טכיקרדיה חדרית (Ventricular tachycardia - VT)

ראשי
מניעה וטיפול

תאור

תופעה של 3 פעימות או יותר שמקורן בחדרי הלב, במהירות של מעל 100 לדקה (תמונה 1), מוגדרת כטכיקרדיה חדרית (ט"ח).
ט"ח תיתכן גם בהיעדר מחלת לב, אולם שכיחה יותר בלב חולה. היא עלולה להתהוות כסיבוך מוקדם או מאוחר של אוטם בשריר הלב, במהלך קרדיומיופתיה, במחלה במסתמי הלב, כאשר יש דלקת בלב, מיוקרדיטיס, ולאחר ניתוחי לב. ט"ח תיתכן גם כתוצאה מטיפול בתרופות נוגדות הפרעות קצב, ברמת אשלגן נמוכה בדם, בעת שינוי במצב החומצי/בסיסי בגוף ובהיעדר חמצון תקין. ההסתמנות הקלינית היא בעלת טווח רחב ותלויה במהירות הטכיקרדיה, במחלת הלב הבסיסית ובמצבים רפואיים אחרים. חלק מהחולים הם אי-תסמיניים, אצל חלקם קיימת הסתמנות קלינית קלה, ובאחרים - התעלפות ואף מוות פתאומי.

המנגנון השכיח ביותר לט"ח הוא מנגנון הכניסה מחדש (Reentry), דהיינו, גירוי מחודש של ערוץ הולכה חשמלי כתוצאה מגירוי מתחיל בודד. ט"ח מאובחנת באמצעות רישום אק"ג, באמצעות ניטור הולטר, באמצעות רשם אירועים וכן בבדיקה אלקטרופיזיולוגית.

מסווגים את ט"ח על פי מספר מדדים:
1. על פי משך הטכיקרדיה: א. VT Non-sustained, ט"ח בלתי מתמדת המוגדרת כטכיקרדיה ונמשכת עד 30 שניות; ב. Sustained VT, ט"ח מתמדת הנמשכת מעבר ל-30 שניות.

2. לפי הצורה של מכלול ה-QRS בתרשים האק"ג בעת הטכיקרדיה: א. Mono-morphic VT, ט"ח בעלת צורה אחת בלבד ברישום האק"ג; ב. Polymorphic VT, ט"ח רב-צורתית, 2 או יותר צורות של מכלול QRS ברישום אק"ג.

3. על פי המחלה הבסיסית: א. Ischemic VT, ט"ח כתוצאה מתהליך אסכמי בשריר הלב; ב. Non-ischemic VT, ט"ח שאינה כתוצאה מתהליך איסכמי.

קיימת חפיפה בין הסוגים השונים, לדוגמה:
תיתכן ט"ח מתמדת, איסכמית ורב-צורתית וכן צירופים נוספים אחרים.
Ischemic VT - ט"ח כתוצאה מאיסכמיה - איסכמיה ברמה התאית, משפיעה על פוטנציאל הפעולה, וכן על משך התקופה הרפרקטורית של התאים. בנוסף, בעת אוטם, נוצר מצב של עירוב רקמה בריאה ורקמה צלקתית כתוצאה מהאוטם. שינויים אלו מהווים מצע טוב למנגנון ה-Reentry והתפתחות של ט"ח. הט"ח כתוצאה מאיסכמיה נוטה להופיע יותר כרב-צורתית. הסיכוי לט"ח הוא ביחס ישיר לגודל האוטם. למעשה, התפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי הוא המדד המנבא הטוב ביותר למוות פתאומי כתוצאה מהפרעת קצב בקרב חולים אלו.

VT non-ischemic ט"ח שלא כתוצאה מאיסכמיה - קטגוריה זו כוללת טווח רחב של ט"ח:
1. IdiopaticVT, ט"ח אידיופטית, ט"ח המתרחשת בלב בריא וכוללת: א. ט"ח שמקורה במוצא החדר הימני (תמונה 3) RVOT, בדרך כלל ט"ח חד-צורתית עם תבנית של LBBB וציר תחתון ימני. טיפול הבחירה ב-ט"ח זו הוא צריבה באמצעות תדר רדיו במוצא החדר הימני; ב. ט"ח מחוד החדר השמאלי LVOT - בדרך כלל חד-צורתית בתבנית של RBBB וציר עליון. מתאפיינת בתגובה לטיפול בתרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן כגון וורפמיל (איקקור). ניתן לטפל בה באמצעות צריבה בתדר רדיו.

2. ט"ח תיתכן במחלת שריר הלב המורחב (Dilated cardiomyopathy - DCM) ובמחלת שריר הלב המוגדל (Hypertrophic cardiomyopathy - HCM). א. DCM - קיימת שכיחות גבוהה יותר של ט"ח בקרב חולים אלו, אולם, קשה מאוד לנבא מי מביניהם נמצא בסיכון מוגבר להתהוות הפרעת הקצב; ב. HCM - ט"ח בחולים אלו מופיעה עם התעבות ניכרת של דפנות שריר הלב, עם הסתמנות כהתעלפות. אירועי מוות פתאומי במשפחה והדגמת ט"ח לא מתמדת ברישום הולטר, מרמזים על סיכון מוגבר למוות פתאומי. הטיפול באמצעות אמיודרון הוכח כטיפול יעיל, וכך גם קיצוב דו-לשכתי. נמצא גם שהשתלת דפיברילטור אוטומטי יעילה מאוד לטיפול בחולים אלו.

3. Drug induced VT, ט"ח המושרת על ידי תרופות. תרופות יכולות לגרום לט"ח חד-צורתית או רב-צורתית במיוחד בלב איסכמי ושלאחר אוטם. קבוצות התרופות הבאות עלולות להשרות ט"ח: תרופות נוגדות דיכאון כגון תרופות תלת-ציקליות Tricyclic anti-deppressants, אלכוהול, ניקוטין וקוקאין. תרופות רבות מקבוצת התרופות נוגדות הפרעות קצב אומנם מפחיתות באופן משמעותי את שכיחות הפעימות החדריות המוקדמות, אולם באופן פרדוקסי מגדילות את הסיכוי למוות פתאומי.

4. מצבים אחרים הגורמים לט"ח שאינה מאיסכמיה הם: מחלות דלקתיות של שריר הלב, מחלות זיהומיות של שריר הלב, מחלה במבנה שריר הלב, תסמונת ה-QT המוארך ותסמונת ע"ש ברוגדה.

טיפולים ותרופות

הטיפול משתנה בהתאם לתסמינים ולמחלת הלב הבסיסית. ט"ח עלולה להיות מצב חירום ולחייב לעיתים החייאה, מתן שוק חשמלי, או החדרת תרופות נוגדות הפרעות קצב דרך הווריד. טיפול ארוך טווח בט"ח כולל תרופות נוגדות הפרעות קצב כגון אמיודרון, סוטלול או חוסמי ביתא. אולם, לחלק מתרופות אלו השפעות לוואי ניכרות, וכעת הטיפול בתרופות פוחת. בחלק מט"ח הטיפול באבלציה, באמצעות תדר רדיו. זה הליך הבחירה המוביל להחלמה. בשנים האחרונות הטיפול המועדף במקרים רבים של ט"ח הוא השתלת דפיברילטור אוטומטי, בדרך כלל בבית החזה. מכשיר משוכלל המנטר באופן שוטף את קצב הלב, ומסוגל לזהות ט"ח בהתרחשותה. הטיפול הוא טיפול חשמלי כולל שוק חשמלי במטרה לגרום להפסקת הט"ח, וטיפול בתרופות במטרה להקטין את שכיחות אירועי הט"ח.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!