אינסולינומה (Insulinoma)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

אינסולינומה היא גידול שמקורו בתאים מפרישי האינסולין בלבלב, תאי בטא. האינסולין הוא הווסת העיקרי של רמת הגלוקוז, הסוכר העיקרי בדם. מחלת הסוכרת, שבה רמת הגלוקוז בדם גבוהה, נגרמת בשל חוסר, חלקי או מלא, באינסולין. אצל אנשים בריאים העלייה ברמת הגלוקוז בדם גורמת להפרשת אינסולין מהלבלב אל הדם, ועלייה ברמת האינסולין בדם גורמת, בדרכים רבות, לירידה של רמת הסוכר בדם.

כמו כל תא בגופנו, גם תאי הבטא של הלבלב עלולים להוות מקור לגידול. שכיחות הופעתו היא כ-4-1 למיליון בני אדם בשנה. ב-90% מהמקרים לערך, מדובר בגידול בודד שקוטרו קטן מ-2 ס"מ. בדרך כלל מדובר בגידול שפיר ורק5% עד 15%  מהאינסולינומות ממאירות (גרורתיות, עם גרורות בקשריות הלימפה או בכבד). אינסולינומה מופיעה בעיקר בגיל העמידה (גיל חציוני: 50). לעיתים רחוקות האינסולינומה היא חלק מתסמונת הכוללת גידולים במספר בלוטות הפרשה פנימית: יותרת המוח (ההיפופיזה), הלבלב ויותרת התריס (פרתירואיד).


קראו עוד:  בדיקת סוכר בדם ופענוח תוצאותיה


תסמונת זו נקראת Multiple Endocrine Adenopathy-1 (או MEN-1). זו תסמונת משפחתית, ולכן עלולים להיות לחולה באינסולינומה קרובי משפחה עם אינסולינומה או עם גידולים של יותרת המוח או של יותרת התריס. במקרים אלה האינסולינומה מופיעה בגיל צעיר יותר - בעשור השלישי לחיים.

פרופ' עדית פלטאו

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


ההשפעות הנגרמות ישירות על ידי היפוגליקמיה (רמה נמוכה של גלוקוז בדם) הן בלבול, כאב ראש, חוסר התמצאות, הפרעות בראייה, התנהגות חריגה, ואפילו איבוד הכרה. רמה נמוכה של גלוקוז בדם עלולה לסכן חיים ובעיקר עלולה לגרום נזק למוח, מפני שהגלוקוז הוא הספק העיקרי של אנרגיה. לפיכך נודעת חשיבות רבה למנגנונים (הרגישים מאוד) הפועלים כאשר יורדת רמת הגלוקוז בדם כדי להעלותה בחזרה לערך התקין. החשוב מבין מנגנונים אלה קשור בהתעוררות מערכת העצבים הסימפתטית, שעל ידי הפרשת קטכולאמינים (כגון אדרנלין ונוראדרנלין) מסייעת להעלאת רמת הסוכר. עם זאת, חלק מההשפעות של היפוגליקמיה נגרמות דווקא על ידי מנגנוני ההגנה (הפרשת הקטכולאמינים) ובכללן הזעה, רעד ופעימות לב מואצות. בניגוד לגורמים אחרים שעלולים לגרום להיפוגליקמיה לאחר ארוחות, אצל חולי אינסולינומה מופיעה ההיפוגליקמיה בעיקר בצום.

אבחון ובדיקות

האבחון נעשה על סמך ממצא של רמה גבוהה של אינסולין בדם יחד עם רמת סוכר נמוכה. אם לא לקה החולה באירועים של היפוגליקמיה עצמונית חדה, ניתן לבצע תבחין-צום, דהיינו, להשאיר את החולה בצום עד 72 שעות, ולבדוק את רמות הגלוקוז, האינסולין והפפטיד-C (מרכיב-ביניים של ייצור מולקולת האינסולין) כל 8-4 שעות. אם לחולה סימני היפוגליקמיה או רמת גלוקוז בדם של 40 מ"ג/ד"ל ומטה, יש להפסיק את התבחין לפני תום 72 שעות. אבחון אינסולינומה נקבע על סמך הערכים המוחלטים ובעיקר על סמך היחס בין רמת האינסולין לבין רמת הגלוקוז בדם. יחס של מעל 0.3 תומך באבחון אינסולינומה.

ערכים גבוהים של אינסולין לצד רמות נמוכות של סוכר קיימת גם אצל אנשים שהזריקו כמויות עודפות של אינסולין (בשוגג או במכוון), וכן אצל חולים שנטלו יתר תרופות מקבוצת סולפוניל-אוריאה (אלו הן תרופות המקובלות בטיפול להורדת רמות הסוכר בדם של חולי סוכרת כגון דאוניל, גליבטיק ודומות). תרופות אלה גורמות להגברת ההפרשה של אינסולין מן הלבלב ומינון-יתר שלהן עלול ליצור הסתמנות קלינית דומה לזו של אינסולינומה. לכן, בנוסף למדידות גלוקוז ואינסולין נהוג לבדוק גם את קיומם של תוצרי-ביניים מייצור האינסולין, כמו c-peptide ופרואינסולין וכן את רמות הסולפוניל-אוריאה בדם ובשתן. על פי מכלול הנתונים ניתן לשלול את הסיבות להיפוגליקמיה שאינן אינסולינומה.

כדי לאשר את האבחנה יש לנסות להדגים את הגידול באמצעי דימות שונים, כגון CT, MRI, מיפוי איזוטופי עם חומר הקרוי Octreotide, ועל-שמע (אולטרסאונד) אנדוסקופי (לפני או בעת הניתוח).

טיפולים ותרופות

אם זוהה אצל החולה גידול בלבלב, ניתן לרפאו על ידי כריתה בניתוח. זה מה שנעשה אצל מרבית החולים. אם מתגלות גרורות אין טעם בכריתה בניתוח, יש לטפל באמצעות תרופות המדכאות הפרשת אינסולין מהלבלב כגון Diazoxide ו-Octreotide.




פורומים, סרטן המעי הגס

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תוצאות קולונוסקופיה אב 12/07/2019 16:54
  • בן 66, הופניתי לקולונוסקופיה לבירור דם סמוי בצואה. תוצאות קולונוסקופיה: 2 פוליפים קטנים מאוד במעי הרוחבי.שני הפוליפים נכרתו. אחד נשלח לפתולוגיה ואילו השני אבד באגמי צואה. שאלה: בהנחה של תשובה פתולוגית שפירה מהי ההמלצה בנושא תדירות המשך מעקב בהתחשב בעובדה שפוליפ אחד נכרת אך לא אובחן? תודה

  • + הוסף תגובה
DALM? רונית 03/07/2019 20:52
  • שלום מזה 25 שנה מאובחנת באולצרטיב פרוקטיטיס. עד לפני 3 שנים ללא ממצאים חריגים בבדיקות קולונוסקופיה. לפני חודש בוצעה קולונוסקופיה ונלקחו 4 ביופסות. הממצאים: 1. Hepatic Flexure -שני מוקדים מיקרוסקופיים של תסנין דלקתי חריף וכרוני עם ריבוי אאוזינופילים. 2. Cecum - רירית מעי גס עם תסנין דלקתי חריף וכרוני בינוני - כבד בלמינה פרופריה. תאי דלקת בודדים חודרים לבלוטות. נראה דלדול בתאי גביע. לא נראו Crypt abscesses 3. Flat 6mm rectal polyp - ביופסיה. קטעי רירית מעי גס עם תסנין דלקתי חריף וכרוני וריבוי אאוזינופילים. תאי דלקת רבים חודרים לבלוטות אך לא נראו Crypt abscesses. נראה דלדןל בתאי גביע. 4. Distal 5cm of rectum - ביופסיה. קטע מעי גס הוא Tubular adenoma, low grade dysplasia DALM? מה משמעות הממצאים 3 ו- 4? מה הטיפול המומלץ (הפוליפים לא הוסרו ורק נלקחה ביופסיה)? האם ייתכן שהדלקת החריפה שאובחנה בחלקים במעי היא תוצאה של ההכנה לקולונוסקופיה (פיקולקס)? יש לציין שמאז הקולונוסקופיה סובלת מכאבים ("שורפים") משני צידי הבטן. תודה

  • + הוסף תגובה
האם כדאי לעבור קולונוסקופיה? שירה 30/06/2019 14:47
  • בת 29, עם שלשולים ועצירויות לסירוגין משך שנים. לאחרונה המצב החמיר עד כדי ביטול ימי עבודה. בדיקת גסטרוסקופיה הראתה גסטריטיס ובקע סרעפתי. הוצע לבצע קולונוסקופיה. לאחרונה חשה גרד חזק באיזור פי הטבעת וחשבתי כי ייתכן שכל הסיפור נובע מפרזיטים, על אף שבוצאו בדיקות צואה אשר לא מצאו נוכחות כזו. האם יש טעם לבצע קולונוסקופיה? זה פשוט מאוד קרוב. ייתכן שהכל מוסבר ע"י פרזיטים?

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!