הפרעות אישיות (Personality Disorders)

ראשי
שאלות ותשובות

תאור


בפסיכיאטריה מוגדרת האישיות כשילוב של מרכיבי האופי, התכונות, הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של האדם. ניתן למצוא באוכלוסייה מגוון עצום של אנשים שיש להם תכונות שונות מאוד זה מזה.
נוהגים לאבחן הפרעת אישיות כאשר קווי האופי של אדם הם נוקשים מאוד ואינם משתנים גם כאשר נסיבות החיים דורשות התגמשות, ומשום כך מביאים למצוקה וסבל ולפגיעה באפשרות לנהל חיים רגילים.

במרבית המקרים האדם אינו חש כי האופי שלו הוא בעיה - אלא רואה את הבעיה בעולם הסובב אותו, האנשים האחרים או הנסיבות. מסיבה זו, הלוקים בהפרעות אישיות אינם מעונינים לעיתים קרובות בטיפול או בשינוי.

תחילת הופעתה של ההפרעה היא בסביבות גיל ההתבגרות. בניגוד למחלות נפש אחרות, הפרעת אישיות היא מצב קבוע, כמו תבנית שבה נוצק האדם, והיא אינה משתנה בהשפעת טיפול תרופתי. מקורן של הפרעות האישיות ככל הנראה בשילוב של גורמים, חלקם תורשתיים, וחלקם סביבתיים.

ב-DSM (מערכת הסיווג והאבחנות המקובלת בפסיכיאטריה) מחלקים את הפרעות האישיות למספר קבוצות וטיפוסים. חלק מהקווים האופייניים לטיפוסים השונים מצויים באופן נורמלי אצל כל אדם ואינם מספיקים כדי לאבחן הפרעת אישיות. לצורך ההסבר יפורטו ההפרעות על פי הסיווג המקובל, על אף שלעיתים קרובות ניתן למצוא מצבים מעורבים. הטיפול בכל הפרעות האישיות נעשה על ידי פסיכותרפיה. אם מתפתחים בנוסף גם מצבי דיכאון או חרדה, ניתן להיעזר בטיפולים תרופתיים.

הקבוצה הראשונה כוללת טיפוסים מתבודדים, הנראים לסביבתם מוזרים וחריגים:

הפרעת אישיות פרנואידית
- טיפוס אישיות זה, נוטה לפרש את פעולותיהם של האחרים כמכוונות לפגוע בו, לקפח אותו ולאיים עליו. הם חשדנים כלפי הסביבה, ולא נותנים אמון באחרים. הם עלולים להיות רודפי צדק וקטנוניים ולהטריד את סביבתם בתביעות משפטיות או להיות קנאים מאד ולעקוב אחרי בני זוגם. מנקודת מבטם התנהגות זו מכוונת כדי להגן עליהם מפני הפגיעות הצפויות. למרבה הצער התנהגות כזו עלולה להביא לסכסוכים, פיטורים, גירושים ובאופן כללי לגרום להם לכל מה שניסו למנוע.

הפרעת אישיות סכיזואידית - סכיזואידים הם מסוגרים, מבודדים וכמעט ואינם זקוקים לחברתם של אחרים. הם מבלים את רוב זמנם בפעילויות שנעשות לבד, עובדים בעבודות שאינן מצריכות עבודת צוות ונחשבים ל"זאבים בודדים". לעיתים יעדיפו להשקיע את זמנם ומרצם ברעיונות תיאורטיים או בבעלי חיים יותר מאשר בבני אדם אחרים.

הפרעת אישיות סכיזוטיפאלית
- אנשים אלו דומים לסכיזואידים, אך הם הרבה יותר חריגים ובולטים במוזרות שלהם, בצורת הלבוש, באופן הדיבור או באמונה מיסטית או פילוסופית כלשהי. גם להם, כמו לסכיזואידים, יש מיעוט של קשרים חברתיים והם מתקשים מאד להשתלב בחברה. העולם הפנימי שלהם דומה לזה של ילדים: מלא חברים דמיוניים, פחדים ופנטזיות. לאורך חייהם, יש להם נטייה ללקות בדיכאון.

לקבוצה השנייה משתייכים סוגי אישיות "צבעוניים" מאוד, אנשים שקשריהם עם הסובבים אותם סוערים ולא עקביים. בקבוצה זו נמצאות גם האישיות הגבולית והאישיות האנטי-חברתית:

הפרעת אישיות נרקיסיסטית - באגדה המיתולוגית על נרקיס, הוא מתאהב בהשתקפות דמותו במים ושוקע בעצמו מבלי יכולת לראות אחרים. כך, גם הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מרגישים שהם נעלים וחשובים, מטפחים חלומות על תהילה וייחוד יוצאי דופן, מתנהגים לעיתים בשחצנות גלויה ומצפים מהאנשים הסובבים אותם ליחס מיוחד ולהערכה מוגזמת. מתחת להתנהגות הגרנדיוזית מסתתרת פעמים רבות הערכה עצמית נמוכה ורעועה, ומתוך כך צורך בחיזוקים בלתי פוסקים. לרוע מזלם, הם אינם מצליחים להיות רגישים וקשובים לקרובים להם, ולכן נשארים פעמים רבות בלי קשרים אינטימיים קרובים ומחזקים. מבנה האישיות שלהם הופך אותם חשופים מאד לדיכאון, בייחוד כאשר הם מתחילים להתקרב לגיל הזקנה.

הפרעת אישיות היסטריונית – נחשבת להפרעה של נשים בעיקר (אין זה מדויק), משום שהטיפוסים האלו הם רגשנים, תיאטרליים, מחפשים באופן נואש להיות במרכז של תשומת הלב, מפגינים כלפי חוץ רגשות סוערים ומוחצנים ונוטים לדרמה מוגזמת. התנהגותם יכולה להיות פתיינית - באופן סטריאוטיפי לגברים או נשים. מתחת למעטה הצבעוני, מסתתר קושי בהכלת רגשות עמוקים וארוכי טווח, וצורך רב בהרגעה. טיפוסים אלה נוטים גם ללקות במיחושים גופניים תכופים או במחלות גופניות ללא גורם פיזיולוגי.

בקבוצה השלישית, ישנם סוגי טיפוסים אשר נראים כאילו הם כל הזמן חרדים ומוטרדים:

הפרעת אישיות נמנעת - בדומה לסכיזואידים הם כמעט תמיד בודדים ומרגישים שלא בנוח בחברת אנשים. עם זאת, המנגנון שלהם הוא שונה. להימנעותיים, ישנה הערכה עצמית כה נמוכה ורגישות כה גבוהה לדחייה, שעל אף השתוקקותם העזה לחברה הם יעדיפו שלא להעמיד את עצמם בשום מצב בו הם עלולים להרגיש דחויים. הם מאופיינים בביישנות וחוסר ביטחון והם נפגעים בקלות. תכונות אלו מהוות מכשול עבורם, הן בתחום היחסים הבין-אישיים והן במקומות עבודה.

הפרעת אישיות תלותית - גם טיפוסים אלו מאופיינים בחרדה והערכה עצמית נמוכה, אך ההזדקקות למישהו על ידם, שייקח אחריות על החלטות במקומם, דוחפת אותם להיכנס לקשרים ולפתח תלות מוגזמת באדם אחר. משום כך, הם מועדים להיות בקשרים שיש בהם התעללות או ניצול. הם מוכנים לשלם את המחיר על מנת שלא להישאר לבד. כאשר הם נעזבים על ידי מושא התלות, הם עלולים להיות במשבר.

הפרעת אישיות כפייתית – אנשים מטיפוס זה הם מסודרים, מתוכננים וקפדנים, אשר מארגנים כל דבר בחייהם על פי סדר נוקשה ורשימות מפורטות. קשה להם לבצע משימות משום שכל דבר חייב להתבצע בשלמות עד לפרט הקטן ביותר. קשה להם גם לעבוד בשיתוף עם אנשים אחרים משום שקשה להם לשאת עשייה שאינה מתבצעת בדיוק כפי שהתכוונו, וכן קשה להם לשאת שינויים וספונטניות. מהצד הם נראים לעיתים כבעלי רגשות מצומצמים ואף קפואים, ולעיתים קרובות אחרים סביבם נוטרים להם טינה על התנהגותם. קל להם להשתלב בעבודות שדורשות היצמדות דקדקנית לפרטים וחוקים (כמו למשל חשבונאות) והם חשופים לדיכאון עם כל יציאה מהשגרה, אפילו אם מדובר באירוע טוב כמו קידום בעבודה.

הפרעת אישיות סבילה תוקפנית (Passive-aggressive) - לטיפוסים אלו יש קושי בביטוי תוקפנות באופן גלוי ולכן הם מבטאים אותה בדרכים עקיפות כמו: השתהות, חוסר יעילות, וכחנות, תלונות מרובות וביקורת. הם מרגישים את עצמם חסרי מזל, ולעיתים קרובות מקנאים באנשים סביבם. בקשרים עם אחרים הם מעוררים בדרך כלל הרבה כעס, ולעיתים גורמים לאחרים להפנות כלפיהם תוקפנות גלויה. דפוס זה מהווה מכשול בכל סוגי מערכות היחסים ומביא לפגיעה בתחומי חיים רבים.

הפרעת אישיות: איך לטפל?

הפרעות האישיות נבדלות ביניהן בקשיים ובדפוסי ההתנהגות המאפיינים אותן. לפיכך לכל אחת מהפרעות האישיות קיים טיפול השונה באופן מהותי מהיתר אחת מהפרעות האישיות. הפרעת אישיות, ביסודה, היא הפרעה הקשורה לאופי, ולכן לרוב קיים צורך בטיפול פסיכולוגי ממושך אשר מאפשר לזהות ולחקור את הדרך בה התעצבו מבני האישיות הבלתי מסתגלים, בהנחה שבחלוף הזמן ילמדו באמצעות הטיפול דפוסי חשיבה, התנהגות ועיבוד רגשי יעילים יותר. בנוסף, מאחר ומרבית הפרעות האישיות מתאפיינות בקשיים בין אישיים משמעותיים רבים, הלוקים בהפרעות אלה נעזרים לעיתים בשילוב בין טיפול אישי לטיפול קבוצתי אשר מאפשר להתנסות ולהבין בזמן אמת את ההתנהלות הרגשית והבין אישית באינטראקציות חברתיות.
לעיתים התוכנית הטיפולית תכלול גם טיפול תרופתי אשר אינו יכול להביא לשינוי אישיותי מעמיק אך מסוגל להקל על המצוקה המאפיינת הפרעת אישיות. למשל, אדם בעל הפרעת אישיות נרקסיסטית אשר פונה לטיפול לאחר שלראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם בת זוג שאינה מעוניינת בו, עשוי להיעזר בטיפול תרופתי זמני שנועד להקל על סימפטומים של חרדה ודיכאון.




פורומים, פסיכיאטריה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
האם קיים כדור פלא? דניאל 09/06/2019 22:44
  • . רציתי לשמוע את דעתך לגבי חומצת האמינו טריפוטפן. ממה שקראתי מדובר על חומר חימי שמומר ישירות לסרוטונין, ניורטרנסמיטור המרגיע את הנפש וגורם להרגיש יותר טוב כמעט בלי תופעות לוואי. בעצם גורם לגוף להגביר את יצור הסרוטונין במוח. ואילו התרופות הפסיכיאטירות שכולנו מכירים , למעשה מאריכים את אורך חיי הסרוטונין. ורציתי לדעת למה פסיכיאטרים פחות נוטים להמליץ על התוסף הזה (טריפוטפן) ונוטים ישר להמליץ על ה SSRI שרק שומר על הסרוטונין הקיים ועם תופעות לוואי? 2. אני כרגע לוקח 20 מ"ג סרוקסט ורציתי לדעת אם ניתן לקחת תוך כדי את תוסף התזונה טריפוטפן או שזה עלום לגרום לסינגרה שלילית כמו תסמונת סורטונין? 3. לפי מה שהבנתי מומלץ לקחת את הסרקוסט דווקא בבוקר אחרי אוכל. ורציתי לדעת מה הסיבה והאם ניתן לקחת את הסרוקסט בערב? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
האם טריפטופן זה כדור פלא דר' אולגה קובלצ׳וק 04/07/2019 01:01
  • התשובה היא לא. טריפטופן זה לא כדור פלא. מדובר בחומצת אמינו חיונית, כלומר חומצת אמינו שגופינו לא יודע ליצר ואנחנו צריכים לקבל אותה מבחוץ עם אוכל. החומצה מצויה במאכלים רבים כולל ביצים, חלב, שמן דגים, אגוזים , סויה, עופות ועוד. במקרים של חסרים תזונתיים בטריפטופן לתוספת הזו יכולה להיות משמעות במניעה של מצבי דיכאון ביחוד באנשים עם נטיה מוקדמת. אך במרבית המקרים לא מדובר ״במחסור בסוטונין״ שבבסיסו מחסור בטרפטופן. מדובר בתהליכים הרבה יותר מורכבים. כאשר לא מדובר במינונים גבוהים, שימוש בטריפטופן בד״כ לא גורם נזק אבל שילוב עם תרופות נוגדות דיכאון עלול להיות מסוכן. לכן יש להוועץ ברופא המטפל. סרוקסט בד״כ נוטלים בבוקר אך ברוב המקרים ניתן להשתמש בערב. במקרים יחסית נדירים עלול לגרום לקשיי הירדמות. ממליצה להתייעץ עם רופא המטפל.

  • + הוסף תגובה
הורדת מינון סיגל 24/06/2019 15:45
  • שלום לדר אולגה אני בת 49 עוד מעט 12 שנה נוטלת ויפאקס 150 מ"ג 5 ימים בשבוע ויומים ללא נטילה בגלל נסיבות אינטמיות, לרוב לא הייתי נוטלת יום אחד בשבוע לפני כמה חודשים ניסתי להוריד מינון ל 75 כל יום לבד כדי לראות איך אני מסתדרת , וכך היית חודשים , עד שלפתע הרגשתי פתאומי חרדה, וןבחרדה הראשונה חזרתי למינון של 150. כאמור היו לי והמון תופעות לואי לחזרה אך המשכתי במינון של 150 לאחר בערך חודש וחצי הרגשתי זרמים ותחושה של שריפה בידים. ואז הפכיאטר אעלה לי עוד 75 מ"ג סכ"ה 225,(אני הייתי סבורה שזה מתופעת לואי של החזרה) והפסכיאטר סבר שזה חלק מחרדה לאחר חודש וחצי כמעט ,והרגשתי טוב בשיחה עם הפסכיאטר עלתה ההאפשרות לאחר האיזון לחזור למינון של 150, ואכן ביום חמישי האחרון שהפסכיאטר התרשם שאני מאוזנת קבע להוריד 75 יום כן ויום לא. וכך עשיתי אתמול התחלתי להרגיש אי שקט והיום סחרחורות, חוסר תאבון, יובש בפה הזעה מרובה. שיתפתי מיד את הפסכיאטר בכך , והנ"ל ייעץ לחזור למינון של 225. האם זה נכון לעשות זאת , לא מוקדם להספיד את ההפחתה? ו

  • + הוסף תגובה
הורד מינון ויאפקס דר' אולגה קובלצ׳וק 04/07/2019 00:31
  • שלום אין לי מספיק מידע והכרות רפואית איתך על מנת לקבוע אם נכון או לא במקרה שלך. אך לפי התאור שנתת אין פסול בהמלצה שקיבלת מרופא המטפל.

  • + הוסף תגובה
טיפול בחרדה /פוסט תראומה / רוזי 12/06/2019 07:51
  • בוקר טוב ביתי בת ה 14.5 סובלת מהתקפי חרדה /פניקה שנובעים מפוסט טראומה בילדות על רקע מיני. מטופלת ב פריזמה 20 מג.וסרקוול בעליה כעט 75 מג. כמו כן מטופלת אחת לשבוע עם פסיכוטרפיסטית . לדבריה פריזמה לא משפיע . נתקפת התקפי חרדה ולחץ בבית ספר .שכולל חיתוך לפגיעה עצמית כרצון לגרום לכאב חד. ניסיתי מספר פעמים לבקש לעבור לציפרלקס אך לא נעניתי .האם יש בעיה לתת את התרופה בנוער ? האם יש בעיה בשילוב עם סרקוול ? אשמח לתשובה בהקדם .

  • + הוסף תגובה
ציפרלקס דר' אולגה קובלצ׳וק 04/07/2019 00:26
  • שלום פספסתי את שאלתך. מקווה שעדיין רלבנטי בעיקרון ציפרלקס לא מאושר לשימוש לפני גיל 18. ולמרות זאת הוא בשימוש בגילאים מתחת ל18 כאשר קיימת התויה, עם אישור של רופא פסיכיאטר המטפל. אין בעיקרון בעיה לשלב עם סרוקוול.

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!