תסמונת המעי הרגיז IBS (Irritable bowel syndrome)

ראשי

תאור

תסמונת המעי הרגיז (הרגיש) היא הנפוצה מבין המחלות התפקודיות (פונקציונליות) של מערכת העיכול. תסמונת המעי הרגיש מאופיינת בכאב בטן כרוני המלווה באי-סדירות היציאות (שלשול כרוני, עצירות כרונית, או שלשול ועצירות לחלופין). חולים רבים מתלוננים גם על ריבוי גזים ועל נפיחות בבטן.


אישה סובלת מכאבי בטן הנובעים מתסמונת המעי הרגיז
Yuttana Jaowattana | Shutterstock


למחלות התפקודיות של מערכת העיכול יש מהלך כרוני עם תקופות משתנות של החמרת התסמינים לצד תקופות רגיעה ("עליות וירידות"). מחלות אלה גורמות לסבל רב ולפגיעה באיכות החיים. הבדיקות בדרך כלל מפורשות כתקינות, כלומר למחלה אין עדות אובייקטיבית לפגם אנטומי או להפרעה ביוכימית, ומצב זה מתסכל את החולה ואת הרופא/ה גם יחד, ולעיתים מרגיש החולה שאין מאמינים לתלונותיו או שלא מתייחסים אליהן ברצינות הראויה.

לפי מחקרים אפידמיולוגיים, השכיחות של תסמונת המעי הרגיש נעה בין 20%-10% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי, אך רק 15% מהם יפנו לקבלת טיפול רפואי.  מדובר בהפרעה נפוצה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים, והיא לרוב מופיעה לראשונה בבגרות המוקדמת.


סימפטומים


• כאבי בטן – כאבי בטן המאופיינים בעוויתות ומשתנים בעוצמתם. חלק מהאנשים שמים לב כי הכאבים מחמירים תחת סטרס רגשי ואכילה, וכי יציאה מקלה על הכאב. בנוסף, חלק מהנשים מרגישות קשר בין כאבי הבטן למחזור החודשי.

• שינויים בהרגלי היציאות – שינויים אלה כוללים שלשול, עצירות ושלשול ועצירות לסירוגין. כמו כן, נהוג לסווג את סוג ההפרעה לפי ההפרעה הדומיננטית בהרגלי היציאה.

שלשול – לרוב השלשולים מופיעים בשעות הבוקר ומלווים בתחושה של התרוקנות חלקית. כמו כן, כמחצית מהמטופלים שמים לב שהשלשול מלווה בהפרשה רירית. שלשול לילי מאוד לא אופייני.

עצירות – העצירות יכולה להיות לסירוגין או להימשך מספר ימים רצופים. כמו כן, פעמים רבות העצירות מלווה בתחושת מלאות בבטן.

• תסמינים נוספים – גזים ונפיחות בטנית

לעיתים, הלוקים בתסמונת המעי הרגיז לוקים גם בהפרעות תפקודיות במערכות גופניות אחרות כגון כאבים במפרקים ובשרירים (פיברומיאלגיה), הפרעות שינה ותסמונת העייפות הכרונית.

סיבות וגורמי סיכון

קיימות מספר תאוריות המסבירות את ההתפתחות של תסמונת המעי הרגיז, אך למרות שבוצעו מחקרים רבים בנושא, הגורמים אינם ברורים לחלוטין.

אחת התאוריות מציעה כי התסמונת נגרמת בעקבות התכווצויות לא תקינות של המעי הגס והדק. ישנן עדויות לכך שטיפולים שונים נגד עוויתות בבטן מקלים על התסמינים אצל חלק מהמטופלים. עם זאת, לא אצל כל המטופלים מופיעות התכווצויות ולכן לא ברור אם מדובר בתסמין של ההפרעה או בסיבה להפרעה.

בשנים האחרונות הסתבר כי במקרים מסוימים תחילתה של תסמונת המעי הרגיז הופיעה לאחר זיהום חיידקי חד של המעיים (למשל סלמונלה, קמפילובקטר או נגיפים שונים). אצל חולים אלה התסמינים הופכים לכרוניים ובדיקות מיוחדות מצביעות על מרכיב דלקתי המופיע בביופסיות מהמעי. 

חלק מחולי תסמונת המעי הרגיש לוקים גם בדיכאון ו/או בחרדה, אך מקובלת כיום הדעה בקרב מומחים, כי תופעות אלו אינן הגורם של המחלה. עם זאת דיכאון או חרדה עלולים לגרום להחמרת התסמינים.

תופעה נפוצה נוספת בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש היא אי סבילות למזונות שונים ועל כן עלתה השערה כי התסמונת נגרמת בעקבות רגישות או אלרגיה. עד כה לא הצליחו להוכיח את התאוריה הזאת, אך היא עדיין נחקרת. עם זאת, ישנם מספר מזונות שידוע כי הם עלולים להחמיר או לחקות תסמינים של מעי רגיז כמו מוצרי חלב (המכילים לקטוז), קטניות וירקות ממשפחת המצליבים (כמו ברוקולי, כרובית וכרוב).

המחלות התפקודיות של מערכת העיכול נחקרות באופן נמרץ והבנת המנגנונים של היווצרותן ודרכי הטיפול בהן, הולכת וגוברת. תשומת לב מיוחדת ניתנת לדגם הביו-פסיכו-סוציאלי המשלב גוף ונפש ומתמקד בגורמים סביבתיים-חברתיים המשפיעים על ההפרעה. מחקרים על הליקויים שביסוד המחלות התפקודיות של מערכת העיכול, מצביעים על הפרעות בתנועתיות מערכת העיכול ועל ירידה בסף הרגישות של איברי העיכול לגירויי כאב, כלומר רגישות-יתר לכאב. גם התנועתיות של המעיים וגם סף הרגישות לכאב מווסתים באמצעות תקשורת דו-כיוונית מתמדת בין מערכת העיכול לבין מערכת העצבים המרכזית והמוח, המכונה "ציר מוח-מעי". הפרעות פוטנציאליות לאורך ציר זה יכולות לגרום ל"בקרה לקויה" המתבטאת בכאב בטן כרוני ואי-סדירות ביציאות. מחקרים רבים שופכים אור גם על הקשר בין תסמינים של מערכת העיכול לבין מצבי לחץ ועצבנות. 

תופעות נלוות וסיבוכים

למרות שמדובר בהפרעה שגורמת למצוקה רגשית וגופנית משמעותית, מרבית המטופלים מצליחים לשלוט בתסמינים שלהם ולנהל חיים רגילים ולא מפתחים בעיות רפואיות קשות. עם זאת, חשוב לציין כי במידה ויש שינוי בתסמינים, חשוב לעבור הערכה רפואית מחודשת לשלילת התפתחות של מחלה אחרת במערכת העיכול. 

על סמך נתונים ממחקרים, פחות מ-5% מהמטופלים שאובחנו בתסמונת מעי רגיש יאובחנו בהמשך במחלה נוספת במערכת העיכול.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בעבר אובחנה ההפרעה על "דרך השלילה", כלומר החולה נדרש לעבור בדיקות רבות מאוד לפני שהרופא קבע אבחון זה. בעשור האחרון פורסמו מדדים לאבחון המכונים "המדדים של רומא", אשר על פיהם ניתן לקבוע אבחון על סמך קבוצת תסמינים אופייניים ועל פי בדיקות בסיסיות מועטות כגון בדיקות דם וצואה, ובחלק מהחולים - בדיקה פולשנית של המעי הגס (קולונוסקופיה קצרה). בנוכחות התסמינים המתאימים ובהיעדר ממצאים פתולוגיים בבדיקות ואף לא סימני "אזהרה" המחייבים בירור מקיף יותר, כגון ירידה משמעותית במשקל, חום או אנמיה, ניתן לקבוע את האבחון בביטחון של כ-98%.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול במחלות מעי תפקודיות הוא מורכב. כשם שאין מנגנון אחד הגורם להפרעה, כך גם אין "תרופת פלא" אחת. הטיפול מבוסס קודם כל על קשר טיפולי טוב בין הרופא והמטופל, על העמקת התודעה וההבנה לגבי מהות הבעיה אצל המטופל, ועל התייחסות לחששות כגון הפחד מסרטן. הקשר למצבי לחץ מאפשר לסייע לחולים בעזרת טיפולי הרפיה, היפנוזה רפואית, ביו-פידבק ועוד.

השלב הראשון בטיפול הוא ניטור התסמינים והרגלי היציאות של המטופל. פעולה זו יכולה לעזור למטופלים לזהות גורמים המחמירים את התסמינים שלהם, כמו מזונות מסוימים ולחץ רגשי. 

בנוסף, ניתן להיעזר באנשי מקצוע לצורך התאמת שינויי דיאטה תוך הסרה של קבוצות מזון שונות מהתפריט, בדגש על מוצרי חלב ומזונות שמעודדים ייצור גז במערכת העיכול.

ישנן מספר תרופות בהן ניתן להיעזר להקלה על התסמינים, אך חשוב לציין כי הן אינן מרפאות את המחלה:

• תרופות אנטי-כולינרגיות: תרופות אלה חוסמות את הגירוי במערכת העצבים של מערכת העיכול ובכך מפחיתות את ההתכווצויות והעוויתות במעיים. תרופות אלה מועילות בעיקר כאשר הן נלקחות לפני הופעת התסמינים. חשוב לציין כי ישנן תופעות לוואי כמו יובש בפה ובעיניים וטשטוש ראייה.

• נוגדי דיכאון: נהוג לתת תרופות נוגדות דיכאון (ממשפחת ה-TCA או ה-SSRI) במינון נמוך יותר כאשר מטפלים בתסמונת המעי הרגיז. היעילות של תרופות אלה היא ככל הנראה במנגנון של הפחתת תפיסת הכאב. כמו כן, הן מפחיתות את תנועות המעי ועל כן מתאימות בעיקר למטופלים הסובלים משלשולים. 

• תרופות נגד שלשול: ניתן להיעזר בתרופות כמו אימודיום במקרים בהם התסמונת מאופיינת בעיקר בשלשול. ההמלצה להשתמש בתרופות אלה רק במקרי הצורך ולא באופן קבוע מכיוון שהן עלולות לגרום לנזק כאשר נוטלים אותן מעל המינון המומלץ.

• תרופות נגד חרדה: תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים יכולות לעזור למטופלים שהתסמינים שלהם מחמירים סביב התקפי חרדה קצרים. עם זאת, מדובר בתרופות שאינן מתאימות לשימוש ארוך טווח.

מאמץ רב מושקע בניסיון למצוא תרופה שתקל על סבלם של החולים. הידע המעמיק והולך לגבי מנגנוני ההפרעה מעורר תקווה שבעתיד תשווקנה תרופות חדשות המיועדות לטיפול בחולי תסמונת המעי הרגיז.

מניעה

כפי שצוין קודם לכן, הסיבה להופעת ההפרעה אינה ברורה, אך ידוע כי סטרס רגשי ומזונות מסוימים עלולים להחמיר את התסמינים.

מזונות שהימנעות מהם יכולה למנוע הופעת תסמינים אצל חלק מהמטופלים:

• מוצרי חלב ומוצרים המכילים לקטוז.

• ירקות ממשפחת המצליבים: כרובית, כרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי.

• בצל, סלרי, גזר טרי.

• בננה, משמשים, צימוקים.

• חיטה.

מזונות שנסבלים היטב ע"י מטופלים עם תסמונת מעי רגיש:

• מים, תה ג'ינג'ר אייל.

• חלב סויה או חלב אורז ומזונות המבוססים על סויה או אורז.

• פסטה ללא רוטב, אטריות ללא רוטב, אורז לבן.

• תפוחי אדמה, לא מטוגנים.

• לחמים מסוגים שונים.

• ביצים מבושלות.

• דגנים.

•י רקות מבושלים כמו גזר או אפונה.

בנוסף, הוספת סיבים תזונתיים יכולה למנוע תסמינים בעיקר אצל מטופלים שסובלים מעצירות, אך גם אצל חלק מהמטופלים הסובלים משלשול.






פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
למה לא עונים על שאלות דן 15/10/2020 09:29
קושי בהבנת השאלה ד"ר אייל הירש 24/10/2020 17:23
  • שלום דן, אנא רכז את כל הנתונים וכל שאלותיך בהודעה אחת. קשה מאוד להבין את שאלתך ולנסות לסייע לך. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
בחילות וצרבת והתקפי כאב חזקים שילת 23/09/2020 10:59
  • שלום רב לפני שבוע סבלתי יום אחד מחום גבוה(39.5) והתקפות של כאב חד וחזק במרכז הבטן העליונה כל בערך חצי שעה לכמה דקות (בערך 10) לאחר יום החום ירד כמעט לגמרי.(37.5) שכיחות ההתקפים פחתה ועברה לכמה פעמים ביום (6-7)אך אני סובלת בנוסף לזה מצרבת ובחילות חזקות מאד. הרופאה נתנה לי משהו נגד צרבת וזה עוזר לצרבת אבל לא לבחילה ולכאב. אני אציין כי אין שינוי ביציאות והקאתי כמה פעמים בשבוע האחרון. הרופאה לא רוצה לבדוק אותי היות והתינוקת שלי בבידוד(נחשפה לחולה קורונה) אני תוהה אם חייב בדיקה במיוחד לפני הצום של שבוע הבא והאם ניתן להקל בצורה נוספת על הכאב.

  • + הוסף תגובה
בחילות וצרבת והתקפי כאב חזקים שילת 23/09/2020 11:59
  • רק רציתי לתקן כי תקופת הזמן היא החל משבת שעברה כלו' 12 ימים ולא שבוע.

  • + הוסף תגובה
בחילות, צרבות וכאבים ברום הבטן ד"ר אייל הירש 23/09/2020 14:44
  • שלום שילת, התסמינים שלך יכולים להיות קשורים למספר סיבות, למשל בעיות בכיס המרה, הלבלב או הקיבה. חשוב לבצע בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה. בהמשך אולי אפילו הדמיה כמו אולטראסאונד. העובדה שהתינוקת שלך בבידוד לא מחייבת גם אותך בבידוד, ואם ההקאות נמשכות יש צורך לבצע בירור. בליווי התסמינים שתיארת אני גם מציע שתמנעי מצום השנה, אלא אם תרגישי הרבה יותר טוב. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
הכאב חזר לאחר הבדיקה שילת 14/10/2020 19:22
  • שלום רב תודה על המענה הקודם עשיתי אז בדיקת קורונה כדרישת הרופאה ואז היא הסכימה לבדוק אותי. היא הפנתה אותי לרופא גסטרו ואולטרה סאונד. מאז הכאב כמעט חלף. (לפעמים כאב חלש) לפני יומיים בצעתי את הבדיקה שהכאיבה לי מאד (לא ברור למה הלחיצה עם המכשיר כאבה משום מה והצורך לנשום עמוק כל הבדיקה) ומאז הכאב חזר ואיתו הבחילות. לא ברמה ההתחלתית אבל ממש מונע ממני לתפקד. היום קבלתי תוצאות של האולטרה סאונד הדבר היחיד שאולי בעייתי הוא חשד לבוץ בכיס המרה והוראה לבצע בדיקה חוזרת והוראה לצום 12שעות קודם (עכשיו גם הייתי עם צום של יותר מ12 שעות קודם בכל מקרה) אני לא יודעת מהו בוץ בכיס המרה ואם יכול להיות הגורם לכאב. הרופאה שללי לא עובדת עד תחילת השבוע אז מפנה את השאלה כאן. תודה רבה מראש וגם על המענה הקודם.

  • + הוסף תגובה
בחילות, צרבות וכאבים ברום הבטן ד"ר אייל הירש 24/10/2020 17:20
  • שלום שילת, בדיקת הUS ככל הנראה לא מראה את הגורם לכאב, מאחר ובוץ בדר"כ לא גורם לכאב. ביקשו ממך צום ארוך יותר כי כיס המרה נראה מכווץ בבדיקת הUS, ורואים יותר טוב אבנים בתוכו כשהוא מלא בנוזל (בזמן צום). במידה ולא בוצעו בדיקות מעבדה (כולל תפקודי כבד, לבלב ומדדי דלקת) יש לבצע. במידה ובוצעו, יש לראות אם יש שם חריגות. במידה והכל תקין, אפשר להשלים תבחין נשיפה להליקובקטר פילורי, חיידק שיכול להיות בקיבה ולגרום בחילות וכאבים ולבצע גסטרוסקופיה. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
קושי באכילה ושתית מים קלרה 14/10/2020 16:15
  • שלום לדר רציתי לשאול מה יכולה להיות הסיבה לכך שמתקשה לשתות ולאכול בעיקר לשתו אחרי שתית מים יש לי כאבים חזקים בגב ברום הבטן בושוט האוכל כאילו נתקע בבית החזה עלי לציין שהגסטרוסקופיה תקינה וגם סי.טי.בטן אגן מלבד צואה רבה במעי וברקטום מנומוריה שעשיתי לפני 3 שנים הראה לחץ מוגבר לסוגר הושטי העליון מאז רזיתי מאד והתייבשתי יש לי בעיות בליעה וכאבים קשים מההתיבשות האף התיבש נגמר לי הרוק הפה כל הזמן יבש יש טעם מר לכל מה שאוכלת הגרון יבש נחנקת אחרי כל אכילה ושתיה אין לי אויר גם בגלל האף קבלתי פיסורה ןמחלת עור בוולווה יש פתרון לסבל הזה של אי יכולת לשתות ולאכול כמו שצריך שמיבשני וגורם לתת תזונה סותרי חומצה לא עוזרים בכלל אבקש עזרה הפתרון של התקנת פג לא נראה לי יש לי גם עצירות קשה נורמלקס שלוקחת לא עוזר מספיק וגורם להרבה סבל צריבות כרסומים בקיבה יש לי חולשות ותחושת עילפון בגלל ההתיבשות

  • + הוסף תגובה
קושי בבליעה, יובש בריריות, פיסורה, מחלת עור בוולווה, עצירות ד"ר אייל הירש 24/10/2020 17:06
  • שלום קלרה, את מציינת בעיות מרובות שלא ברור מה הקשר ביניהן ואיזה בירור בוצע פרט לגסטרוסקופיה, מנומטריה וCT בטן. קולונוסקופיה? בדיקת א.א.ג? לא ברור מה הראו בדיקות מעבדה? האם הייתה ירידה במשקל? לא פרטת את גילך, אילו תרופות את לוקחת? קושי בבליעה יכול לשנות את התזונה ולגרום ליובש בריריות ועצירות. הקושי בבליעה לא הוסבר לפי מה שציינת לאחר גסטרוסקופיה, CT ומנומטריה של הושט. אני מציע להשלים בדיקת א.א.ג ובדיקת רופא פה ולסת לבדיקת בלוטות הרוק. במידה וגם בדיקות אלו תקינות, יתכן שמדובר בהפרעה מרכזית (תגובה לטיפול תרופתי, לפעמים תרופות ממשפחת נוגדי הדכאון עוזרות). באשר לעצירות, דיאטה היא המרכיב העיקרי בטיפול. נורמלקס ניתן לקחת בכמות הולכת וגדלה, אין תופעות לוואי, ולכן תמיד ניתן להגיע למינון יעיל (4 פעמים ביום אם צריך). כמו שציינתי בפתיחה, חסרים נתונים רבים ומדובר בבעיה מורכבת שעברה בירור מורכב כזה לא יכולה לקבל מענה טוב בפורום אינטרנטי. אני מציע שתפני לרופא גסטרו שיראה אותך במרפאה וירכז את הטיפול בך. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!