מפרצת באבי העורקים (Aortic aneurysm)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

הוותין נחלק ל-3 חלקים עיקריים: החלק שיוצא מהלב ועולה כלפי מעלה קרוי הוותין העולה, החלק השני שבו הוותין מסתובב קרוי קשת הוותין והחלק השלישי היורד מהחזה עד האגן קרוי הוותין היורד. הקוטר התקין של הוותין נע בין 4-2 ס"מ. מפרצת הוותין היא הרחבה של חלק מאבי העורקים, בדרך כלל באזור שבו יש חולשה של דופן העורק. ההרחבה יכולה להיות באזור אחד או יותר של הוותין. הוותין הוא העורק הראשי הגדול ביותר בגוף, המוביל את הדם היוצא מהלב לכל האיברים בגוף, דרך הסעיפים הרבים שיוצאים ממנו.

מפרצת הוותין השכיחה ביותר היא באזור הבטן ושיעורה גבוה יותר בגברים. השכיחות עולה עם הגיל ומעל גיל 60 היא נעה בין 5% ל-7%.

סימפטומים


הרחבה של הוותין חלה שנים רבות לפני הופעת התסמינים. אופי התלונות משתנה בהתאם למיקום ולסוג המפרצת. התסמינים האופייניים למפרצת הוותין הבטני כוללים הרגשה של גוש פועם בבטן, כאבי בטן וכאבי גב. לעיתים התלונות קשורות ללחץ של המיפרצת על איברים או על כלי דם סמוכים. אם המפרצת ממשיכה להתרחב ומגיעה לקוטר של 5.5 ס"מ ומעלה קיימת סכנה לקרע בדופן הפנימי שלה, מצב הגורם לכאבים עזים במיוחד בבטן או בגב ולעיתים לדימום פנימי שעלול להוביל למוות מיידי.

במפרצת של הוותין בבית החזה, מופיעים התסמינים בדרך כלל כאשר המפרצת כבר גדולה וכתוצאה מלחץ על איברים סמוכים בבית החזה. כאן התסמינים כוללים: כאבים בבית החזה או בגב עליון, שיעול וצפצופים, צרידות, הפרעות בלעיסה ועוד. התסמין הטיפוסי כאשר מופיע קרע של מפרצת הוותין הוא כאב חזק ו"קורע" בבית החזה, בגב עליון המקרין אל הזרועות וגם לכיוון הבטן. לעיתים, עקב חסימה ופגיעה באיברים סמוכים, יכולים להיות תסמינים של התקף לב, של הלם לב, של אירוע במוח, של אי-ספיקה חדה של המסתם הוותיני, של אי-ספיקת כליות ועוד. לעיתים קרובות קרע של מפרצת הוותין החזי מסתיים במוות.

סיבות וגורמי סיכון

הגורם השכיח ביותר הוא טרשת עורקים. תהליך זה מתחיל בשקיעה של שומנים בדופן הוותין הגורמים עם הזמן להתפתחות תגובה דלקתית, לשקיעת סידן וליצירת קרישים - תהליכים הגורמים להחלשת דופן הוותין ולהתרחבותו.

גורמי סיכון המחישים תהליך זה כוללים יתר-שומני הדם, יתר-לחץ-דם, עישון, סוכרת, גורמים גנטיים ועוד. גורמים נוספים להרחבה של הוותין כוללים מחלות של רקמות חיבור הפוגעות בדופן הוותין, דלקת בדופן הוותין, חבלה בוותין מחלות גנטיות כדוגמת התסמונת ע"ש מרפן.

אבחון ובדיקות

ניתן לאבחן מפרצת של הוותין על סמך התסמינים אך כאשר הללו מופיעים עלול להיות מאוחר מדי. ניתן לעיתים למשש גוש פועם בבטן. בדרך כלל האיבחון הראשוני נקבע בצילום בית החזה או הבטן או בבדיקת אקו-לב. כאשר מתעורר חשד יש צורך בבדיקות מדויקות יותר כמו CT, MRI, על-שמע של הבטן ואקו דרך הוושט, על מנת להעריך במדויק את גודל המפרצת ואת מיקומה. כאשר יש חשד לקרע של המפרצת האבחון נקבע בדחיפות, בדרך כלל בעזרת CT, MRI או אקו דרך הוושט.

טיפולים ותרופות

טיפול בגורמי סיכון כגון יתר-לחץ-דם, הפסקת עישון, טיפול בשומני הדם ומעקב קבוע כאשר יש סיפור משפחתי של מחלה זו. כל אלו עשויים למנוע או להאט את התהוות מפרצת הוותין. טיפול בניתוח נדרש באופן מיידי כאשר מופיעים כבר תסמינים ונוצר קרע במפרצת של הוותין. הניתוח כרוך בסיכון גבוה. אולם התמותה במצב של קרע במפרצת הוותין העולה, ללא ניתוח מיידי, גבוהה יותר והיא מתקרבת ל-100%. לגבי חולים ללא תסמינים קיימת הוראה לניתוח כאשר קוטר המפרצת מגיע לממד מסוים, שבו הסיכון להיווצרות קרע ותוצאותיו נראים גדולים יותר מהסיכון בניתוח. בדרך כלל קוטר מפרצת המצדיק הוראה לניתוח הוא מעל 6-5 ס"מ, תלוי במיקום, בסוג הרחבת המפרצת ובקצב התקדמותה, וכן ברמת הסיכון הכרוך בניתוח לגבי חולה ספציפי.

שיעור הסיכון למוות בניתוח מתוכנן נע בין 2% ל-6%. התמותה בניתוח שמתבצע בשל קרע חד של הוותין עלולה להגיע עד 50%, מכאן החשיבות לנתח מפרצות אלו לפני שנוצר הקרע.

בניתוח מחליפים את הקטע המורחב בוותין בשתל מלאכותי העשוי מחומר אלסטי בדומה לוותין המקורי. בשנים האחרונות מיושמת שיטה חדשה שבה ניתן לטפל במפרצת הוותין על ידי תומכנים המוחדרים לוותין בצנתור ללא צורך בביצוע ניתוח. שיטה זו מתאימה, בשלב זה, לסוג מסוים של מפרצות, בדרך כלל בחלק היורד של הוותין. בכוחה לחסוך מחולים, בעיקר מהבוגרים שבהם את הסיכון הכרוך בניתוח כה גדול.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!