פעימת לב מאוחרת (Escape Heart Beat)

ראשי

תאור

פעימת לב מאוחרת מוגדרת כפעימה שמקורה חיצוני (כלומר שמקורה אינו בקישרית הסינוס) ומתרחשת מאוחר מהצפוי להופעת הפעימה הבאה בהתבסס על קצב הלב הבסיסי. פעימה חדרית מאוחרת תיתכן כפעימה בודדת או שתי פעימות מאוחרות רצופות. רצף של שלוש או יותר פעימות מאוחרות מוגדר כקצב חיצוני - Escape rhythm.
הגורם לפעימה המאוחרת הוא השהייה ביצירת הדחף (האימפולס) החשמלי של קצב הלב הבסיסי, או בהולכתו, כתוצאה מהפסקת פעילות הסינוס (Sinus arrest), מחסם סינו-פרוזדורי או מחסם פרוזדורי-חדרי. למעשה, פעימה מאוחרת היא תופעה מישנית וכמנגנון "הצלה", והיא מונעת הפסקה ארוכה עוד יותר בקצב הלב. פעימה מאוחרת מסווגת כעל-חדרית (מאזור הקישרית הפרוזדורית-חדרית) או חדרית.

לאורך מערכת ההולכה קיימים מספר קוצבים במהירות עצמית שונה ובאופני תגובה שונים לגירויי מערכת העצבים האוטונומית. קוצב לב טבעי, זוהי קבוצת תאים המסוגלים ליצור שיפעול עצמוני מחזורי במהירות מסוימת ולגרום להפעלת כל שריר בלב במהירות זו. באופן כללי בשלושה אזורים שונים, לאורך מערכת ההולכה, יש תאים בעלי יכולת קיצוב. בקישרית הסינוס, באזור הקישרית הפרוזדורית-חדרית ולאורך סיבי פורקניי בחדרי הלב. באופן תקין קישרית הסינוס מהווה את קוצב הלב העיקרי. מהירות הקצב הפנימית מקוצב זה היא הגבוהה ביותר ולכן גורמת לאיפוס (Reset) הקוצבים האחרים. התפקיד הפיזיולוגי של שאר הקוצבים הוא לעמוד בעמדת המתנה, נכונים לקחת פיקוד אם מערכת הקיצוב התקינה של הלב כושלת. קוצבים אלו קובעים את מהירות הפעימות המאוחרות.

כאמור, קיימים שני מקורות לפעימות החדריות המוקדמות: 1. קוצב מאזור הקישרית הפרזדורית-חדרית המסוגל להפיק קצב של 60-40 לדקה. 2. קוצב חדרי לאורך מערכת ההולכה החדרית עם יכולת קיצוב במהירות של 40-20 לדקה. לצורך השוואה מהירות הקיצוב של קישרית הסינוס הוא 100-60 לדקה.

ניתן להבדיל בין שני סוגי הקוצבים הנ"ל על פי מהירותם וכן לפי רוחב מכלול (קומפלקס) ה-QRS. כשמקור הקיצוב הוא מאזור הקישרית הפרזדו-חדרית מכלול ה-QRS צר בעוד שבקוצב חיצוני לחדר מכלול זה רחב.

Escape rhythm, קצב חיצוני, מוגדר כשלוש פעימות או יותר שמקורן לא מקישרית הסינוס, ובמהירות איטית מקצב הלב הבסיסי. קצב זה מתהווה בתגובה לקצב לב איטי (ברדיקרדיה) או לחסם, ותפקידו לשמר את הפעילות החיונית של הלב ולהוביל לתפוקת לב מספקת. מאפייני הקצב החיצוני זהים לאלו של הפעימות המאוחרות. כמו כן אף קצב זה מסווג כעל-חדרי (AV junctional escape rhythm) או כחדרי (Ventricular escape rhythm).

AV junctional escape rhythm - קצב חיצוני שמקורו מהקישרית הפרוזדו-חדרית. בתרשים האק"ג ניתן לצפות במכלולי QRS צרים במהירות של 60-40 לדקה, לעיתים ניתן לראות גלי P רטרוגרדים (כלומר שכיוון הולכתם הוא מלמטה כלפי מעלה) היכולים להקדים את מכלול ה-QRS, להיחבא בתוכו או להופיע בסופו. אירועים של קצב זה ייתכנו עקב גירוי ואוגלי חזק ולכן שכיחים בקרב ילדים או ספורטאים, יכולים להתהוות מישנית לברדיקרדיה ולחסם פרוזדורי-חדרי וכן כסימן מוקדם להרעלת דיגיטליס.

Ventricular escape rhythm - מתאפיין במכלול QRS רחבים במהירות של 40-20 לדקה. חסם בדרגה שלישית של הקישרית הפרוזדורית-חדרית הוא גורם שכיח לקצב זה.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!