טכיקרדיה (Tachycardia)

ראשי

תאור

טכיקרדיה, שמשמעו דופק מהיר, מוגדר כרצף של יותר משלוש פעימות לב במהירות של למעלה מ-100 פעימות לדקה במבוגרים ומעל ל-150 פעימות לדקה בילדים, ללא קשר לסיבה לעליית הדופק.

באופן טבעי, קצב לב של אדם בריא גבוה יותר בזמן מאמץ, בעת התרגשות או מתח, במחלת חום, ובירידה בנפח הדם וברמת ההמוגלובין. קצב לב מהיר שאינו קשור למצבים אלו מופיע בדרך כלל על רקע של מחלות לב. 

הפעילות החשמלית המכתיבה את קצב הלב מווסתת על ידי מערכת העצבים האוטונומית ובלוטות ההפרשה הפנימיות, המתאמות את תפוקת הלב לדקה. מאחר שלב פגוע אינו יכול להעלות את נפח הדם המוזרק לגוף בכל פעימה, הוא מנסה לשמור על תפוקתו על ידי האצת מהירות הדופק.

טכיקרדיה היא תוצאה של היווצרות מעגל חשמלי המאפשר מהירויות דופק עד כ-300 לדקה. הסיבה יכולה להיות מולדת או נרכשת.

כאשר דופק מהיר של 600-250 פעימות לדקה עד לפרפור (מהירות של מעל 600 פעימות לדקה) מופיע בחדרי הלב ונמשך מעל מספר שניות, עלולים להופיע כשל במערכת, איבוד הכרה ומוות.

תוצאות אק"ג עם דפיקות לב מואצות המעידות על טכיקרדיה


סימפטומים


טכיקרדיה היא בדרך כלל התקפית, כלומר מתבטאת ברצפים של דופק מהיר בין תקופות ארוכות של מהירות תקינה. כל רצף מתחיל ומסתיים באופן פתאומי והוא מוגדר על פי מקורו: הקישרית הסינו-אטריאלית, במצבי לחץ ומאמץ, מהקישרית הפרוזדורית-חדרית, בזמן הרעלת דיגוקסין, מהפרוזדורים, בדרך כלל בגלל ירידה בחמצון הדם, במצבי עומס נפח ולחץ (הפרעה במסתמי הלב), ומהחדרים - לאחר אוטם שריר הלב.

סיבות וגורמי סיכון

טכיקרדיה עלולה להיגרם מכל נזק ברקמת הלב וממחלות לבביות שונות. הסיכון להתפתחות מחלה קרדיולוגית בכלל ודופק מואץ בפרט, עולה כשמתקיימים גורמי הסיכון הבאים:

• עישון.

• שתיית קפאין מוגברת.

• צריכה מופרזת של אלכוהול.

• צריכת סמים ממריצים.

• לחץ מנטלי וחרדה.

סוכרת.

יתר לחץ דם.

דום נשימה בשינה.

• חוסר איזון בבלוטת התריס (היפו-תיירדואיזם והיפר-תיירדואיזם).

אנמיה.

• רקע משפחתי של טכיקרדיה או של הפרעות קצב לבביות.

חשוב לדעת כי בעת הריון, קצב הלב עלול לעלות עד 25% יותר מנורמל. טכיקרדיה בהריון, ובפרט מסוג סינוס טכיקרדיה, היא מצב נפוץ, בעיקר בטרימסטר השלישי להריון. למרות שזוהי תופעה שכיחה, מומלץ להתייעץ עם רופא/ה על מנת לוודא שלא מדובר במצב מסוכן הדורש התערבות.

תופעות נלוות וסיבוכים

סיבוכים אפשריים של טכיקרדיה תלויים בסוג הטכיקרדיה, ברקע הרפואי ובתדירות ההתקפים. הסיבוכים הנפוצים הם:

• תסחיפים של קרישי דם, שבמרוצת הזמן עלולים לגרום לשבץ או להתקף לב.

• אובדן הכרה ועילפון.

• כשל לבבי שעלול להוביל למוות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

על מנת לקבוע את סוג הטכיקרדיה המדויק, יש לבצע בדיקה גופנית כללית וראיון רפואי נרחב. במרבית המקרים, יהיה צורך בהפניית המטופל/ת לבדיקות המשך. קיימות בדיקות רבות לבדיקת לב, אך הבדיקות הנפוצות הן:

ECG – אק"ג היא הבדיקה הזמינה והבסיסית ביותר לאבחנת טכיקרדיה. במהלך הבדיקה מצמידים לגוף הנבדק/ת אלקטרודות המודדות סיגנלים חשמליים מהלב. הבדיקה אינה כרוכה בכאב, ותוצאותיה ניתנות באופן מידי. הבדיקה תהיה יעילה אך ורק אם היא תיערך בעת הופעת טכיקרדיה. לכן, במידה והטכיקרדיה אינה קבועה, ייתכן ויהיה צורך בבדיקת הולטר לב. 

הולטר לב – בדיקת הולטר היא בדיקת אק"ג ניידת שנמשכת 24 שעות רצופות.

• מבחני מאמץ (ארגומטריה) – בדיקת אק"ג שמתבצעת בעת מאמץ גופני, כמו ריצה.

הבדיקה מאפשרת להבין את אופי הטכיקרדיה, ומספקת מידע על מידת המאמץ הגופני שהנבדק או הנבדקת מסוגלים לבצע.

• אקו לב – על מנת לשלול מחלות לב נוספות, נהוג לבצע בדיקת אקו לב. זוהי בדיקת אולטראסאונד של הלב, המאפשרת לראות הפרעות בזרימת הדם, פעילות מסתמים אבנורמלית ובעיות בשריר הלב. גם בדיקת זו אינה כרוכה בכאב.

• בדיקות דם – על מנת לקבל מידע נוסף על מקור דפיקות הלב המואצות, נהוג לבצע ספירת דם כללית, תפקודי בלוטת התריס, כימיה כללית ועוד. 

במידת הצורך, הרופא/ה המטפל/ת עשוי/ה לבקש בדיקות דימות נוספות, כמו צילום רנטגן, MRI או CT אנגיו (CT בתוספת חומר ניגוד, המשמש לבדיקת זרימת הדם).

במצבים נוספים ייתכנו בדיקות נוספות, כמו בדיקה גנטית, בדיקת EPS, בדיקת TILT ועוד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בדופק מהיר הוא תיקון הגורמים הראשוניים להופעתו (רווית חמצן, הורדת עומס נפח ולחץ, תיקון ריכוז המלחים בדם והפעילות ההורמונלית).

בנוסף, ייתכן ויהיה צורך בתרופות המשנות את התכונות החשמליות של מערכת ההולכה ושריר הלב, צריבת מוקדים ומסלולי הולכה (Ablation) .

עבור מקרים מורכבים יותר, כמו הפרעות קצב קטלניות, לרוב יש צורך בהשתלת דפיברילטור אוטומטי המסיים את הפרעת הקצב על ידי קיצוב או שוק חשמלי.

מניעה

הדרך היעילה ביותר להפחית את הסיכון להיווצרות טכיקרדיה היא לשמור על אורח חיים בריא ומשקל תקין, על מנת להפחית את הסיכון ללקות במחלות לב. ההמלצות הכלליות הן:

• שמירה על תזונה מותאמת, הכוללת מעט שומן, ומבוססת על פירות, ירקות ודגנים מלאים. מומלץ להתייעץ עם תזונאי/ת.

• הקפדה על אורח חיים פעיל ועל פעילות גופנית מספר פעמים בשבוע.

• מעקב אחר רמות הכולסטרול, לחץ הדם באמצעות בדיקות דם תקופתיות.

• הימנעות או הפחתה של עישון מכל סוג והימנעות מוחלטת מסמים מעוררים (כדוגמת קוקאין).

• שתיית אלכוהול מתונה בלבד. ההמלצות המקובלות הן לא יותר משתי כוסות משקה ליום עבור גברים מתחת לגיל 65, ועד כוס משקה אחת לנשים ולגברים מעל גיל 65.

• מומלץ להתייעץ עם רופא/ת המשפחה בעת נטילת תרופות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא דופק מואץ, כמו חלק מהתרופות המשמשות נגד צינון ושיעול.

במידה וברקע הרפואי כבר יש מחלה לבבית, מומלץ לנטר ולעקוב אחר מצב הלב לעיתים תכופות, ולקבוע יחד עם הרופא/ת המטפל/ת תוכנית פעולה ארוכת טווח לשמירה על בריאות הלב.






פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
Mini-mase רימירי 24/10/2020 16:08
  • שלום רב,אני בת 69,מתגוררת באירופה. היסטוריה רפואית:2 התקפי לב,2 מסתמים דולפים(לא בצורה חמורה),סובלת מזה כ-10 שנים מפרפור פרודורים.טופלתי בהתחלה עם תרופות,אח"כ מספר פעמים עברתי cardiovertion,וקיבלתי את התרופה-verapamil.בנוסף ל-losartan,eliquis.תחת הטיפול ב-verapamil היו לי פרפורי פרוזדורים חוזרים שהיקשו על חיי היום יום שלי(קוצר נשימה רציני ביותר).הקרדיולוג העלה את מינון ה-verapamil,אבל,לא היה שיפור.)שכחתי לציין,לפני כשנתיים קיבלתי קוצב לב,בגלל דופק נמוך מאוד).לפני כחצי שנה הופסק הטיפול ב-verapamil והותחל טיפול 100 מ"ג amiodaron אני עדיין סובלת מקוצר נשימה רציני )לא מסוגלת ללכת יותר מ-10 דקות רצוף. בפגישה האחרונה עם הקרדיולוג,הועלה נושא האבלציה (על ידי,נחרדתי מתופעות הלוואי של תרופה).הקרדיולוג טען,שאצלי אי אפשר לעשות אבלציה רגילה)דרך המפשעה),כי הפרוזדורים מוגדלים, אלא יצטרכו לעשות-mini maze,ואם זה לא יצליח,יצטרכו לפתוח את בית החזה.השאלה שלי היא,לאור מה שסיפרתי,האם ההחלטה על ה-mini mase,היא נכונה?האם אתה היית גם מחליט אותה החלטה?האם נתוח כזה גם מקובל בארץ?האם הניתוח הנ"ל נעשה בתדירות גבוהה?האם לאור המצב הרפואי שלי,אכן,זה הטיפול הנכון?. בתודה מראש,רימירי

  • + הוסף תגובה
הולטר לב הפרעות קצב בכמויות נדירות עדן 22/10/2020 22:49
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר לב לאחר התלוננות על דופק מהיר וכאבים באזור הלב תוצאה של הבדיקה היא שיש לי הפרעות קצב על חדריות APC'S בכמות נדירה אשר חוזרות על עצמם בכמויות נדירות ומוגברות ברצוני לשאול האם זה מסוכן בגיל 22? והאם ניתן אפשר לפתור את הפרעות קצב הלב? תודה אשמח לתשובה.

  • + הוסף תגובה
פרופיל צבאי אריאל 22/10/2020 12:18
  • ד"ר רוזן שלום , אני בת 16 , עברתי בגיל 7 צנתור אבלציה ( הפרעת קצב ) האם לידיעתך צנתור זה משפיע על הפרופיל הצבאי ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!