פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (Atrial Septal Defect)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

בתקופה העוברית יש מעבר בין הפרוזדורים אך הוא נסגר לאחר הלידה ומאז אין, במצב תקין, מעבר בין הפרוזדורים. בפרוזדור שמאלי זורם דם אדום (החוזר מוורידי הריאה ועשיר בחמצן) ובפרוזדור ימני זורם דם כחול (החוזר דרך הוורידים המערכתיים, לאחר שהגוף ניצל ממנו חלק מהחמצן, ולכן הוא דל בחמצן). פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (ASD) הוא מום לב שכיח, היכול להופיע בצורה מבודדת או כמרכיב במומי לב מסובכים (בצורתו המבודדת הוא מהווה כ-10% ממומי הלב מלידה). הפגם במחיצה מאפשר מעבר של דם מפרוזדור שמאלי לימני.
הדלף משמאל לימין ולא להיפך בגלל שבתנאים רגילים הלחץ בלב הימני נמוך מהשמאלי. בגין הדלף, כמות מוגברת יותר של דם זורמת בפרוזדור, בחדר הימני ובעורק הריאה, וכתוצאה מכך חללים אלה יהיו מוגדלים. זוהי העמסת נפח על הצד הימני של הלב.

בגיל צעיר אין על פי רוב כל הפרעה בתפקוד וגם הממצאים בבדיקה דלים יחסית (בהאזנה ללב יש פיצול רחב של הקול השני של הלב ואיוושה), לכן מום זה הוא אחד המומים המוחמצים בגיל צעיר ולעיתים מאובחנים רק בלשכת גיוס, ואף בגיל מאוחר יותר עם הופעת תסמינים שונים. בגיל 40-30 ומעלה, בעקבות העומס הכרוני על הלב הימני עלולים להתפתח קוצר נשימה, התעייפות מהירה (סימנים של אי-ספיקה בלב) והפרעות קצב פרוזדוריות (פרפור פרוזדורים). אצל חלק מהחולים יחולו גם שינויים בעורקיקי הריאה (נזק מצטבר עקב הזרימה המוגברת במשך שנים רבות) שיגרמו לעלייה בתנגודת ובלחץ בעורק הריאה, ועקב כך להיפוך הדלף. כלומר, חלק מהדם יזרום מימין לשמאל דרך הפגם הבין-פרוזדורי, ודם שאינו מחומצן ייכנס למערכת השמאלית ויגרום לכיחלון. תופעות אלה פוגעות באיכות החיים ומקרבות את קצם.

חשוב לאבחן את המום בגיל צעיר ולתקנו, למרות שהילד מרגיש טוב, וכך למנוע בעיות (כמפורט לעיל) בעתיד. אם משהים את התיקון עד להופעת התסמינים והתלונות, השיפור במצב החולה יהיה חלקי בלבד ולא ניתן יהיה למנוע חלק מהתופעות שנובעות מהנזק שהצטבר.

הפגמים מסווגים בהתאם למיקומם על המחיצה הבין-פרוזדורית:

1. Secundum ASD - ממוקם במרכז המחיצה. זהו המום השכיח ביותר, והוא לרוב מבודד;
2. Primum ASD - קרוב למסתמים שבין הפרוזדורים לחדרים, מלווה בליקוי במסתם המיטרלי (Cleft mitral valve), ושכיח יחסית בתסמונת דאון;
3. Venosus ASD - קרוב לכניסת הוורידים הגדולים (בדרך כלל וריד חלול עליון), מלווה לעיתים בניקוז בלתי תקין של הווריד הימני העליון בריאה, לפרוזדור ימני במקום לשמאלי.

אבחון ובדיקות

האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקת אקו-לב. אצל מבוגרים יש צורך לעיתים באקו שמתבצע דרך הוושט.

טיפולים ותרופות

כל הפגמים ניתנים לתיקון בכל גיל, בניתוח (ניתוח לב פתוח קצר יחסית, מוצלח, עם שיעור תמותה מזערי). על פי רוב נוהגים לתקן את המום בגיל 6-3 (יש מקרים של סגירה עצמונית בשנתיים הראשונות), או מאוחר יותר אם התגלה באיחור. זאת בתנאי שיש עדות לדלף משמעותי ולהגדלת צד ימין. פגמים קטנים ללא דלף משמעותי אין צורך לסגור.
בסוג השכיח, Secundum ASD, פותחה שיטה לסגירה בצנתור על ידי התקן דמוי מטרייה כפולה אשר מועבר למקום הפגם דרך וריד במפשעה (תרשים). שיטה זו בוצעה בישראל במאות חולים בהצלחה מרובה וחסכה סבל וכאב הכרוכים בניתוח.

שלבי סגירה של ASD בצנתור על ידי מטרייה מסוג Amplatzer הם
1. מראה הפגם לפני הסגירה;
2. מדידת גודל הפגם על ידי בלון גמיש;
3. הכנסת שרוול ארוך לתוך הפרוזדור השמאלי וטעינת המטרייה לתוכו. המטרייה הופכת לצרה וארוכה בתוך השרוול בזכות החומר שממנו היא עשויה: ניטינול שהוא חומר גמיש אשר ניתן למתיחה ואשר חוזר לאחר מכן לצורתו המקורית;
4. שחרור הדיסק השמאלי בפרוזדור שמאלי;
5. משיכה של הדיסק השמאלי עד לדופן המחיצה ושחרור הדיסק הימני בפרוזדור ימני;
6. שחרור המטרייה מהתיל המוביל, על ידי הברגה מבחוץ (המטרייה חופשית ומוצמדת לדפנות על ידי הדיסקים משני צידי המחיצה).

סגירת הפגם בניתוח או בצנתור בגיל הילדות בדרך כלל פותרת את הבעיה והילד מחלים לחלוטין.




פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הפרעות קצב חיה 18/06/2019 21:41
  • היי ביצעתי בדיקת הולטר עקב לחצים בחזה ומתח נפשי ככה נכתב: קצב סינוס 48-140 ללא טכיקרדיה חדרית ללא חסם פרוזדורי/חדרי ללא פרפור פרוזדורי תוצאות:הפרעות על חדריות: בודדות apbs. אשמח לדעת מה זה אומר.

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 20/06/2019 06:34
  • חיה שלום, מטבע הדברים חסרים נתונים כגון; גילך, ההתוויה לבדיקה, מחלות רקע וכו׳. הפרעות חדריות בודדות יכולות להיות ממצא בגדר הנורמה בחלק לא קטן מהחולים. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל על מנת לקבל תשובות פרטניות למקרה שלך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
הסתיידויות באאורטה הבטנית שלומית 18/05/2019 10:51
  • שלום רב, בתוצאות בדיקת C.T לכאבי גב, רשום כי יש הסתיידויות באאורטה הבטנית. בפניה לרופאת המשפחה נאמר לי כי אין לי מה לדאוג ואין צורך בבדיקות נוספות. אני בת 56, סובלת מתת פעילות לבלוטת התריס, מאוזנת ומטופלת באלקטרוקסין. עישנתי במשך 9 שנים ועברו מאז 14 שנים ללא עישון. אולם אין ברקע מחלות כגון; לחץ דם, סכרת או כולסטרול. יש במשפחה רקע של סכרת, כולסטרול ולחץ דם. אודה על תשובתך בנושא והאם עלי לדאוג ולפעול אחרת?

  • + הוסף תגובה
הסתיידות של האאורטה הבטנית ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:06
  • שלומית שלום, הסתיידות של האאורטה הבטנית הינה אכן תופעה יחסית שכיחה אשר, בדרך-כלל, אינה דורשת התייחסות מיוחדת. למרות האמור לעיל יש לשלול הרחבה של האאורטה הבטנית, פרט שלא ציינת בשאלתך, שכן הרחבה כזו יכולה להוות סכנה ממשית. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל תשובה ובמידת הצורך לקבל הפנייה לכירורג כלי דם לצורך ייעוץ. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!