אנגינה פקטוריס (Angina)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

תעוקת חזה  היא סוג של כאב בחזה, או אי נוחות שנגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. תעוקת חזה היא תסמין של מחלה בעורק כלילי. כאשר שריר הלב (מיוקרדיום) אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן, עלול להיגרם כאב בחזה. תעוקה מתוארת בדרך כלל כתחושה של סחיטה, לחץ, כובד, הידוק או כאב בחזה. אנשים רבים הסובלים מתעוקה, מספרים שהם חשים כאילו מישהו עומד להם על החזה.

תעוקת חזה נקראת גם אנגינה או אנגינה פקטוריס (משמעות המילה פקטוריס היא חזה), היא יכולה להיות קבועה או בלתי קבועה:

·         תעוקת חזה קבועה (מכונה גם תעוקה כרונית יציבה). 
·         תעוקת חזה בלתי קבועה (מרמזת על התקף לב שעומד להתרחש).

סוג שלישי ונדיר של תעוקת חזה מכונה בשם תעוקה משתנה (מכונה גם תעוקה ואזוספטית, על שם פרינצמטל), היא נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי.

תעוקה היא תופעה נפוצה למדי. לעתים קשה להבדיל בין תעוקה לכאבים אחרים בחזה, כמו למשל הכאב ואי הנוחות הנגרמים כתוצאה מקלקול קיבה. כאשר חשים בכאב בלתי מוסבר בחזה, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.

סימפטומים


כאב בחזה ותחושה של אי נוחות בחזה הם התסמינים או המאפיינים העיקריים של תעוקה. בחילה, עייפות, קוצר נשימה, חרדה, הזעה או סחרחורת, הם תסמינים נוספים שיכולים להתלוות לתעוקה.

מאפייני אנגינה פקטוריס

הכאב והאי הנוחות המורגשים במצבים של תעוקה מתוארים לעתים קרובות כלחץ, תחושה של סחיטה, גודש, או כאב במרכז החזה. חלק מהאנשים הלוקים בתעוקה מתארים אותה כתחושה שמלקחיים לוחצים את החזה, או כאילו משקל כבד מונח על החזה. לחץ זה עלול להתפשט אל הזרוע, במיוחד הזרוע השמאלית, אל הצוואר, הלסת, הכתף או הגב.

החומרה, משך הזמן והסוג של תעוקת חזה משתנים. חשוב מאד לזהות אם הכאב המורגש בחזה הוא חדש או משתנה. תסמינים חדשים או שונים עלולים להעיד על תעוקה מסוג מסוכן יותר (תעוקה בלתי קבועה), או התקף לב.

תעוקת חזה קבועה:

·         מתפתחת כאשר הלב מתאמץ יותר, כמו בזמן פעילות גופנית, או עליה במדרגות.
·         ניתן בדרך כלל לצפות אותה והכאב הוא על פי רב זהה לכאב שכבר הורגש בחזה בעבר.
·         נמשכת זמן קצר, כחמש דקות או פחות.
·         נעלמת בעקבות מנוחה, או נטילת תרופה לטיפול בתעוקה.
·         יכולה להיות דומה לתחושה שמרגישים כתוצאה מקלקול קיבה
·         עלולה להתפשט אל הזרועות, הגב או אל אזורים אחרים.
·         עלולה להתעורר כתוצאה ממתח נפשי או רגשי.

תעוקת חזה בלתי קבועה:

·         מתרחשת אפילו בזמן מנוחה.
·         שונה מהתעוקה שחשים בחזה בדרך כלל.
·         בלתי צפויה.
·         על פי רב היא חמורה יותר ואורכת זמן רב יותר מתעוקה קבועה, עלולה להימשך 30 דקות.
·         לא בהכרח נעלמת לאחר מנוחה, או שימוש בתרופות לטיפול בתעוקה
·         עלולה להעיד על התקף לב.

תעוקת חזה משתנה:

·        
בדרך כלל מתרחשת בזמן מנוחה. לעתים קרובות היא חמורה.
·         ניתן להקל עליה באמצעות תרופות לטיפול בתעוקה.  
 

סיבות וגורמי סיכון

אנגינה פקטוריס נגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. הדם נושא חמצן הנחוץ ללב על מנת לשרוד. כאשר שריר הלב אינו מקבל כמות מספקת של חמצן מתרחש מצב המכונה איסכמיה.

הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בזרימת הדם אל שריר הלב היא מחלה בעורקים כליליים ((CAD. עורקי הלב (הכליליים) עלולים להפוך לצרים יותר כתוצאה מהצטברות של שומנים, המכונה פלאקס. מצב זה מכונה בשם טרשת עורקים.

הירידה בזרימת הדם היא בעיה של אספקה – הלב אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן. עולה השאלה - מדוע לא חשים בתעוקה בכל פעם שעורקי הלב מוצרים, כתוצאה מהצטברות של שומן. זאת משום שבזמנים של צריכה נמוכה – כמו למשל בזמן מנוחה – שריר הלב מסוגל להמשיך ולפעול, למרות הירידה בכמות הדם המוזרמת אליו, מבלי שיתעוררו תסמינים של תעוקה. אולם, כאשר עולה הדרישה לחמצן, כפי שקורה למשל בזמן מאמץ, עלולה להיגרם תעוקה.

תעוקת חזה קבועה
. תעוקה קבועה נגרמת כתוצאה ממאמץ גופני.

כאשר עולים במדרגות, מתעמלים או הולכים הלב צורך יותר דם, אך כאשר העורקים מוצרים השריר מתקשה לקבל כמות מספקת של דם. מלבד פעילות גופנית, גורמים כמו מתח נפשי, חום נמוך, ארוחות כבדות ועישון עלולים אף הם להצר את העורקים ולגרום לתעוקה.

תעוקת חזה בלתי קבועה
. כאשר שכבות של שומן (פלאקס) שהצטברו בכלי הדם מתבקעות, או כאשר נוצר קריש דם, העורק שכבר הוצר עלול להיחסם במהירות, או שכמות הדם הזורמת בו קטנה אף יותר. כתוצאה מכך כמות הדם המוזרמת אל שריר הלב קטנה באופן פתאומי וחמור. תעוקה בלתי קבועה נגרמת גם במצבים של אנמיה חריפה, במיוחד אצל אנשים שהעורקים שלהם כבר מוצרים. תעוקה בלתי קבועה מחריפה ולא ניתן להפיג אותה באמצעות מנוחה או נטילת התרופות הרגילות. אם זרימת הדם אינה משתפרת, שריר הלב שאינו מקבל מספיק חמצן מת – התקף לב.

תעוקת חזה משתנה.
תעוקה משתנה המכונה גם תעוקת פרינצמנטל, נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי, במהלכו העורק מוצר תוך זמן קצר. כתוצאה מההצרה זורם אל הלב פחות דם. תעוקה משתנה היא נדירה יחסית, מהווה כשני אחוזים ממקרי התעוקה.

לאנשים הלוקים במחלה בעורקים הכליליים יש סיכון גבוה יותר ללקות בתעוקה. גם התקף לב מעלה את הסיכון לתעוקה. תעוקה בלתי קבועה נפוצה יותר בקרב מבוגרים זקנים יותר. 

גורמי הסיכון הבאים מעלים את הסיכון למחלת לב כלילית ולתעוקה:

·         עישון טבק
·         יתר לחץ דם
·         רמה גבוהה של כולסטרול או של טריגליצרידים בדם.
·         חוסר פעילות גופנית.
·         השמנת יתר
·         סוכרת
·         מתח
·         אלכוהול

תופעות נלוות וסיבוכים

הכאב המורגש במצבים של אנגינה פקטוריס עלול להקשות על ביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, כמו הליכה. אולם הסיבוך המסוכן ביותר הקשור בתעוקה הוא התקף לב.

במקרה שהכאב בחזה או תחושת אי הנוחות, המורגשים בדרך כלל כתוצאה מתעוקה משתנים, או במידה והם נמשכים יותר מדקות ספורות ולא נעלמים בעקבות מנוחה, או נטילת התרופות לטיפול בתעוקה, יתכן שזהו סימן לכך שמתרחש התקף לב.

אבחון ובדיקות

על מנת לאבחן אנגינה פקטוריס, הרופא יתחיל בבדיקה גופנית ובתשאול לגבי התסמינים. הרופא ישאל גם על גורמי סיכון, כמו היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

הרופא יבקש לתאר את אי הנוחות או הכאב:

·         האם מדובר בכאב? אי נוחות? תחושת הידוק? לחץ? כאב חד? דקירה?
·         היכן כואב?האם באזור מוגדר או שזהו כאב כללי?
·         האם הכאב מתפשט גם לצוואר ולזרועות
·         מתי וכיצד התחיל הכאב? האם משהו מסוים עורר אותו? האם הכאב מתגבר בהדרגה? או האם התחיל באופן פתאומי?
·         כמה זמן נמשך הכאב?
·         מה גורם להחמרה בכאב? פעילות? נשימה? תנועה של הגוף?
·         מה משפר את ההרגשה? מנוחה? נשימה עמוקה? ישיבה?
·         האם בנוסף לכאב יש תסמינים נוספים, כמו בחילה או סחרחורת?
·         האם יש קשיים בבליעה?
·         האם יש רפלוקס וצרבת (תעוקה לפעמים יוצרת תחושה כמו של צרבת).

 

קיימות מספר בדיקות נוספות שהרופא עשוי לבקש על מנת לברר אם לנבדק יש תעקות חזה:

·         אלקטרוקרדיוגראמה (א.ק.ג)
·         בדיקה לב במאמץ (ארגומטריה)
·         צילום חזה
·         אקו לב
·        
בדיקת לב גרעינית במאמץ
·         אנגיוגרפיה כלילית
·         בדיקות דם

 

טיפולים ותרופות

ישנן דרכים רבות לטיפול בתעוקה, כולל שינויים בסגנון החיים, תרופות, אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), או ניתוח מעקפים. מטרות הטיפול הן להוריד את תדירות התסמינים ולהפחית את חומרתם וכן להקטין את הסיכון להתקף לב ולמוות.

במקרים של תעוקת חזה קלה, שינויים בהרגלי החיים עשויים להספיק. אולם במקרים של תעוקת חזה בלתי קבועה, או תעוקת חזה המתבטאת בכאב שונה מהכאב הרגיל, למשל כאב שמופיע בזמן מנוחה, יש לפנות מייד לקבלת טיפול בבית חולים.

שינויים בהרגלי החיים

·         יש להאט את קצב החיים ולעצור מידי פעם למנוחה.
·         להימנע מארוחות כבדות.
·         לנסות למצוא דרכים להירגע.
·         להפסיק לעשן.
·         להקפיד על תזונה בריאה.
·         להוריד במשקל.

תרופות

·         אספירין.
·         ניטראטים.
·         חוסמי בתא.
·         סטאטינים.
·         בולמי סידן.
·         מעכב ACE.

לעתים קרובות משתמשים בשינויים בהרגלי החיים ובתרופות, לטיפול בתעוקה קבועה.

אולם קיימות גם שיטות טיפול פולשניות, כמו אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), באמצעותן מרחיבים מחדש עורקי לב שהוצרו. יחד עם זאת, מחקרים חדשים גורסים שראוי לנסות שינויים בהרגלי החיים ותרופות, לפני שמבצעים אנגיופלסטיקה או החדרת תומכן. 

מחקר רפואי בשם: הערכת התוצאות הקליניות של שימוש ברווסקולריזציה ובתרופות אגרסיביות (COURAGE) העריך את הטיפולים בתעוקה קבועה כרונית. המחקר מצא כי השימוש באנגיופלסטיקה ובתומכן לטיפול בתעוקה קבועה, לטווח ארוך, אינו יעיל יותר משימוש בתרופות ובשינויים בהרגלי החיים.

אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן הן שיטות טיפול טובות במקרים של אנגינה פקטוריס בלתי קבועה, או במקרים של אנגינה פקטוריס כרונית קבועה, בהם שינויים בהרגלי החיים ונטילת תרופות לא הצליחו להשיג תוצאה טובה.

שיטות טיפול פולשניות

·         אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן.
·         ניתוח מעקפים.





פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!