אלרגיה (Allergy)

ראשי

תאור

אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית לחומר זר, כמו אבקת פרחים (פולן), ארס (עקיצה) של דבורה, או קשקשים של בעלי חיים. 

המערכת החיסונית מייצרת חלבון המכונה נוגדני IgE. נוגדנים אלו מגנים על הגוף מפני פולשים בלתי רצויים, שעלולים לגרום למחלות או לזיהומים. כאשר יש לאדם אלרגיה לחומר מסוים, המערכת החיסונית שלו מייצרת נוגדנים שמזהים את האלרגנים המסוימים כגורם מזיק, על אף שאינם כאלה. זיהוי זה גורם לשחרור היסטמינים וחומרים נוספים, הגורמים להופעתם של תסמיני האלרגיה.

אלרגיות יכולות להופיע בצורות שונות: אלרגיה בעור, אלרגיה בגוף, ועוד. הן יכולות להוביל לתסמינים הקשורים בעור, בסינוסים, בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול. חומרתה של אלרגיה משתנה מאדם לאדם ויכולה לנוע מגירוי קל ועד אנפילקסיס – מצב חירום שעלול לגרום למוות. לא ניתן לרפא אלרגיות, אולם קיימים מספר טיפולים המסייעים להקלה על התסמינים של אלרגיה. 

אישה מגרדת את עיניה בגלל אלרגיה


סימפטומים


תסמיני אלרגיה תלויים באלרגיה הספציפית של כל אחד. הם יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכי הנשימה, בסינוסים ובמעברי האף, בעור ובמערכת העיכול. ברב המקרים, תגובה אלרגית היא מטרד מרגיז שתסמיניו קלים. תגובות אלרגיות חריפות עלולות להיות מסוכנות יותר, משום שהן עלולות להשפיע על מספר מערכות איברים בגוף. במקרים חמורים במיוחד אלרגיה עלולה לעורר תגובה שתגרום למוות, תופעה זו מוכרת בשם אנפילקסיס.

תסמינים נפוצים של קדחת השחת, המכונה גם דלקת אלרגית באף:

- גודש באף

- גירוד ודליפה מהאף

- גירוד, דמעות או נפיחות בעיניים (דלקת בלחמית העין)

- קרדית האבק, גורם לנזלת אלרגית כרונית, בעיות בעור- סוג אלרגיה לאבק.

תסמינים נפוצים של דלקת אטופית בעור ( אטופיק דרמטיטיס, אסטמה של העור), המכונה גם בשם אקזמה:

- גירוד בעור, נזלת אלרגית

- אדמומיות בעור

- קשקשים או קילופים בעור

תסמינים נפוצים של אלרגיה למזון:

- עקצוץ בפה

- התנפחות השפתיים, הלשון, הפנים או הגרון

- חרלת (אורטיקריה)

- אנפילקסיס

תסמינים נפוצים של אלרגיה לעקיצה של חרק:

- התנפחות של שטח גדול (בצקת) באזור העקיצה

- גירוד או חרלת (אורטיקריה) בכל הגוף

- שיעול, התכווצות בחזה, חרחורים וצפצופים בזמן הנשימה או קוצר נשימה

- אנפילקסיס

תסמינים נפוצים של אלרגיה לתרופה:

- סרפדת (אורטיקריה)

- גירוד בעור

- פריחה

- התנפחות בפנים

- חרחורים וצפצופים בזמן הנשימה

- אנפילקסיס

- אנפילקסיס

סוגים מסוימים של אלרגיה, כולל אלרגיה למזון ולעקיצות של חרקים, עלולים לגרום לתופעה חמורה, המכונה בשם אנפילקסיס. זוהי תופעה שעלולה להסתיים במוות ומחייבת טיפול רפואי דחוף. היא משפיעה על מספר מערכות איברים בגוף ומסוגלת לגרום להלם (שוק). 

סימנים ותסמינים של אנפילקסיס כוללים:

- איבוד ההכרה

- סחרחורת

- קוצר נשימה חמור

- דופק מהיר וחלש

- פריחה בעור

- בחילות והקאות

- התנפחות של דרכי הנשימה, שעלולה לחסום את הנשימה

במקרה של תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס), יש ליצור קשר עם מגן דוד אדום הקרוב ביותר, או לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף. במידה ונושאים מזרק אדרנלין (אפינפרין) להזרקה עצמית, יש להשתמש בו באופן מיידי. גם אם התסמינים משתפרים לאחר הזרקת חירום של אדרנלין, עדיין יש צורך לפנות לחדר מיון, על מנת לוודא שהתסמינים לא יופיעו שוב, כאשר תפוג השפעת הזריקה.

סיבות וגורמי סיכון

תגובה אלרגית מתחילה כאשר המערכת החיסונית טועה בזיהוי של חומר בלתי מזיק ומזהה אותו כפולש מסוכן. במקרה כזה המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים, שעומדים תמיד במצב הכן למלחמה באלרגן המסוים. בעתיד כאשר הגוף יחשף שוב לאותו אלרגן, נוגדנים אלו יגרמו לשחרור של מספר כימיקלים של המערכת החיסונית, כמו היסטמינים למשל, שיגרמו לתסמינים של אלרגיה.

גורמים מעוררי אלרגיה נפוצים כוללים:

  • אלרגנים הנישאים באוויר, כמו אבקת פרחים (פולן), קשקשים של בעלי חיים, קרדית האבק ועובש.
  • מזונות מסוימים, במיוחד בוטנים, אגוזים, חיטה, סויה, דגים, רכיכות, ביצים וחלב.
  • ארס של חרקים, כמו עקיצת דבורה, או עקיצה של צרעה.
  • תרופות, במיוחד פניצילין או סוגים של אנטיביוטיקה המבוססים על פניצילין.
  • גומי טבעי (לטקס) או חומרים אחרים, שאם באים איתם במגע הם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות בעור.

הסיכון להתפתחות של אלרגיה עולה בקרב:

  • בעלי היסטוריה משפחתית של אסטמה או אלרגיות. הסיכון לאלרגיות עולה בקרב קרובי משפחה של חולי אסטמה או אלרגיות, כמו קדחת השחת, סרפדת או אקזמה.
  • ילדים. למרות שניתן לפתח אלרגיה בכל גיל, ילדים מועדים יותר לפיתוח של אלרגיות מאשר מבוגרים. לעתים אלרגיה אצל ילדים מתגברת כאשר הם מתבגרים. יחד עם זאת, במקרים רבים אלרגיות נעלמות בשלב כלשהו ולאחר מכן חוזרות בזמן מסוים בעתיד.
  • חולי אסטמה או אנשים הלוקים באלרגיה. הסיכון לסבול ממצב של אלרגיה גבוה יותר בקרב חולי אסטמה. כמו כן, אנשים שיש להם אלרגיה מסוימת, סביר להניח שיפתחו אלרגיה גם לדברים נוספים.

תופעות נלוות וסיבוכים

אלרגיה מעלה את הסיכון לבעיות רפואיות אחרות, ביניהן:

אנפילקסיס. אדם הלוקה באלרגיות חריפות, נמצא בסיכון גבוה לאנפילקסיס, שהיא תגובה הנגרמת כתוצאה ממאפיניים של אלרגיה. אניפילקסיס קשורה בעיקר לאלרגיה למזון וכן אלרגיה לארס של חרקים.

אלרגיה אחרת. אנשים הלוקים במאפיינים של אלרגיה מסוג אחד, נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות של אלרגיה נוספת למשהו אחר.

אסטמה. אנשים הלוקים באסטמה – תגובה של המערכת החיסונית שמשפיעה על דרכי האוויר ועל הנשימה - נוטים יותר לפתח אלרגיות. במקרים רבים האסטמה מתעוררת כתוצאה מחשיפה לאלרגן סביבתי (אסטמה שנגרמת כתוצאה ממצב של אלרגיה).

דלקת אטופית בעור - אקזמה, סינוסיטיס וזיהומים באוזניים או בראות. הסיכון לתופעות אלו עולה בקרב אנשים הלוקים בקדחת השחת, אלרגיה לבעלי חיים, או אלרגיה לעובש.

זיהום פטרייתי בסינוסים או בריאות. הסיכון לתופעות אלו, המוכרות בשם סינוסיטיס פטרייתי ופטרת אספרגילוס, עולה בקרב אנשים הלוקים ממצב של אלרגיה לעובש.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

על מנת להעריך האם יש לכם אלרגיה, הרופא מבצע בדיקת אלרגיה:

  • ישאל שאלות מפורטות לגבי סימנים ותסמינים.
  • יבצע בדיקה גופנית.
  • יבקש רישום של יומן מפורט של התסמינים וגורמים מעוררים אפשריים.
  • במקרה של אלרגיה למזון, הרופא:
  • יבקש רישום יומן מפורט של המזונות הנצרכים.
  • יבקש להימנע מאכילת מזון מסוים ("דיאטת אלימינציה") – ואז יבקש לחזור ולאכול את המזון על מנת לבדוק האם המזון המסוים הוא זה שגורם לתגובה האלרגית.

רופא אלרגיה עשוי להמליץ על אחת משתי הבדיקות הבאות:

בדיקת עור. בבדיקה זו דוקרים את העור וחושפים אותו לכמויות קטנות של החלבון שנמצא באלרגן הפוטנציאלי. במידה וקיימת רגישות (אלרגיה) תתפתח נפיחות (סרפדת) באזור הבדיקה, על העור. המומחים לאלרגיה על פי רב מצוידים בכלים הטובים ביותר לביצוע בדיקות עור ולהבנת תוצאותיהן.

בדיקת דם. בדיקת דם (לעתים מכונה רדיו-אלרגוסורבנטית או בדיקתRAST ), מודדת את תגובת המערכת החיסונית לאלרגן מסוים, על ידי מדידת כמות הנוגדנים גורמי אלרגיה בזרם הדם, המוכרים בשם אימונוגלובולין E (IgE). דגימת דם נשלחת אל מעבדה רפואית, שם בודקים האם היא מכילה סימנים לרגישות לאלרגנים מסוימים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

  • טיפול תרופתי - התרופות רגילות נגד אלרגיה הן אנטי-היסטמינים, אשר עשויות לתרום להפחתת התסמינים והרגישות לגורמים. קיימים מגוון תכשירים המתאימים לסוגים שונים, הן לטיפול מקומי והן לטיפול מתמשך. טיפול תרופתי נוסף הוא שימוש בסטרואידים. 
  • מניעה - טיפול באלרגיה כולל גם הימנעות מחשיפה לאלרגנים הגורמים לתגובה האלרגית.
  • טיפול אימונותרפי - טיפול חיסוני שמטרתו להפחית את הרגישות לגורמי האלרגיה על-ידי פיתוח סבילות באמצעות החדרה של האלרגנים המעוררים את האלרגיה. 
  • אדרנלין - טיפול שניתן בהזרקה במקרי חירום.

מניעה


הימנעות ממעוררי אלרגיה נפוצים
. גורמים מעוררי אלרגיה מוכרים ונפוצים כוללים: אלרגנים הנישאים באוויר מחוץ לבית, בתוך הבית או בעבודה, מזונות מסוימים, חרקים מסוימים ותרופות מסוימות. תופעות אלרגיות מסוימות נגרמות או מחמירות כתוצאה מחום קיצוני או מתח נפשי.

ענידת צמיד התראה רפואי, לאנשים שהופיעה אצלם בעבר תגובה אלרגית חריפה.

טיפולים אלטרנטיביים

קיימים מעט מחקרים מדעיים שמצאו שטיפולים אלטרנטיביים יעילים לטיפול באלרגיות, אך יש הטוענים שהם מסייעים בהקלה על התסמינים.

צמחי מרפא ותוספי מזון כוללים את החמאתן, ציפורני חתול, כולין, חותם הזהב, עלי סרפד, בלדונה (ענבי רוש) וברומליין.

טיפולים משלימים כוללים פרוביוטיקה, דיקור והיפנוזה.






פורומים לופוס ומחלות אוטואימוניות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חשד ללופוס שאלת המקך עופרה 25/05/2020 22:43
  • תודה מה הכונה בטיפול נוסף פלאקוניל ?האים אין לתרופה תופעות לוואי.אני קוראת באינטרנט שירידה במשלים מנבאת בעיה בכליות האים זה כך? מתי יפחת הסיכון שאפלה תהפול ללופוס? תודה רבה לך

  • + הוסף תגובה
אפלה ולופוס - 2 פרופ' ננסי אגמון-לוין 26/05/2020 21:21
  • פלאקוויניל זו אופציה אחת. ירידה במשלים אכן קשורה בבעיה בכליות, אך גם בתופעות אוטואימוניות רבות אחרות והיא אינה ספציפית. בדרך כלל מעקב לאורך זמן מאפשר לי להעריך את הסיכון - אך זה כמובן פרטני לכל חולה וחולה.

  • + הוסף תגובה
חשש מהתפתחות לופוס עופרה 24/05/2020 21:45
  • שלום דר,לפני מספר שנים אובחנתי בתסמונת אפלה נוטלת קומדין קבוע. אין נוגדניםשל לופוס למעט c3 נמוך 72.מרגישה מעולה ללא תסמינים כלשהם.לאחרונה אני בפרויקט פיסי תובעני מעט שעות שינה עומס עבודה נהנית מאוד אך חוששת שמצבי יתדרדר לכדי לופוס.האים c3 יכול לעלות.האים המשלים הנמוך קשור לתקופה הלחוצה. אשמח שתסבירי האים יש קשר והשפעה על המשלים והתדרדרות מאפלה ללופוס תודה רבה מאוד

  • + הוסף תגובה
האם אפלא יכול להפוך ללופוס ? פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:09
  • עופרה שלום, אכן אפלא יכול להפוך ללופוס אך הסיכון לכך אינו גדול 10-15% ככל הנראה. משלים נמוך כבדיקה יחידה יכול להופיע ב אפלא בלבד - אך במקרים הללו אני נוהגת ל"שדרג" או לפחות לשקול "שדרוג" של הטיפול. במילים אחרות - א. כדאי להיות במעקב מסודר במרכז המתמחה באפלא וגם בלופוס. ב. צריך להשלים בדיקות ג. כדאי לשקול טיפול "מגן" ד. עם כל המפורט לעיל - אפשר לנשום לרווחה - הסיכון אינו גבוה, ובכל מקרה אנו יכולים לטפל בכך היטב. אחרון אחרון חביב - החיים בישראל, בעולם (עם הקורונה ובלעדיה) הם עתירי מתחים . מתחים מעלים סיכון להחמרה של מחלות אוטואימוניות, אך כאמור אלה הם חיינו. אז מה עושים - מוצאים דרכים גם כאשר יש פרויקט תובעני - להקפיד על שינה, להקפיד על נקודות רגיעה - ולהשאר בשליטה. בהצלחה בפרויקט.

  • + הוסף תגובה
שאלה בענין נוזל פריקרדיאלי אודליה 20/05/2020 09:32
  • ד"ר שלום רב. ראשית תודה על האפשרות לקבלת ייעוץ. מדובר באבא שלי, בן 62. במאי 2019 ביצע בדיקת ct של הריאות במסגרת אבחון למעשנים, על דעת עצמו. הבדיקה יצאה תקינה. נמצא שיש לו נוזל פריקרדיאלי בכמות גדולה. מכך התחיל הבירור. חשוב לציין כי הנוזל היה כבר כ- 4 שנים קודם לכן בכמות מזערית, והיה כל הזמן במעקב אצל קרדיולוג שטען שרק לעקוב. אבא אושפז וביצעו בדיקות דם ולא מצאו משהו חריג. הופננו להמטולוג , נמצא בלטות מזערית בבית שחי ימין, נלקח ביופסיה נמאה לימופמה מרגינל זון ברמת ממאירות מאודדדדד נמוכה. הועלה חשד שהנוזל הינו מהלימופמה ולכן התחיל טיפול ביולוגי + כימו משולב אחת לחודש , 6 טיפולים. אבא סיים את הטיפולים, אין קליטה בבלוטה ואין חשד ללימופה אבל עדיין יש נוזל! חשוב לציין כי ב09/19 ביצע ניקוז של הנוזלף, במקביל ב-10/19 החל טיפולים והנוזל חזר להיות בכמות גדולה. לאחר התייעצות עם המטולוגית בכירה נמסר כי הנוזל אינו מהלימפומה... חזרנו לנקודת ההתחלה. נשמח לקבל כיוון / הכוונה ממה יכול להיות ומה הטיפול לכך. במסגרת הבדיקות דם שביצע באישפוז ביולי 2019 נמצא rf מוגבר. האם יכול להיות קשר למחלה אוטיאומנית. האם לדת לכיוון הזה? אודה מראש לתשובה! מערכיה מאוד.

  • + הוסף תגובה
נוזל פריקריאלי כביטוי למחלה אוטואימונית פרופ' ננסי אגמון-לוין 25/05/2020 22:06
  • שלום אודליה. אכן, נוזל (תפליט, בשפה הרפואית) פריקרדיאלי (סביב קרום הלב) הוא לעיתים קרובות ביטוי של תהליך אוטואימוני התוקף את קרום הלב. תהליך זה יכול להופיע לאחר ניתוח בבית החזה, זיהום, גידול או כתוצאה ממחלה אוטואימונית (למשל זאבת, אבל גם מחלות אחרות) הטיפול בתהליך הזה דורש התערבות אימונית - היום יש מגוון תרופות היכולות לסייע בהפחתת הנוזל ובשמירה על תפקוד תקין של הלב, וכמובן שנדרש מעקב מסודר הן לטיפול בצד האימוני והן של הקרדיולוגים (במקרה של אביך גם של ההמטולוג) בשנתיים האחרונות יש גם טיפולים ביולוגים מתקדמים היכוליים לסייע. כמובן שרק מהפירוט לעיל אינני יכולה לכוון יותר, אך אני מקווה שזה עוזר בברכה,

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!