רגישות יתר למזון

food hypersensitivity, food allergy

המומחים של Infomed מסבירים:

על פי סקרים שונים כרבע מהמשפחות מדווחות על לפחות חבר אחד במשפחה הסובל מרגישות למזון כלשהו. אולם על פי מחקרים רפואיים מבוקרים, שכיחות רגישות היתר לסוגי מזון שונים נמוכה בהרבה. כנראה שחוסר הוודאות והידע בנושא גורם לבלבול הרב בתחום בערך הזה ננסה לעשות מעט סדר בבלאגן.

את התגובה הלא רצויה לחשיפה למזונות שונים ניתן לחלק לשני קטגוריות עיקריות:
הראשונה היא התגובה האלרגית המבוססת על פעילות לא תקינה של מערכת החיסון בעקבות חשיפה לאלרגנים. חשיפה שכזו גורמת לתופעות מיידיות כמו הופעת בצקת ואפילו מצב של שוק אנאפילקטי ותופעות כרוניות כמו "אסטמה של העור" (atopic dermatits).
הסוג השני הוא תגובה למזון שאינה במנגנון חיסוני כמו מצב של "חוסר סבילות" שהידוע ביותר הוא חוסר סבילות ללקטוז (חלב) או תגובות פרמקולוגיות אחרות לחומרים שבמזון כמו התגובה של הגוף לקפאין.

רגישות יתר למזון תסמינים
השפעת אלרגית של המזון אליו האדם רגיש יכולה להופיע החל מדקות ספורות לאחר אכילת המזון ועד למספר שעות.

לכל סוג מזון אליו קיימת רגישות יתר ישנם סימפטומים מיוחדים המאפיינים אותה אבל הסימנים הנפוצים ביותר הם:
• אודם מקומי.
• הופעה של סרפדת חריפה (acute urticaria).
• בצקת מקומית.
• כאבי בטן, בחילות והקאות.
• שלשול.
• נזלת אלרגית.
• גרד בעיניים.
• מיגרנות.
במצבים חמורים שעלולים אפילו להתפתח לכדי סכנת חיים מופיעה קושי בנשימה, לחץ בחזה, תחושת מחנק בגרון, דופק מהיר, סחרחורת והתדרדרות למצב של איבוד הכרה. (שוק אנאפילקטי)
הסוג השני של רגישות יתר למזון נגרם בדרך כלל מהפרעות ספיגה שונות ובדרך כלל הוא מתבטא בשלשולים כאבי בטן ותחושה של נפיחות.
סיבות וגורמי סיכון
אלרגיה נגרמת בעקבות פעילות מוגזמת של מערכת החיסון עם חשיפה למולקולה כלשהי, בדרך כלל חלבון, אליה האדם נחשף. החלבון גורם להפעלה של תאי מערכת החיסון הגורמים להפרשת אימונוגלובולינים מסוג E שמגרים תאים אחרים להפריש היסטמין וחומרים נוספים. חומרים אלו מגיעים לכל הגוף אבל משפיעים בעיקר על העור, הלב, דרכי האוויר, מערכת העיכול וכלי הדם.

מבחינה עקרונית ניתן להיות רגישים לכל סוג של מזון ולחלבון שבו אבל למעשה כ90% מהאלרגיה למזון היא למזונות הבאים:

- ביצים.
- חלב.
- חיטה.
- סויה.
- בוטנים.
- אגוזים.
- דגים.
- רכיכות.
גורמי הסיכון כוללים תופעות אלרגיות אחרות כמו אסטמה ואקזמות שונות, סיפור משפחתי וגיל צעיר.
לעומת זאת, הפרעות הספיגה השונות נגרמות בעקבות מחסור או הפרעה בפעילות של האנזים הנדרש לפירוק המזון אליו האדם רגיש. למשל אצל אנשים בעלי רגישות לחלב (לא אלרגיה) יש מחסור באנזים הלקטאז האחראי על פירוק סוכר החלב – לקטוז. בעקבות המחסור באנזים המפרק לקטוז מצטבר במעי, גורר אחריו מים ועובר התססה על יד חיידקי המעי וכך אנו מקבלים הופעה של גזים ושלשולים.
אבחון ובדיקות
האבחנה לאלרגיה למזון מתחילה מהסיפור הקליני והבדיקה הפיסיקלית בנוסף מומלץ לבצע יומן בו מפורטים הרגלי התזונה כך שניתן יהיה לקשור בין הופעה של הסימפטומים השונים לבין המאכלים שנצרכו בדיאטה.
על פי הוראת הרופא יש לבצע הוצאה של מזונות שונים מהתפריט למשך שבוע או שבועיים ולראות כיצד הם משפיעים על התסמינים. החיסרון המרכזי בשיטה זו הוא שהיא מושפעת מאד מהחולה עצמו ואינה אובייקטיבית בצורה מספקת. אבחנה אובייקטיבית יותר ניתן לבצע באמצעות החדרה של המזון החשוד אל מתחת לעור בעזרת מחט ובחינת תגובת הגוף למזון. באדם שהוא רגיש למזון תתפתח נפיחות ואודם מקומיים באזור ההחדרה. גם בדיקה זו אינה חפה מטעויות וגם אם היא חיובית, כלומר גורמת לתגובה עורית, אין זה אומר בהכרח שהחולה אכן רגיש לסוג מזון זה.
במקרים מסוימים נעזרים ברמות הנוגדנים מסוג IgE בדם בעקבות חשיפה לסוגי מזון שונים על מנת למצוא את הגורם לאלרגיה.
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
הטיפול היעיל ביותר הוא הימנעות מאכילת המזון אליו האדם רגיש לצערנו טיפול זה אינו קל וגם לא תמיד אפשרי. לכן, עבור תגובות אלרגיות מינימאליות מספיק טיפול תרופתי פשוט יחסית המכיל נוגדי היסטמין. אנשים הסובלים מתגובות אלרגיות חריפות ומצבים של שוק צריכים לקבל טיפול מיידי על ידי הזרקת אפינפרין ולשם כך עליהם לשאת עימם מזרק המכיל את התרופה ואף להדריך את הקרובים אליהם כיצד יש לטפל בהם בזמן התקף.
כיום קיימים טיפולים ניסויים שתפקידם לשנות ולהשפיע על התגובה של מערכת החיסון וכך למנוע את רגישות היתר.
עבור חלק מהמצבים של חוסר סבילות ניתן לטפל בעזרת אנזים חליפי (ERT) אבל בדרך כלל הטיפול היעיל ביותר הוא ההימנעות.