ותין מיפרצת (Aortic aneurysm)

ראשי

תאור

מיפרצת הוותין היא הרחבה של חלק מאב העורקים בדרך כלל באזור שבו יש חולשה של דופן העורק. ההרחבה יכולה להיות באזור אחד או יותר של הוותין. הוותין הוא העורק הראשי הגדול ביותר בגוף אשר מוביל את הדם היוצא מהלב לכל האיברים בגוף, דרך הסעיפים הרבים שיוצאים ממנו.
הוותין נחלק ל-3 חלקים עיקריים: החלק שיוצא מהלב ועולה כלפי מעלה קרוי הוותין העולה, החלק השני שבו הוותין מסתובב קרוי קשת הוותין והחלק השלישי היורד מהחזה עד האגן קרוי הוותין היורד. הקוטר התקין של הוותין נע בין 4-2 ס"מ.


סימפטומים


הרחבה של הוותין חלה שנים רבות לפני הופעת התסמינים.
אופי התלונות משתנה בהתאם למיקום ולסוג המיפרצת.
התסמינים האופייניים למיפרצת הוותין הבטני כוללים: הרגשה של גוש פועם בבטן, כאבי בטן וכאבי גב.
לעיתים התלונות קשורות ללחץ של המיפרצת על איברים או על כלי דם סמוכים.
אם המיפרצת ממשיכה להתרחב ומגיעה לקוטר של 5.5 ס"מ ומעלה קיימת סכנה לקרע בדופן הפנימי שלה, מצב הגורם לכאבים עזים במיוחד בבטן או בגב ולעיתים לדימום פנימי שעלול להוביל למוות מיידי.

במיפרצת של הוותין בבית החזה, מופיעים התסמינים בדרך כלל כאשר המיפרצת כבר גדולה וכתוצאה מלחץ על איברים סמוכים בבית החזה. כאן התסמינים כוללים: כאבים בבית החזה או בגב עליון, שיעול וצפצופים, צרידות, הפרעות בלעיסה ועוד. התסמין הטיפוסי כאשר מופיע קרע של מיפרצת הוותין הוא כאב חזק ו"קורע" בבית החזה, בגב עליון המקרין אל הזרועות וגם לכיוון הבטן. לעיתים, עקב חסימה ופגיעה באיברים סמוכים, יכולים להיות תסמינים של התקף לב, של הלם לב, של אירוע במוח, של אי-ספיקה חדה של המסתם הוותיני, של אי-ספיקת כליות ועוד. לעיתים קרובות קרע של מיפרצת הוותין החזי מסתיים במוות.

סיבות וגורמי סיכון

מיפרצת הוותין השכיחה ביותר היא באזור הבטן ושיעורה גבוה יותר בגברים. השכיחות עולה עם הגיל ומעל גיל 60 היא נעה בין 7%-5%. הגורם השכיח ביותר לתופעה זו היא טרשת עורקים. תהליך זה מתחיל בשקיעה של שומנים בדופן הוותין הגורמים עם הזמן להתפתחות תגובה דלקתית, לשקיעת סידן וליצירת קרישים - תהליכים הגורמים להחלשת דופן הוותין ולהתרחבותו. גורמי סיכון המחישים תהליך זה כוללים: יתר-שומני הדם, יתר-לחץ-דם, עישון, סוכרת, גורמים גנטיים ועוד. גורמים נוספים להרחבה של הוותין כוללים: מחלות של רקמות חיבור הפוגעות בדופן הוותין, דלקת בדופן הוותין, חבלה בוותין מחלות גנטיות כדוגמת התסמונת ע"ש מרפן.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ניתן לאבחן מיפרצת של הוותין על סמך התסמינים אך כאשר הללו מופיעים עלול להיות מאוחר מדי. ניתן לעיתים למשש גוש פועם בבטן. בדרך כלל האיבחן הראשוני נקבע בצילום בית החזה או הבטן או בבדיקת אקו-לב. כאשר מתעורר חשד יש צורך בבדיקות מדויקות יותר כמו CT, MRI, על-שמע של הבטן ואקו דרך הוושט, על מנת להעריך במדויק את גודל המיפרצת ואת מיקומה. כאשר יש חשד לקרע של המיפרצת האבחון נקבע בדחיפות, בדרך כלל בעזרת CT, MRI או אקו דרך הוושט.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול בגורמי סיכון כגון יתר-לחץ-דם, הפסקת עישון, טיפול בשומני הדם ומעקב קבוע כאשר יש סיפור משפחתי של מחלה זו. כל אלו עשויים למנוע או להאט את התהוות מיפרצת הוותין. טיפול בניתוח נדרש באופן מיידי כאשר מופיעים כבר תסמינים ונוצר קרע במיפרצת של הוותין. הניתוח כרוך בסיכון גבוה. אולם התמותה במצב של קרע במיפרצת הוותין העולה, ללא ניתוח מיידי, גבוהה יותר והיא מתקרבת ל-100%. לגבי חולים ללא תסמינים קיימת הוראה לניתוח כאשר קוטר המיפרצת מגיע לממד מסוים, שבו הסיכון להיווצרות קרע ותוצאותיו נראים גדולים יותר מהסיכון בניתוח. בדרך כלל קוטר מיפרצת המצדיק הוראה לניתוח הוא מעל 6-5 ס"מ, תלוי במיקום, בסוג הרחבת המיפרצת ובקצב התקדמותה, וכן ברמת הסיכון הכרוך בניתוח לגבי חולה ספציפי. שיעור הסיכון למוות בניתוח מתוכנן נע בין 2% ל-6%. התמותה בניתוח שמתבצע בשל קרע חד של הוותין עלולה להגיע עד 50%, מכאן החשיבות לנתח מיפרצות אלו לפני שנוצר הקרע.

בניתוח מחליפים את הקטע המורחב בוותין בשתל מלאכותי העשוי מחומר אלסטי בדומה לוותין המקורי. בשנים האחרונות מיושמת שיטה חדשה שבה ניתן לטפל במיפרצת הוותין על ידי תומכנים המוחדרים לוותין בצנתור ללא צורך בביצוע ניתוח. שיטה זו מתאימה, בשלב זה, לסוג מסוים של מיפרצות, בדרך כלל בחלק היורד של הוותין (תמונה 1). בכוחה לחסוך מחולים, בעיקר מהבוגרים שבהם את הסיכון הכרוך בניתוח כה גדול.





פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Mini-mase רימירי 24/10/2020 16:08
  • שלום רב,אני בת 69,מתגוררת באירופה. היסטוריה רפואית:2 התקפי לב,2 מסתמים דולפים(לא בצורה חמורה),סובלת מזה כ-10 שנים מפרפור פרודורים.טופלתי בהתחלה עם תרופות,אח"כ מספר פעמים עברתי cardiovertion,וקיבלתי את התרופה-verapamil.בנוסף ל-losartan,eliquis.תחת הטיפול ב-verapamil היו לי פרפורי פרוזדורים חוזרים שהיקשו על חיי היום יום שלי(קוצר נשימה רציני ביותר).הקרדיולוג העלה את מינון ה-verapamil,אבל,לא היה שיפור.)שכחתי לציין,לפני כשנתיים קיבלתי קוצב לב,בגלל דופק נמוך מאוד).לפני כחצי שנה הופסק הטיפול ב-verapamil והותחל טיפול 100 מ"ג amiodaron אני עדיין סובלת מקוצר נשימה רציני )לא מסוגלת ללכת יותר מ-10 דקות רצוף. בפגישה האחרונה עם הקרדיולוג,הועלה נושא האבלציה (על ידי,נחרדתי מתופעות הלוואי של תרופה).הקרדיולוג טען,שאצלי אי אפשר לעשות אבלציה רגילה)דרך המפשעה),כי הפרוזדורים מוגדלים, אלא יצטרכו לעשות-mini maze,ואם זה לא יצליח,יצטרכו לפתוח את בית החזה.השאלה שלי היא,לאור מה שסיפרתי,האם ההחלטה על ה-mini mase,היא נכונה?האם אתה היית גם מחליט אותה החלטה?האם נתוח כזה גם מקובל בארץ?האם הניתוח הנ"ל נעשה בתדירות גבוהה?האם לאור המצב הרפואי שלי,אכן,זה הטיפול הנכון?. בתודה מראש,רימירי

  • + הוסף תגובה
הולטר לב הפרעות קצב בכמויות נדירות עדן 22/10/2020 22:49
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר לב לאחר התלוננות על דופק מהיר וכאבים באזור הלב תוצאה של הבדיקה היא שיש לי הפרעות קצב על חדריות APC'S בכמות נדירה אשר חוזרות על עצמם בכמויות נדירות ומוגברות ברצוני לשאול האם זה מסוכן בגיל 22? והאם ניתן אפשר לפתור את הפרעות קצב הלב? תודה אשמח לתשובה.

  • + הוסף תגובה
פרופיל צבאי אריאל 22/10/2020 12:18
  • ד"ר רוזן שלום , אני בת 16 , עברתי בגיל 7 צנתור אבלציה ( הפרעת קצב ) האם לידיעתך צנתור זה משפיע על הפרופיל הצבאי ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!