשר הדופמין המיוצר באופן תקין בגוף. גם תחת טיפול תרופתי ניתן להרות אבל במצבים מסוימים הטיפול יופסק במהלך ההיריון. תופעות הלוואי הנפוצות של הטיפול התרופתי כוללות סחרחורות, בחילות וגודש באף. כשהטיפול התרופתי גורם לירידה משמעותית בגודל של הפרולקטינומה ניתן להפסיק אותו.

ניתוח:


הניתוח משמש כאופציה חלופית כאשר הטיפול התרופתי לא עוזר או כשהוא בלתי נסבל בגלל תופעות הלוואי.

את הניתוח ניתן לבצע דרך האף בגישה טרנס- ספנואידלית בצורה זו הסיבוכים הם מינימאליים כי אין חדירה דרך רקמת מוח והגישה אל הגידול היא פשוטה יחסית. בגידולים מפושטים וגדולים לפעמים יש צורך בגישה ניתוחית אחרת ובפתיחה מלאה של הגולגולת עצמה. הניתוח מסובך יותר ככל שהגידול גדול ומפושט יותר, כשהגידול קטן ניתן לומר בוודאות יחסית שרמות הפרולקטין לאחריו יהיו תקינות.
רבים מגידולי הפרולקטינומה נוטים לחזור במשך חמשת השנים שלאחר הניתוח ולכן גם עם הניתוח יש צורך בטיפול תרופתי.
 




פורומים, סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עזרה בפענוח ביופסיה ליאור19 09/07/2019 17:09
  • שלום , עקב תוצאות בממגורפיה מעט הסתיידויות עדינות מאורגנות בקבוצה אחתbiards 3 כל השאר תקין כל באולטרסאונד כנראה שפיר לא הייתי רגועה וביקשתי לבצע ביופסיה , תומאות הביופסיה fibrocystic changes with focal atypical ducutalheyperplasia er,p63, ck5/ and k903 stain were erformed , אני בת 40 לא עברתי הריונות ואין לי סיפור משפחתי , מה הממצא הזה אומר , אני ממש לחוצה ומה דרכי הטיפול בזה בנוסף בגלל היותי רווקה מאוד מפחדת מניתוח בגלל השלכות , האם אפשר לטפל בתרופות או שמספיק מעקב ? אין את זה אצלנו לאף אחת במשפחה כל הסיפור נראה לי מוזר , אודה לעזרה

  • + הוסף תגובה
בנוסף ליאור19 09/07/2019 17:12
ממצא ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/07/2019 11:32
  • זה אכן לא סרטן, אך הממצא מעלה מידת סיכון לחלות בסרטן שד בעתיד דורש התיחסות, אך לא במסגרת הפורום קבעי פגישה מסודרת עם כירורג שד או אונקולוג

  • + הוסף תגובה
ממצא ליאור 19 12/07/2019 13:16
  • תודה על התייחסותך, האם יש לכך טיפול תרופתי בלי לבצע ניתוח? האם מחייב לבצע ניתוח במידה ואין סרטן? אם כן איזה והאם הוא מותיר צלקות .

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 12/07/2019 14:38
  • צר לי אלו לא שאלות שניתן לענות עליהן באופן וירטואלי

  • + הוסף תגובה
רלוקסיפן (אוויסטה) סיוון 07/07/2019 17:53
  • שלום רב, בת 33. 4 שנים לאחר סרטן שד הורמונלי, ללא בלוטות, עברתי למפקטומי והקרנות. מטופלת בטמוקסיפן מאז, ועד לפני 8 חודשים גם בדקפפטיל. לאחרונה מאוד קשה לי להתמודד עם תופעות הלוואי של הטמוקסיפן. בעיקר עם הדיכאון, פוליפים ברחם, צ'יסטות בשחלות. הדיכאון לא עובר, הפוליפים והצ'יסטות כל הזמן מופיעות שוב ושוב. מרגיש לי מן לופ כזה שלא נגמר וגם לא יגמר. בכל אופן, האונקולוגית הציעה שאעבור לרלוקסיפן. השאלה שלי היא, האם יש מספיק מחקרים על היעילות של הרלוקסיפן בסרטן שד? בנוסף, קראתי באינטרנט שהתרופה בכלל ניתנת לנשים בגיל המעבר. ואני עדיין בגיל הפוריות.

  • + הוסף תגובה
רלוקסיפן ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/07/2019 11:40
  • אין כל מחקרים לגבי רלוקסיפן כטיפול מניעתי לחולות לאחר אבחון של סרטן שד המחקרים היחידים הם לגבי טיפול מניעתי אצל נשים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד, כאמור בנשים בגיל הבלות שאלי את האונקולוגית שלך לגבי הצורך בהמשך טיפול בטמוקסיפן

  • + הוסף תגובה
רלוקסיפן סיוון 10/07/2019 17:31
  • היא אומרת שזה מוקדם מידי להפסיק. אבל מצד שני תופעות הלוואי, הפגיעה באיכות החיים, והסיכונים כשאני ממשיכה לקחת את התרופה גם גדולים. כך שאיני יודעת מה לעשות. בגלל זה שאלתי כאן לדעתך. האם אפשרי להפסיק לאחר 4 שנים או שזה בכלל משהו שלא עולה על הדעת מבחינת סיכון? האונקוטייפ יצא לי 18 כלומר 12% עם טיפול הורמונלי. בנוסף שמעתי שיש את הבדיקה באסף הרופא שבודקת אם האנזים שמפרק את הטמוקסיפן נמצא בגוף. האם מומלצת?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/07/2019 19:03
  • הבדיקה באסף הרופא אינה מתוקפת להחלטת בנוגע לטמוקסיפן. לגבי החלטה טיפולית פרטנית לגבייך. אין לי אפשרות ליעץ לך בפורום

  • + הוסף תגובה
טריפל נגטיב RUT 05/07/2019 13:47
  • שלום דוקטור בן ברוך, שלום רב, מבקשת לדעת האם זה מתאים להגדרה של סרטן שד "טריפל נגטיב" ? : HER-2 (+2) Estrogen receptors -0 % of cells positive Progestron receptors- 50 % of cells positive תודה , רות

  • + הוסף תגובה
איפיון ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/07/2019 11:41
  • ברגע שיש PR חיובי, הסרטן לא מוגדר כטריפל נגטיב

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!