מחלות של בלוטת יותרת המוח (Pituitary tumors)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

בלוטת יותרת המוח נמצאת בבסיס המוח מאחורי האף וגודלה כגודל אפונה. למרות גודלה הקטן בלוטה זו  מהווה מרכיב מרכזי במערכת האנדוקרינית (המערכת המפרישה הורמונים). בלוטה זו מפרישה הורמונים רבים המתפקדים באופן עצמאי כמו הורמון הגדילה והפרולקטין וכן היא מפרישה הורמונים הפועלים על בלוטות אנדוקריניות אחרות כמו התריס, יותרת הכליה, האשכים והשחלות. למעשה כמעט ואין מערכת בגוף שלא מושפעת מפעילותה של בלוטת יותרת המוח היא משפיע על לחץ הדם, המשקל, הגדילה, מערכת הרביה ועוד מערכות רבות.

גידולים בבלוטת יותרת המוח יכולים לשבש את פעילות המערכת ההורמונאלית בכך שהם יפרישו הורמונים ללא בקרה ומצד שני גידול גם יכול להפריע להפרשת ההורמונים התקינה בלי שהגידול יפריש הורמונים בפני עצמו.

רוב הגידולים בבלוטת יותרת המוח הם גידולים שפירים (אדנומות), כלומר גידול שאינו חודר אל הרקמות הסמוכות אליו ואינו שולח גרורות לאברים מרוחקים.

ישנם מספר אופציות טיפוליות לגידולים אלו החל מתרופות המווסתות את הגדילה שלו וכלה בניתוח לכריתה של הגידול.
          


סימפטומים


הגידול יכול לגרום להסתמנות בגלל הלחץ המכאני שהוא מפעיל על סביבתו שיכול לגרום ללחץ או הפרעה בהפרשת ההורמונים האחרים או בגלל השפעה על המערכת ההורמונאלית על ידי הפרשת הורמונים לא רצויים.

הלחץ המכאני גורם ל:

·         כאבי ראש.

·         אובדן של חלק משדה הראיה, במיוחד בחלקים הפריפריים של השדה.

·         בחילות והקאות.

·         עייפות.

·         חולשה.

·         חוסר סבילות לקור.

·         עצירות.

·         לחץ דם נמוך.

·         אובדן שיער בגוף.

·         ירידה בתפקוד המיני.

·         שינויים לא רצויים במשקל הגוף.

גידולים מסוימים יכולים גם להפריש הורמונים ואז הם נקראים גידולים פונקציונליים. הם יכולים להפריש פרולקטין (פרולקטינומה),הורמון גדילה ולגרום לענקות או אקרומגליה, ACTH ולגרום לתסמונת קושינג או TSH ולגרום לפעילות ביתר של בלוטת התריס.
     

סיבות וגורמי סיכון

הגורם לגדילה לא מבוקרת של תאים בבלוטת יותרת המוח נותר לא ידוע. קיימים מספר גנים שזוהו במשפחות בהם הייתה נטייה להתפתחות גידולים כאלו. אולם במרבית המקרים לא מדובר בגורם משפחתי גנטי.
 


 

תופעות נלוות וסיבוכים

גידולים בבלוטת יותרת המוח אינם נוטים לגדול בצורה משמעותית או להתפשט לאיברים אחרים אבל הם יכולים לגרום לתופעות של:

אובדן ראיה: בלוטת יותרת המוח ממוקמת בדיוק במקום בו עצבי הראיה משתי העיניים נפגשים. לחץ של הגידול על עצבי הראיה גורם לפגיעה בתפקוד שלהם ולאובדן של חלקים משדה הראיה ובמצבים חמורים במיוחד לאובדן ראיה מוחלט.

מחסור הורמונאלי קבוע: הגידול עצמו או כריתה של הגידול יכולה להוביל לפגיעה קבועה בהפרשת ההורמונים מהבלוטה ולצורך בקבלת טיפול הורמונאלי חיצוני.

דימום אל תוך הגידול: מדובר במצב נדיר (pituitary apoplexy) אך חריף ביותר עם סכנת חיים ממשית. הדימום לגידול גורם להופעה של פגיעה מיידית בראיה, כאב ראש חריף ולמחסור מיידי בהורמוני הבלוטה שגורמים לסחרחורת, אי סבילות לקור, הקאות, צמא קיצוני ועייפות. מצב זה דורש טיפול דחוף באמצעות תרופות ולפעמים גם ניתוח.

סוכרת תפלה: מצב זה נגרם בעקבות גידול גדול במיוחד או לאחר כריתה לא מוצלחת של הגידול וגורם לפגיעה בהפרשת ההורמון ADH שאחראי על ספיגת המים מהנוזל המופרש בכליות. מצב זה גורם להפרשה של כמויות גדולות של שתן לעיתים אפילו יותר מ-10 ליטר ביום, ועלול להוביל להתייבשות חמורה.

  

אבחון ובדיקות

האבחנה מתבססת על:

-           רמות הורמונים וחומרים שונים בדם או בשתן שיכולים להצביע על פגיעה הורמונאלית.

-          הדמייה של המוח באמצעות CT או אם אפשר באמצעות MRI שיכולה להראות את הגידול.

-          בדיקת שדה ראייה שיכולה להצביע על נוכחות של גידול הלוחץ על עצב הראיה.
       

טיפולים ותרופות

הטיפול משתנה בהתאם לסוג הגידול, קצב הגדילה שלו, גיל החולה, הגודל הראשוני של הגידול והסימפטומים שהוא גורם לחולה. ההחלטה הטיפולית בדרך כלל נעשית על ידי צוות שכולל רופאים ממספר דיסציפלינות וכולל: אנדוקרינולוג, נוירולוג ונוירוכירורג.

ניתוח: את הניתוח להוצאת הגידול אפשר לבצע באמצעות פתיחה של הגולגולת והגעה אל הגידול מלמעלה, גישה זו נמצאת כיום פחות בשימוש בגלל שיש לה סיבוכים רבים. גישה נוספת היא הגישה הטרנאס- נזאלית (Endoscopic transnasal transsphenoidal approach), בשיטה זו מגיעים אל הגידול דרך האף ללא פתיחה של הגולגולת. בשיטה זו קיימים פחות סיבוכים והסכנה לפגיעה בחלקים סמוכים של המוח נמוכה מאד.

הקרנות: משתמשים בקרינה של קרני X באנרגיה גדולה על מנת להרוג את תאי הגידול. שיטה זו נמצאת בשימוש בחלק מהמקרים לאחר ניתוח לצורך השלמת הטיפול או במצבים בהם אי אפשר לבצע ניתוח בגלל הגודל או המיקום של הגידול.

תרופות: טיפול תרופתי יכול להפחית את ההפרשה המוגברת של ההורמונים מתאי הגידול או להקטין את הגידול. התרופות קיימות בעיקר לגידולים המפרישים הורמון גדילה(somatostatin) או פרולקטין (bromcriptin).

בחלק מהמקרים מסתפקים במעקב בלבד ומעדיפים שלא לטפל בשלב ראשון.
          





פורומים, הגדלת חזה והרמת חזה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אחרי ניתוח הרמה והגדלת חזה אריאלה 09/07/2019 17:47
  • היי :) אני כשבעה חודשים אחרי ניתוח הגדלה והרמת חזה. בשבוע האחרון, מאוד שורף לי בפטמות. תהיתי אם יכול להיות שזה קשור לניתוח (רגנרציה של תאי העצב באזור?). אציין ששללתי סיבות אחרות שיכולות לגרום לזה (אינני בסמיכות למחזור, לא החלפתי גלולות או משהו בסגנון), וכן שאין סימפטומים נראים לעין. תודה רבה ויום נעים!

  • + הוסף תגובה
אחרי ניתוח הרמה והגדלת חזה פרופ' ליאור הלר 13/07/2019 08:33
  • שלום אריאלה. רגנרציה של עצבים יכולה להיות בהחלט סיבה לתחושה של שריפה או צריבה בפטמות אבל הגנרציה של עצבים לא מתרחשת באותו קצב בדיוק בשני השדים כך שאם תחושת השריפה התחילה באותו הזמן בשתי הפטמות סביר להניח שהסיבה היא שונה. הייתי מציע לחפש סיבה חיצונית כמו שפשוף או גירוי של בגד או חזייה חדשה או פעילות חדשה ומאומצת שעשית כמו הליכה ממושכת, סחיבה של משהו כבד או פעילות ספורט. בברכה

  • + הוסף תגובה
הרמה והקטנה חן 18/07/2019 05:28
  • שלום לפני שלושה שבועות החלפתי שתלים לאחר 15 שנה לקטנים יותר ל225 מ 325 .הכל יפה עד כאן . אתמול עשיתי סקס עם בעלי ולא כאב לי כלל. לפנות בוקר קמתי עם כאב חד בשד שמאל למטה מין לחץ בחזה מתחת לתפר רגיש וכואב גם בלחיצה . מה זה אומר ומה לעשות?

  • + הוסף תגובה
הרמה והקטנה פרופ' ליאור הלר 20/07/2019 09:36
  • שלום חן לפי תיאור הכאב סביר להניח שנוצר לחץ באזור הניתוח וזה גורם לגירוי של עצב ולסוג הכאב החד. במקרה כזה צריך לתת למקום לנוח וסביר להניח שהכאב יחלוף. אפשרות נוספת היא שהלחץ גרם לדימום מקומי אבל במקרה כזה יש נפיחות וסימנים כחולים. אם הנפיחות היא לא משמעותית גם במקרה כשה צריך לתת למקום לנוח והדם ייספג. בכל מקרה מדובר באזור שעבר ניתוח צריך להימנע מלחץ מוגבר על המקום משךכ4-6 שבועות. בברכה

  • + הוסף תגובה
הגדלת חזה רותם 10/07/2019 12:42
  • שלום, הבנתי שהכנסת השד יכולה להיות מעל השריר או מתחת לשריר. חוץ מעצם העובדה שמתחת לשריר ההחלמה קשה יותר מה היתרונות לכך וכמובן מה מומלץ לעשות?

  • + הוסף תגובה
הגדלת חזה פרופ' ליאור הלר 13/07/2019 08:29
  • שלום רותם אכן קיימת טכניקה ניתוחית בה מכניסים את השתל מעל השריר (כלומר מתחת לשד) , מתחת לשריר ושילוב ביניהם (DUAL PLANE). לכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. הכנסת השתל מעל השריר היא פרוצדורה יותר קלה עם תהליך החלמה יותר מהיר ופחות כאבים. הטכניקה הזאת מתאימה כאשר למטופלת יש מספיק רקמת שד במיוחד בחלק העליון של השד (עובי רקמה מעל 2 ס"מ) כך שרקמת השד מכסה בצורה טובה את השתל ונותנת לשד מראה טבעי. סיבה נוספת להכנסת השתל מעל השריר היא כאשר המטופלת רוצה שד יותר "טבעי" כך שכאשר השד יצנח קצת גם השתל ירד עם השד. למעשה השתל והשד מתפקדים כיחידה אחת. כאשר למטופלת יש רקמת שד "דקה" מנסים לגייס עוד שכבת רקמה ובמקרים אלה מכניסים את השתלים מתחת לשריר הפקטורליס. זהו ניתוח מעט יותר מורכב, מלווה בכאבים קצת יותר משמעותיים. אחת הבעיות היא שכיווץ או הפעלה של השרירים עלול להזיז את השתלים ואז יש מראה שכאילו השדיים זזים לצדדים או כלפי מעלה. מרכיבים נוספים קשורים להחלטת מיקום השתל קשורה להיווצרות קופסית כאשר מתחת לשריר הסיכוי להיווצרות קופסית קצת יותר קטן. כפי שאת רואה יש מספר שיקולים לכל כיוון וקצת קשה לפרט את כולם במסגרת מדור זה. חשוב לבחור מנתח שייקח את כל השיקולים הרלוונטיים בחשבון ויתאים את הטכניקה הניתוחית כולל בחירת השתל למבנה הגוף שלך ולמה שאת רוצה להשיג בניתוח זה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
שתלים וקפסולות יעל 20/06/2019 11:41
  • היי האם לאחר הוצאת שתלים וקפסולות שעושים בדיקות הדמייה תקופתיות בשד אפשר להתבלבל בין צלקות פנימיות/חיצוניות שנעשו כתוצאה מהניתוח ולחשוב שזה גידול/גוש? האם בבדיקות הדמייה רואים בבירור שזה צלקת?

  • + הוסף תגובה
שתלים וקפסולה פרופ' ליאור הלר 21/06/2019 01:06
  • שלום יעל המאפיינים הרנטגניים של תהליך גידולי וצלקת הם שונים כך שהסיכוי להתבלבל בין צלקת לגידול הוא קטן. כדי שפר את דיוק האבחנה ניתן לפעמים להשתמש בשילוב של אמצעי הדמיה כמו MRI ואולטראסונד או ממוגרפיה. במקרים בהם עדיין קיימת אי ודאות אפשר לעשות ביופסיה כך שהסיכוי לטעות בין שתי האבחנות שציינת הוא קטן בברכה

  • + הוסף תגובה
הוצאת שתלים עם קפסולות יעל 26/06/2019 12:18
  • האם גם בהגדלת חזה נוצרות צלקות פנימיות /חיצוניות כמו בהוצאת שתלים וקפסולות?

  • + הוסף תגובה
הוצאת שתלים וקפסולה פרופ' ליאור הלר 28/06/2019 08:42
  • שלום יעל כל ניתוח בשד יכול באופן תיאורטי ליצור צלקות פנימיות. אם הניתוח עובר חלק, ללא דימום או זיהום הסיכוי לצלקות פנימיות בעקבות הגדלה הוא סיכוי קטן מאד. כיום הרדיולוגים יודעים לאבחן בוודאות גבוהה מקרים בהם מדובר בצלקת או תהליך גידולי. בברכה

  • + הוסף תגובה
הוצאת שתלים עם קפסולות יעל 28/06/2019 17:38
  • רגע אז הבנתי נכון יש אפשרןת שגם בניתוח של הוצאת שתלים וקפסולות כל עוד אין דימום או זיהום בכלל לא יווצרו צלקות פנימיות?

  • + הוסף תגובה
הוצאת שתלים עם קפסולות פרופ' ליאור הלר 01/07/2019 08:41
  • קיימת אפשרות שלא תיווצר צלקת. בדרך כלל נוצרת צלקת כזו או אחרת אבל כפי שציינתי רדיולוגים יודעים לאבחן בקלות אם מדובר בצלקת או ממצא מסוג אחר. בברכה

  • + הוסף תגובה
האם גם בניתוחי הקטנת חזה יש צלקות יעל 02/07/2019 10:35
  • הבנתי אותך. דבר נוסף האם גם בניתוחי הקטנת חזה נוצרות צלקות ואפילו יותר צלקות מניתוחי הוצאת שתלים? ואם כן אז למה בטפסים של הקטנת חזה לא כתוב הסעיף הזה שאפשר להתבלבל בין רקמת צלקת לגידול כמו שמופיע בטפסים להוצאת משתל שד?

  • + הוסף תגובה
האם בניתוח הקטנת חזה יש צלקות פרופ' ליאור הלר 06/07/2019 09:16
  • שלום יעל בכל ניתוח בכל איבר בגוף קיים סיכוי שייווצרו צלקות פנימיות כמו שבכל חתך בעור קיים סיכוי להיווצרות צלקות. מידת היווצרות הצלקות תלויה במספר רב של גורמים שמתוארים בפרקים נרחבים בספרי הרפואה ואני לא חושב שכאן המקום להיכנס לכל הסיבות. בהקטנת חזה יש חתכים יותר ארוכים ויותר נראים לעין מאשר בהגדלת חזה ולכן נושא הצלקות מקבל יותר דגש בניתוח הקטנת שדים. בברכה

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!