ותין מיפרצת (Aortic aneurysm)

ראשי

תאור

מיפרצת הוותין היא הרחבה של חלק מאב העורקים בדרך כלל באזור שבו יש חולשה של דופן העורק. ההרחבה יכולה להיות באזור אחד או יותר של הוותין. הוותין הוא העורק הראשי הגדול ביותר בגוף אשר מוביל את הדם היוצא מהלב לכל האיברים בגוף, דרך הסעיפים הרבים שיוצאים ממנו.
הוותין נחלק ל-3 חלקים עיקריים: החלק שיוצא מהלב ועולה כלפי מעלה קרוי הוותין העולה, החלק השני שבו הוותין מסתובב קרוי קשת הוותין והחלק השלישי היורד מהחזה עד האגן קרוי הוותין היורד. הקוטר התקין של הוותין נע בין 4-2 ס"מ.


סימפטומים


הרחבה של הוותין חלה שנים רבות לפני הופעת התסמינים.
אופי התלונות משתנה בהתאם למיקום ולסוג המיפרצת.
התסמינים האופייניים למיפרצת הוותין הבטני כוללים: הרגשה של גוש פועם בבטן, כאבי בטן וכאבי גב.
לעיתים התלונות קשורות ללחץ של המיפרצת על איברים או על כלי דם סמוכים.
אם המיפרצת ממשיכה להתרחב ומגיעה לקוטר של 5.5 ס"מ ומעלה קיימת סכנה לקרע בדופן הפנימי שלה, מצב הגורם לכאבים עזים במיוחד בבטן או בגב ולעיתים לדימום פנימי שעלול להוביל למוות מיידי.

במיפרצת של הוותין בבית החזה, מופיעים התסמינים בדרך כלל כאשר המיפרצת כבר גדולה וכתוצאה מלחץ על איברים סמוכים בבית החזה. כאן התסמינים כוללים: כאבים בבית החזה או בגב עליון, שיעול וצפצופים, צרידות, הפרעות בלעיסה ועוד. התסמין הטיפוסי כאשר מופיע קרע של מיפרצת הוותין הוא כאב חזק ו"קורע" בבית החזה, בגב עליון המקרין אל הזרועות וגם לכיוון הבטן. לעיתים, עקב חסימה ופגיעה באיברים סמוכים, יכולים להיות תסמינים של התקף לב, של הלם לב, של אירוע במוח, של אי-ספיקה חדה של המסתם הוותיני, של אי-ספיקת כליות ועוד. לעיתים קרובות קרע של מיפרצת הוותין החזי מסתיים במוות.

סיבות וגורמי סיכון

מיפרצת הוותין השכיחה ביותר היא באזור הבטן ושיעורה גבוה יותר בגברים. השכיחות עולה עם הגיל ומעל גיל 60 היא נעה בין 7%-5%. הגורם השכיח ביותר לתופעה זו היא טרשת עורקים. תהליך זה מתחיל בשקיעה של שומנים בדופן הוותין הגורמים עם הזמן להתפתחות תגובה דלקתית, לשקיעת סידן וליצירת קרישים - תהליכים הגורמים להחלשת דופן הוותין ולהתרחבותו. גורמי סיכון המחישים תהליך זה כוללים: יתר-שומני הדם, יתר-לחץ-דם, עישון, סוכרת, גורמים גנטיים ועוד. גורמים נוספים להרחבה של הוותין כוללים: מחלות של רקמות חיבור הפוגעות בדופן הוותין, דלקת בדופן הוותין, חבלה בוותין מחלות גנטיות כדוגמת התסמונת ע"ש מרפן.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

ניתן לאבחן מיפרצת של הוותין על סמך התסמינים אך כאשר הללו מופיעים עלול להיות מאוחר מדי. ניתן לעיתים למשש גוש פועם בבטן. בדרך כלל האיבחן הראשוני נקבע בצילום בית החזה או הבטן או בבדיקת אקו-לב. כאשר מתעורר חשד יש צורך בבדיקות מדויקות יותר כמו CT, MRI, על-שמע של הבטן ואקו דרך הוושט, על מנת להעריך במדויק את גודל המיפרצת ואת מיקומה. כאשר יש חשד לקרע של המיפרצת האבחון נקבע בדחיפות, בדרך כלל בעזרת CT, MRI או אקו דרך הוושט.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול בגורמי סיכון כגון יתר-לחץ-דם, הפסקת עישון, טיפול בשומני הדם ומעקב קבוע כאשר יש סיפור משפחתי של מחלה זו. כל אלו עשויים למנוע או להאט את התהוות מיפרצת הוותין. טיפול בניתוח נדרש באופן מיידי כאשר מופיעים כבר תסמינים ונוצר קרע במיפרצת של הוותין. הניתוח כרוך בסיכון גבוה. אולם התמותה במצב של קרע במיפרצת הוותין העולה, ללא ניתוח מיידי, גבוהה יותר והיא מתקרבת ל-100%. לגבי חולים ללא תסמינים קיימת הוראה לניתוח כאשר קוטר המיפרצת מגיע לממד מסוים, שבו הסיכון להיווצרות קרע ותוצאותיו נראים גדולים יותר מהסיכון בניתוח. בדרך כלל קוטר מיפרצת המצדיק הוראה לניתוח הוא מעל 6-5 ס"מ, תלוי במיקום, בסוג הרחבת המיפרצת ובקצב התקדמותה, וכן ברמת הסיכון הכרוך בניתוח לגבי חולה ספציפי. שיעור הסיכון למוות בניתוח מתוכנן נע בין 2% ל-6%. התמותה בניתוח שמתבצע בשל קרע חד של הוותין עלולה להגיע עד 50%, מכאן החשיבות לנתח מיפרצות אלו לפני שנוצר הקרע.

בניתוח מחליפים את הקטע המורחב בוותין בשתל מלאכותי העשוי מחומר אלסטי בדומה לוותין המקורי. בשנים האחרונות מיושמת שיטה חדשה שבה ניתן לטפל במיפרצת הוותין על ידי תומכנים המוחדרים לוותין בצנתור ללא צורך בביצוע ניתוח. שיטה זו מתאימה, בשלב זה, לסוג מסוים של מיפרצות, בדרך כלל בחלק היורד של הוותין (תמונה 1). בכוחה לחסוך מחולים, בעיקר מהבוגרים שבהם את הסיכון הכרוך בניתוח כה גדול.





פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול בליפידים גבוהים פיני 16/09/2020 19:20
  • ד"ר נכבד קיימות שתי תרופות להורדת כולסטרול בזריקה. רפאטה ופרלואנט. מה ההבדל בין שתיהן?ובמה מתחשבים כשמחליטים על בחירת טיפול באחת מהן. בתודה על תשובתך המלומדת.

  • + הוסף תגובה
פצע שאינו נרפא לאחר החלפת מסתם אורטלי יוסי 10/09/2020 21:13
  • שלום, מזה 4 חודשים עברתי ניתוח להחלפת מסתם. הפצע שלי מאד עיקש בהתחלה היה לי מידי בוקר דימום מאד עדין. הלכתי למרפאת פצעים בבית החולים שם הכירורג ניקה מבפנים ונתן לי אנטיביוטיקה 500 מג פיברודקס. לצערי לא ידעתי שאין לערבב אותה עם מוצרי חלב. וכן אני הולך מידי בוקר כ50 דקות. הלאחר 3 שבועות הפצי אמנם לא דיימם אבל התרחב מאד. הלכתי שוב לבי״ח ושם רק הוסיפו לי על האנטיביוטיקה אוגמנטין 875 מג. שאלתי - האם כדאי לי להמשיך ללכת מידי בוקר? מה איני עושה נכון? האם יש צורך בבדיקה כלשהי נוספת? תודה רב

  • + הוסף תגובה
פצע לאחר ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 13/09/2020 21:36
  • יוסי שלום, 4 חודשים לאחר הניתוח זה פרק זמן יחסית ארוך ולכן אני נוטה להתייחס לסיפורך בצורה מחמירה. כפי שתיארת- הפרשות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יכולות להיות בגדר הנורמה בשל סיבות מרובות. אינך מתאר את הפצע לפרוטרות אך בין השורות אני מבין שישנו פתח מסוים, די רחב, קרי- מקום בו העור אינו מחובר ומשם יוצאת ההפרשה. חשוב להבין מספר נקודות- 1) האם נעשה CT חזה בנקודת זמן כלשהי לאחר הניתוח? 2) האם נלקחו תרביות? 3) האם בבדיקה גופנית עצם בית החזה יציבה? 4) האם בצילומי החזה יש תפליט פלאורלי (נוזל מסביב לאחת הריאות)? 5) האם יש נוזל מסביב ללב באקו? עלייך לפנות למנתח וכן לקרדיולוג המטפל על מנת לאמוד את מצבך ולהתוות את הטיפול מכאן. רק הגורמים הנ״ל יכולים להמליץ על המשך פעילות גופנית. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תגובתי יוסי 13/09/2020 23:37
  • לא עשו לי סיטי. אין לי יותר הפרשות כי אני עם 2 האנטיביוטיקה שרשמתי בשאלתי, הפצע די גדול ועבה, מסביבו יש אודם. מוזר,כשהלכנו למחלקת פצעים בפעם ה1 היתה התחייבות לתרבית שלא נעשתה וכן לא נתנו לי סיכום ביקור- לו הייתי זקוק להתחייבות בביקורי בפעם ה2. כשהייתי בפעם השניה ביקשתי ונתנו לי מסמך בכתב ממש לא מובן בכתב קשה לקריאה ולא קיבלתי סיכום ביקור בפעם השניה. ביקור זה הסתיים בבדיקה חיצונית ובמתן תוספת לאנטיביוטיקה ה1. לא נעשו לי שום בדיקות או צילומים מאז.

  • + הוסף תגובה
החיים אחרי מעקפים רוני 10/09/2020 12:47
  • בן 64, פנסיונר, עברתי בהצלחה 3 מעקפים לפני 3 שנים. מרגיש טוב ובדיקות הדם (כולסטרול, טריגליצרידים) בסדר, תודה לאל, למעט HDL – כ-25. מטופל תרופתית בביסופרולול, אספירין וסטטינים (וכן בציפרלקס 10 מ"ג, יען כי אני מעט חרדתי). עוסק בפעילות ספוטיבית יומיומית ושומר על תזונה נכונה. לפי "הפרוטוקול הרפואי" או ההנחיות הקיימות – האם אני צריך איזו בדיקה או מעקב ללב?

  • + הוסף תגובה
מעקב לאחר ניתוח מעקפים ד"ר דוד יעקובי 11/09/2020 08:57
  • רוני שלום, גישתך הינה נכונה מאוד בכל הנוגע לאיזון גורמי הסיכון ושמירה על אורח חייים בריא ופעיל. לגבי המעקב הדרוש לאחר הניתוח יש צורך להכיר ולהבין את עברך הרפואי, כולל: גורמי הסיכון הנוספים, עורקי המטרה אליהם הושקו המעקפים, להבין האם נותרו עורקים חסומים נוספים אשר לא קיבלו מענה בניתוח, תפקוד לבבי לפני ואחרי הניתוח וכו׳. על כל השאלות הנ״ל צריך לתת את דעתו הקרדיולוג המטפל. בין השאר הוא יחליט על אחת או חלק מהבדיקות הבאות במועדן: אקו לב, מיפוי לב, צילום חזה, מבחן מאמץ וכו׳. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תודה רבה לתשובה המפורטת. שנה טובה! רוני 11/09/2020 11:54

הצטרפו לאינדקס הרופאים!