דלקת זיהומית של קרום פנים הלב (Endocarditis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

דלקת פנים הלב (Infective endocarditis) נובעת מזיהום חיידקי של שכבת תאי האנדותל שבלב. הנגע האופייני, הקרוי וגטציה (Vegetatoin) מורכב ממצבורי טסיות, פיברין, תאי המערכת החיסונית וחיידקים. מסתמי הלב מעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר בהליך הזיהומי. הזיהום נובע מפריצת חיידקים לזרם הדם מהפה (חניכיים, שיניים!), מערכת העיכול או מכל מקור החשוף לזיהום חיצוני והתיישבותם על אנדותל פגוע מראש.
שכיחות המחלה עומדת על 11.6-5.9 מקרים לכל מאה אלף איש, כאשר יש מגמת עלייה בשכיחות - ייתכן עקב שימוש-יתר בסמים. המחלה שכיחה יותר בגברים. ב-75%-55%, מדובר באנשים עם מחלות לב אורגניות קודמות (מומים מלידה, כגון צניחת המסתם המיטרלי או מחלות נרכשות כגון מחלת לב רימטית), וב-25%-7% לחולים עם מסתמים תותבים. חשוב לציין כי ב-30% מהחולים, אין רקע קודם ברור.

במסתמים טבעיים הזיהום יכול להיגרם על ידי מגוון חיידקים. המובילים בהם: סטרפטוקוקים, סטפילוקוקים, אנטרוקוקים ומתגים גרם-שליליים.

באנשים שמזריקים סמים לווריד, הסיכון לדלקת פנים הלב גדול פי 7 בהשוואה לחולים עם מחלות לב מלידה או עם מסתמים תותבים. הזיהום פוגע בעיקר במסתמי הלב הימני. המזהם העיקרי הוא סטפילוקוק (Staph. aureous).

בעיקר בששת החודשים שמייד לאחר ניתוח השתלת מסתמים תותבים הסיכון לאנדוקרדיטיס מוגבר. בתקופות שלאחר מכן, השכיחות המדווחת היא 0.3-0.2 לשנה. בשנה הראשונה לאחר הניתוח, הזיהום שכיח יותר בתותבים מכניים. אך לאחר מכן, השכיחות גבוהה - דווקא בתותבים הביולוגיים. המזהמים העיקרים הם סטפילוקוקים, מתגים גרם-שליליים ופטריות.

שיעור התמותה בחולי אנדוקרדיטיס נע בין 16% ל-27%. עיקר התמותה בחולים מבוגרים עם מחלות כרוניות. הישרדות החולים עם מסתמים טבעיים המגיעים לניתוח עומדת על 85%. במסתמים תותבים מדווחת תמותה של 60% בזיהום מוקדם ו-40% בזיהום מאוחר.

הישנות מדווחת ב-4%-2% מהחולים. מקובל לתת טיפול אנטיביוטי מונע לפני כל פעולה היכולה לחשוף את החולה לזיהום בחיידקים (טיפולי שיניים, בדיקות פולשניות של מערכות העיכול, ריאות וכליות).

סימפטומים


ב-80% מהחולים, התסמינים מופיעים כשבועיים לאחר הזיהום. בשאר, משך הזמן יכול להיות ארוך. התסמין האופייני הוא חום, בדרך כלל מלווה בתסמינים בלתי סגוליים כגון הזעות, ירידה במשקל, וחולשה. בבדיקה גופנית תימצא על פי רוב איוושה חריגה. כמו כן, יכולים להימצא הגדלת טחול, וסימנים מערכתיים (Petechia, Splinter hemorrhage) או עדות לתסחיפים מהלב לחלקי הגוף השונים ובפרט למוח. במידה והזיהום גרם נזק מכני משמעותי לשסתומים, יכולה להתפתח הסתמנות קלינית של אי-ספיקת לב. ב-15% מהחולים, יש פגיעה בכליות על רקע תגובת מערכת החיסון לזיהום.

אבחון ובדיקות

חשד קליני צריך להתעורר בקיום חום ממושך בחולים עם מחלת לב מסתמית, עם סימנים מערכתיים, הופעת תסחיפים ובנוכחות עדות מעבדתית לזיהום חיידקי בדם ועדות בבדיקה אקוקרדיוגרפית לממצאים מתאימים לזיהום המסתם.
בדיקות מעבדה: כשמתעורר חשד קליני מותקנות מספר תרביות דם שיצמיחו בדרך כלל את המזהם. בדרך כלל יש חוסר דם ועלייה במספר הליקוציטים ובשקיעת הדם. תיתכן הפרעה בתפקוד הכליות.

טיפולים ותרופות

מטרות הטיפול, שיכול להעשות בתרופות או בניתוח, הן הכחדה מוחלטת של הזיהום, וטיפול בסיבוכים המכניים בלב ומחוצה לו שנגרמו על ידי הזיהום.

טיפול בתרופות (אנטיביוטיקה). נבחר על פי רגישות החיידק שבודד בתרביות הדם ועל פי יכולתו לגרום הכי פחות השפעות לוואי לחולה. הטיפול יכול להינתן בתרופה אחת או במישלב של מספר תרופות היכולות לקצר את משך הטיפול. משך הטיפול נקבע על ידי סוג המסתם שנפגע (טבעי או תותב), וסוג המזהם. במסתם טבעי מקובל לתת טיפול בן ארבעה-שישה שבועות ובמסתם תותב לפחות שישה שבועות ולעיתים אף יותר. בדרך כלל, עד תום השבוע השני לטיפול ב-90% מהחולים - החום נסוג.

כ-25% עד 30% מהחולים יזדקקו לניתוח בשלב הזיהום החד, ועוד 40%-20% יזדקקו לניתוח בשלב מאוחר יותר. בין הסיבות המובילות לצורך בניתוח: נזק מכני משמעותי למסתם הגורם בדרך כלל לאי-ספיקת לב, התפתחות מורסה או חדירת הזיהום לאזורים בלב מעבר למסתם, זיהומים מוקדמים של מסתמים תותבים או זיהום התותב על ידי סטפילוקוק זהוב (אאוראוס), זיהומים הנגרמים על ידי פטריות, זיהומים הגורמים לתסחיפים וזיהומים שאינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה. מועד הניתוח נקבע על פי מצב החולה. בניתוח מחליפים את המסתם הפגוע (במידת האפשר מנסים לתקנו) וכורתים את הרקמה המעורבת בזיהום.




פורומים, מחלות לב נשים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בעקבות בדיקת הולטר - קצב מירית 17/07/2019 19:53
  • בת 68.7 מקבלת דיובאן 80x2 ביום לאיזון לחץ דם. בדרך כלל דופק נמוך. מרגישה לעיתים קרובות את הלב פועם. ביצעתי הולטר לב וקיבלתי את הפענוח היום. רופאת המשפחה שלי לא נמצאת ואשמח לקבל בינתיים את חוות דעתך. תודה מראש. הפענוח: קצב בסיסי: סינוס. קצב לב מינמלי: 40 קצב לב מכסימלי: 115 ממוצע:60. הפרעות קצב חדריות: PVC`S: 23. הפרעות קצב על חדריות: PAC`S 9375 בפיזור שווה מתוכם 830 זוגות, שלשה אחת וגם ברצף של 5 פעימות.הפרעות הולכה: לא. שינויי ST לא.

  • + הוסף תגובה
הולטר טלי פורטר 17/07/2019 21:38
  • בהולטר פעימות מוקדמות ממקור עליה - בעיקרון לא מדובר נ ממצא מסוכן - את ההקשר לתלונות ופירוט עמוק יותר יש לקבל מהרופא ששלח אותך לבדיקה

  • + הוסף תגובה
הפסקת מדללי דם לפני עקירת שן אביטל 13/07/2019 21:38
  • לפני חצי שנה עברתי התקף לב וניתוח מעקפים. לוקחת ברילנטה 90 פעמיים ביום במקום אספרין(עקב רגישות).צריכה לעבור עקירה בשן. רופא השיניים חושש מדימום יתר. בביקורת לפני כשבועיים הקרדיולוג אמר לי לא להפסיק את הברילנטה אף יום. רופא המשפחה אומר להפסיק ל5 ימים. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
שינים טלי פורטר 14/07/2019 06:56
  • א. עליך לפנות שוב לקרידולוג שלך ולברר מדוע ב. בדכ לאחר כחצי שנה ניתן לעשות הפסקה של כ5 ימים לטובת הטיפול הנל ברם.. רק הקרדיולוג יודע את כל הפרטים ויתכן שיש סיבות שאיני ערה אליהן!! אז לפנו לקרידולוג ולברר מהי הסיבה בעטיה חצי שנה לאחר התקף לב לא ניתן לדעתו להפסיק ברילינטה לטובת הטיפול

  • + הוסף תגובה
הפסקת מדללי דם לפני עקירת שן אביטל 13/07/2019 21:34
  • לפני חצי שנה עברתי התקף לב וניתוח מעקפים. לוקחת ברילנטה 90 פעמיים ביום במקום אספרין(עקב רגישות).צריכה לעבור עקירה בשן. רופא השיניים חושש מדימום יתר. בביקורת לפני כשבועיים הקרדיולוג אמר לי לא להפסיק את הברילנטה אף יום. רופא המשפחה אומר להפסיק ל5 ימים. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!